משנה מקואות ח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק ח · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אלו בעלי קריין שהם צריכין טבילה: ראה מים חלוקים או עכורים, בתחלה, טהור.

באמצע ובסוף, טמאד.

מתחלה ועד סוף, טהורה.

לבנים ונמשכים, טמא.

רבי יוסי אומר, לבנים כעכורים.

נוסח הרמב"ם

אלו בעלי קריין שהן צריכין טבילה ראה מים חלוקים או עכורים בתחילה טהור באמצע ובסוף טמא מתחילה ועד סוף טהור לבנים ונמשכים טמא רבי יוסי אומר לבנים כעכורים.

פירוש הרמב"ם

חלוקין. חלקות שלשלת ההזלה או עכורין אם יהיה בתחלת השתן ואמר שמהעצ' השתן קרה לו זה אם היה השתן כולו תאר אחד הנה הוא ג"כ טהור ואפילו היה כולו עכור וכוונת נמשכין שיהיה השתן מתדבק קצתו בקצתו וזה כאשר יהיה בו קצת דבקות הנה הוא טמא ואפי' היה הדבקות נראה באמצע או בסוף או בתחלה רבי יוסי אומר שאם היו לבנים נמשכים בתחלה טהור כמו משפט העכורים ואין הלכה כר"י:

פירוש רבינו שמשון

בתחלה טהור. אם היו המים חלוקים או עכורין קודם השתן טהור ואם אחריו מין קרי הוא:

לבנים ונמשכים. טמא דמין קרי הוא:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

חלוקים - שמטיף טפין חלוקים כמין שלשלת:

בתחילה - בתחילת הטלת מי רגלים:

טהור - דלאו מין קרי הוא, אלא מעצירת השתן הוא בא:

באמצע ובסוף - של הטלת מי רגלים, טמא, דמין קרי הוא:

ונמשכים - מי רגלים מדובקים:

טמא - דמין קרי הוא:

לבנים כעכורים - ובתחילה טהור, באמצע ובסוף טמא. ואין הלכה כרבי יוסי:

פירוש תוספות יום טוב

חלוקים. פי' הר"ב שמטיף טפים חלוקים כמין שלשלת. ואפי' עבות דלא כר"א חסמא דמתני' דלקמן [ועיין עוד לקמן] ובפי' הרמב"ם בנא"י חלקים שלשלת ההזלה. ובגליון כתוב חלקה פי' מלשון איש חלק:

באמצע ובסוף טמא. מדבריהם ולתרומה אבל לחולין טהורים. הרמב"ם פ"ה מהא"ה [הל' ט"ו]. וכן הביא הר"ש מתוספתא לקמן במ"ד:

מתחלה ועד סוף טהור. דמסתמא מחמת מכה הוא דאין דרך קרי לבוא בתחלה קודם השתן וכי היכי דהנך דבתחלה לא הוו קרי ה"נ הנך דבאמצע ובסוף. מהר"ם:

נמשכים. וכך העתיקו הר"ב והרמב"ם בפירושו. ובס"א ונמשכים וכן העתיק הר"ש גם הרמב"ם בחיבורו פ"ה מהא"ה [ה"ו] וכן העתיק מהר"ם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על המשנה) טמא. מדבריהם. ולתרומה. אבל לחולין טהורים. תוספתא:

(ה) (על המשנה) טהור. דמסתמא מחמת מכה הוא, דאין דרך קרי לבוא בתחלה קודם השתן, וכי היכי דהנך דבתחילה לא הוי קרי הכי נמי הנך דבאמצע ובסוף. מהר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מתחלה ועד סוף:    במראה אחד אינו מחמת קרי וטהור. הרמב"ם ז"ל והרא"ש ז"ל:

לבנים ונמשכין:    מי רגלים מדובקים קצתם עם קצתם כמו ליחה:


פירושים נוספים