משנה מקואות ג ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק ג · משנה ד | >>
מכלי אחד משנים ומשלשה, מצטרפין.
ומארבעה, אין מצטרפין.
בעל קרי החולה שנפלו עליו תשעה קבין מים, וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין, מכלי אחד משנים ומשלשה, מצטרפין.
מארבעה, אין מצטרפין.
במה דברים אמורים, בזמן שהתחיל השני עד שלא פסק הראשון.
ובמה דברים אמורים, בזמן שלא נתכוין לרבות.
אבל נתכון לרבות, אפילו קורטוב בכל השנה, מצטרפין לשלשה לוגין.
משנה מנוקדת
מִכְּלִי אֶחָד, מִשְּׁנַיִם וּמִשְּׁלשָׁה, מִצְטָרְפִין. וּמֵאַרְבָּעָה, אֵין מִצְטָרְפִין. בַּעַל קֶרִי הַחוֹלֶה שֶׁנָּפְלוּ עָלָיו תִּשְׁעָה קַבִּין מַיִם, וְטָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, מִכְּלִי אֶחָד, מִשְּׁנַיִם וּמִשְּׁלשָׁה, מִצְטָרְפִין. מֵאַרְבָּעָה, אֵין מִצְטָרְפִין. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁהִתְחִיל הַשֵּׁנִי עַד שֶׁלֹּא פָסַק הָרִאשׁוֹן. וּבַמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְרַבּוֹת. אֲבָל נִתְכַּוֵּן לְרַבּוֹת, אֲפִלּוּ קֹרְטוֹב בְּכָל הַשָּׁנָה, מִצְטָרְפִין לִשְׁלשָׁה לֻגִּין.
נוסח הרמב"ם
מכלי אחד, משנים ומשלשה - מצטרפין,
- ומארבעה - אין מצטרפין.
- בעל קרי חולה, שנפלו עליו תשעת קבין מים,
- וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין -
- מכלי אחד, משנים ומשלשה - מצטרפין,
- ומארבעה - אינן מצטרפין.
- במה דברים אמורים? - בזמן שהתחיל השני עד שלא הפסיק הראשון.
- במה דברים אמורים? - בזמן שלא נתכוון לרבות.
- אבל נתכוון לרבות, אפילו קורטוב בכל שנה - מצטרפין בשלשת לוגין.
- וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין -
פירוש הרמב"ם
כבר ביארנו בברכות (דף כב:), שבעל קרי אם היה חולה וראה קרי לרצונו, או הבריא אם ראה קרי, הנה הוא יספיק לו מן הטהרה לעניין התפלה שישפוך על עצמו תשעה קבין וזה סאה וחצי. וכבר קדם לך גם כן, שהאיש הטהור אם נפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין שב פוסל התרומה, ועוד יתבאר סיבת זה באחרית זבין.
ואמרו (שם) [כאן], שאלה תשעה קבין אשר יטהר בהם בעל קרי לתפלה כמו שסיפרנו כפי מה שהיה צריך אז, או השלושה לוגין אשר יטמאו הטהור לתרומה, שיהיה שפיכתן משלושה כלים לפחות, ויהיה בזה אחר זה ולא יפסק שפיכת אחת מהן עד שיתחיל הבא אחריו, ואז יצטרפו ויטהר הבעל קרי ויטמא הטהור. ואם היו מארבעה (לגבורות) [ויותר], אין מצטרפין לא לטהר ולא לפסול.
ואחר אמר שהמקווה, כל עוד שכוון להוסיף במי המקווה, ואפילו שפך שיעור קרטוב כל השנה, יצטרף לשלושה לוגין ותפסול המקווה:
פירוש רבינו שמשון
תשעה קבין מים. בפרק מי שמתו (דף כב:) תניא בעל קרי חולה שנפלו עליו תשעת קבין מים טהור ואמרינן התם בנתינה אבל לא בטבילה ואשמועי' מתניתין דמכלי אחד או שנים או ג' ובזמן שמתחיל השני עד שלא יפסיק הראשון מצטרפין מארבעה אין מצטרפין:
וכן טהור שנפל על ראשו ועל רובו ג' לוגין מים שאובין. דקיימא לן דפוסל את התרומה בפ"ק דשבת (דף יג:) דוקא בג' בלא הפסק ולא בארבעה:
בזמן שלא נתכוין לרבות. אמקוה קאי:
קורטוב. מדה מועטת מאד דאם בכל השנה לא הטיל בבת אחת כי אם קורטוב עד שהשלים לכמה פעמים ג' לוגין פוסל את המקוה:
תניא בתוספתא (פ"ג) ג' לוגין במקוה וחולה בעל קרי שנפלו עליו תשעה קבין מים וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו ג' לוגין מים שאובין אבא יוסי בן חוני אומר מכלי אחד מצטרפין וכן משנים ומג' אבל מארבעה אין מצטרפין בא במים שאובין חוץ מראשי אצבעותיו ר"א מטמא וחכ"א אפי' לא בא אלא ראשו ורובו טמא בא ראשו אבל לא רובו רובו אבל לא ראשו או שבאו ראשו ורובו בין מלמעלה בין מן הצד טהור עד שיבא ראשו ורובו כדרכו מקצתן שאובין ומקצתן שאינן שאובין או שנפל לתוכו יין דבש וחלב טהור עד שיהו כולן שאובין ואפי' הוא טהור והן טהורין נטמאו וטימאוהו ה"ז אומר טימאני וטימאתיו טהור שנפלו על ראשו ועל רובו ג' לוגין מים שאובין טמא נפלו על ראשו אבל לא על רובו על רובו אבל לא על ראשו על ראשו ועל רובו בין למעלן בין מן הצד טהור עד שיפלו על ראשו ועל רובו כדרכו מקצתן שאובין ומקצתן אין שאובין או שנפל לתוכו יין דבש וחלב טהור עד שיהו כולן שאובין ואפי' הוא טהור והן טהורין נטמאו וטימאוהו ה"ז אומר טימאני וטימאתיו ר' ישמעאל אומר הטהורין טהור ומה אם במקום שעשה שאר מושקין כמים לפסול את הגוף בשותה רביעית לא עשה את הטהורין כטמאין מקום שלא עשה שאר משקין כמים לפסול הגוויה בשלשת לוגין אינו דין שלא עשה את הטהורין כטמאים השיב אבא יוסי החורוני מקוה יוכיח שלא עשה בו שאר משקין כמים ועשה בו טהורים כטמאין השיב ר' על דברי אבא יוסי החורוני לא אם אמרת במקוה שלא עשה בו את הצפורין תאמר בגוף שעשה בו את הצפורין. פי' מארבעה אין מצטרפין ומתניתא ר' יוסי בן חוני היא כדפרישית. בא ראשו ורובו וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו תרי מילי נינהו דבא היינו טבול יום שגזרו עליו בביאה או בנפילה וטהור היינו טהור גמור שלא גזרו עליו אלא בנפילה אבל בביאה לא וטעמא פירשתי בפ"ק דשבת. בין מלמעלה בין מן הצד טהור. דבמקום אחד בעינן דהיינו כדרכו. עד שיהו כולן שאובין דגזירת חכמים היא: טימאני וטימאתיו בכמה עניינים משכח לה בתוס' דפרה ובמסכת פרה כתבתים בפ' שמיני: מטהורין טהור דאם המים שאובין טהורין לא גזרו עליהן לא בביאה ולא בנפילה. לפסול את הגוף כדתנן במעילה (דף יז:) דכל המשקין מצטרפין לפסול את הגוייה ברביעית: לא עשה טהורין כטמאין דהשותה מים טהורין טהור: שאר משקין כמים לפסול את הגוייה דאם נפלו עליו כמה לוגין משאר משקין או שבא ראשו ורובו בשאר משקין לא נפסל גופו: אינו דין שלא עשה המים טהורין שנפלו עליו או שבא בהן כטמאין דדוקא טמאים פסלוהו ולא טהורין: החורוני מבית חורון: מקוה יוכיח דאין שאר משקין פוסלין אותו בשלשת לוגין ושלשת לוגין מים שאובין טהורין פיסלין אותו כטמאין: הצפורין אבעבועות של מים כמו העושה צפור במים הנתזים במס' מכשירין פ"ה (פ"ב) כלומר דבמקוה לא עשה הצפורין כמים דאינן נחשבין כמים לטבול בהן ולכך נפסל בטהורין שאובין כטמאין: תאמר בגוף שעשה בו את הצפורין כמים דאם בא ראשו ורובו בצפורין או שלשה לוגין צפורין נפלו עליו נפסל גופו כבמים ומיהו קשה דפרק שני דזבחים (דף כב.) תניא דכל שתחילת ברייתו מן המים מטבילין בו ומי מקוה שכולן יבחושין אדומין מטבילין בו ואטו מי גריעי צפורין מיבחושין אדומים וברוב ספרים כתב צרופין:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מכלי אחד משנים וכו' - סיומא דמלתייהו דרבנן היא:
תשעה קבין מים - בעל קרי חולה שאינו יכול לטבול, אם נתנו עליו תשעה קבין מים, טהור. ואשמעינן מתניתין דלא שנא מכלי אחד לא שנא משנים או שלשה כלים:
וכן טהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין - דפוסל את התרומה, כדאמרינן פרק קמא דשבת [דף יג], הני שלשה לוגין משנים או שלשה כלים מצטרפין, מארבעה אין מצטרפין:
במה דברים אמורים - דמשנים ושלשה כלים מצטרפין:
בזמן שלא נתכוין לרבות - אמקוה קאי, שלא נתכוין להוסיף עליו כדי להרבות בו מים י:
אפילו קרטוב - שיעור מועט, אחד מס"ד בלוג:
פירוש תוספות יום טוב
ומד' אין מצטרפין. ובפ"ק דתמורה מ"ד כתבו הר"ב והרמב"ם דאין כן הלכה ושם הארכתי בזה בס"ד:
[בעל קרי. החולה שנפלו עליו ט' קבים מים טהור. ואמרינן התם [ספ"ג דברכות] בנתינה אבל לא בטבילה. הר"ש. ואע"ג דבברייתא ליתא חולה מ"מ הכי מפרשא התם בסוגיא וכן בפ"ב דגיטין דף טז. אמר רב פפא הרי אמרו בעל קרי חולה כו'. והא דבספ"ג דברכות תנן דבעל קרי צריך טבילה וטבילה במ' סאה היא ועיין רפ"ח דמכילתין. ההיא בתקנת עזרא כדפי' הר"ב שם ומסקינן בפ' מי שמתו [דף כ"ב] דעזרא תיקן טבילה לבריא המרגיל [ממשיך את הקרי עליו שמשמש מטתו] ארבעים סאה ואתו רבנן והתקינו לבריא לאנסו ט' קבין. שכן שיערו לרחיצת כל הגוף. וכ"כ בשם הראב"ד במ"ג פ"ק דעדיות]:
בזמן שלא נתכוין לרבות. פי' הר"ב כדי להרבות בו מים. שיהיו בו מים בשפע. ולא יחסר על ידי טבילות שיטבלו בה. כך פי' הב"י [סי' ר"א] ותמה על הטור ורבינו ירוחם שהוציאו המשנה ממשמעה. ופירשו דנתכוין לרבות היינו שמשעה ראשונה שהתחיל להטיל בו מים. היה בדעתו להטיל שלשה לוגין. ע"כ. ומצאתי למהר"ם שמפרש כמו כן כדברי הטור. שכתב וז"ל במה דברים אמורים דד' וה' כלים אינם מצטרפים לפסול את המקוה. בזמן שלא היה בדעתו לערות יותר. אבל אם כשעירה עתה לזה היתה בדעתו לערות למחר או )ליומחרא יותר אפילו קורטוב בכל פעם ופעם. מצטרפין לג' לוגין ע"כ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(י) (על הברטנורא) שיהיו בו מים בשפע ולא יחסר ע"י טבילות שיטבלו בו. ב"י. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
מכלי אחד משנים וכו': סיומא דמילתא דרבנן היא והני רבנן יוסי בן חוני ההיא דבספ"ק דתמורה וכתבו רעז"ל התם בסימן ד' אבל רבנן פליגי עליה התם וס"ל דאפי' מד' או חמש כלים מצטרפים לפסול את המקוה ושלש מחלוקות בדבר:
בעל קרי החולה שנפלו עליו תשעת קבין: כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:
וטהור שנפלו על ראשו ורובו וכו': כן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:
עד שלא פסק: מ"מ עד שלא יפסיק:
אפי' קורטוב בכל השנה: דאם בכל השנה לא הטיל בבת אחת כי אם קורטוב עד שהשלים לכמה פעמים ג' לוגין פוסל את המקוה. ה"ר שמשון ז"ל:
בד"א שלא נתכוון לרבות וכו': פי' אם בשעה שהתחיל להטיל הראשון לא היה בדעתו לרבות ונמלך והטיל אח"כ אם עד שלא פסק הכלי הראשון נמלך והתחיל להטיל השני וכן השלישי מצטרפים לשלשה לוגין אבל אם לא התחיל השני עד שפסק הראשון אפי' משנים ומשלשה אין מצטרפין ונ"ל דוקא משנים ומשלשה כלים הוא דאמרי' הכי אבל מכלי אחד בין כך ובין כך מצטרפים הראב"ד ז"ל בספר בעלי הנפש בבית יוסף יו"ד דף ר"מ ע"ב. וכתוב עוד שם בבית יוסף עמוד ג' ונראה מדברי רבינו יעקב ורבינו ירוחם שהן מפרשים דנתכוון לרבות היינו שמשעה ראשונה שהתחיל להטיל בו מים היה בדעתו להטיל ג' לוגין אבל פשט לישנא דמתני' משמע לי דנתכוון לרבות היינו שכשהוא מטיל אותן מים שאובין למקוה הן על דעת לרבות מי המקוה שיהיו בו מים בשופע ולא יחסר ע"י טבילות שיטבלו בו אז מצטרפי' אפי' קורטוב בכל השנה אבל אם לא הטילן על דעת זו בהכי הוא דאמרי' משלשה כלים מצטרפי' מד' אין מצטרפי' ולזה נוטין דברי הרמב"ם ז"ל בפרק ה' מהלכות מקואות ויש לתמוה על רבינו יעקב ורבינו ירוחם שתפסו הפירוש שכתבו והניחו פירוש זה שהוא פשטא דמתני' ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
מצטרפין: ודוקא בהי' לוג בכל כלי [ש"ך ר"א סקמ"ז]:
ומארבעה אין מצטרפין: אפי' בנפלו ביחד מדאין לוג בכל א' [ש"ך שם סקמ"ח]. ולא דמי לצרצור וסוחט כסותו לעיל שאין בכל נקב לוג ואפ"ה מצטרפין. התם כל השאובין מצורפין תוך הצרצור והכסות:
בעל קרי החולה: שא"א לטבול לקריו מחולשתו. והרי קודם שטבל אסור בכל דבר שבקדושה כברכות וק"ש וכדומה:
שנפלו עליו תשעה קבין מים: כך היתה תקנת עזרא. דכשא"א לו לטבול במקוה תסגי לו להתירו לדבר שבקדושה כשמטילי' עליו ט' קבין שאובין [כפ"ג דברכות]. מיהו אח"כ ראו חכמים לבטל חיוב הטבילה הנ"ל לגמרי [כא"ח סי' פ"ח]. ואע"ג דאין ב"ד יכול לבטל תקנת ב"ד הקדום [כגיטין ל"ו ב']. י"ל כך התנו ב"ד הקדום שכשיראו חכמים אחרונים שראוי לבטל התקנה יבטלו [כמ"ק ד"ג ב'] והשתא חלש עלמא. גם הי' ביטול תורה עי"ז. א"נ משום שגם בימי עזרא לא פשטה תקנה זו בכל ישראל. ובהנך ב' גווני רשאין האחרונים לבטל תקנת הראשונים [מ"ק ד"ג ב' וע"ז ל"ו א' והרא"ש ס"פ מרובה]:
וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין: דנעשה עי"ז שני לטומאה ופוסל תרומה במגע [כשבת י"ג ב']:
במה דברים אמורים: דב' וג' כלים מצטרפין לקולא בבעל קרי. ולחומרא במקוה ובטהור שנפלו עליו ג' לוגין:
בזמן שהתחיל השני עד שלא פסק הראשון: ואז אפי' לא הי' דעתו מתחלה לשפוך לשם כל הג' לוגין מצטרפין:
ובמה דברים אמורים: דד' אין מצטרפין לפסול המקוה:
בזמן שלא נתכוין לרבות: שירבו המים בהמקוה. וי"א דר"ל שכשנתן מכלי ראשון לא התכוון לערות שם עוד יותר [ר"א ש"ך סקמ"ט]:
אבל נתכוין לרבות אפילו קרטוב בכל השנה: והשלים הנשאר מג' לוגין בשנה שאחריה:
מצטרפין לשלשה לוגין: והכי קיי"ל [ר"א סט"ו]. ונקט לשלשה לוגין. לאשמעינן דהא לט' קבין לבעל קרי. אפי' התכוון לרבות אמ"צ:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת