לדלג לתוכן

משנה מקוואות ג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) רבי יוסי אומר:

שני מקואות אין בהן ארבעים סאה,
ונפל לזה לוג ומחצה, ולזה לוג ומחצה,
ונתערבו - כשרים, מפני שלא נקרא עליהם שם פסול.
אבל מקוה שאין בו ארבעים סאה, ונפלו לו שלשת לוגין,
ונחלק לשנים - פסול, מפני שנקרא עליו שם פסול.
ורבי יהושע - מכשיר.
שהיה רבי יהושע אומר:
כל מקוה שאין בו ארבעים סאה,
ונפלו בו שלשת לוגין,
וחסר אפילו קורטוב - כשר, מפני שחסרו בו שלשת לוגין.
וחכמים אומרין: לעולם הוא בפסולו - עד שיצא ממנו מלואו ועוד.


(ב) כיצד?

בור שבחצר, ונפלו בו שלשת לוגין -
לעולם הוא בפסולו - עד שיצא ממנו מלואו ועוד,
או עד שיעמיד בחצר ארבעים סאה, ויטהרו העליונים את התחתונים.
רבי אלעזר בן עזריה - פוסל, אלא אם פקק.


(ג) בור שהוא מלא מים שאובין,

והאמה נכנסת לו, ויוצאת הימנו -
לעולם הוא בפסולו - עד שיתחשב שלא נשתייר מן הראשונים שלשת לוגין.
שנים שהיו מטילין למקוה, זה לוג ומחצה, וזה לוג ומחצה,
הסוחט את כסותו מטיל ממקומות הרבה,
והמערה מן הצרצור ומטיל ממקומות הרבה -
רבי עקיבה - מכשיר.
וחכמים - פוסלין.
אמר רבי עקיבה: לא אמרו מטילין - אלא מטיל.
אמרו לו: לא כך ולא כך אמרו - אלא שנפלו בו שלשת לוגין.


(ד) מכלי אחד, משנים ומשלשה - מצטרפין,

ומארבעה - אין מצטרפין.
בעל קרי חולה, שנפלו עליו תשעת קבין מים,
וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין -
מכלי אחד, משנים ומשלשה - מצטרפין,
ומארבעה - אינן מצטרפין.
במה דברים אמורים? - בזמן שהתחיל השני עד שלא הפסיק הראשון.
במה דברים אמורים? - בזמן שלא נתכוון לרבות.
אבל נתכוון לרבות, אפילו קורטוב בכל שנה - מצטרפין בשלשת לוגין.


הדף הראשי של משנה מקואות ג