משנה מסכת יומא מנוקדת ומעוצבת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסכת יומא: משנה · מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי


<< | מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · סדר מועד · מסכת יומא | >>
ניתן להשוות את ההקלדה מול צילום כתב־היד באתר הספרייה או מתוך רשימת מפורטת של המסכתות והפרקים
וכן מול הקובץ המוקלד שהכין הרב דן בארי

נוסח המשנה במסכת זו ועריכתו מבוססים על קובץ שהכין הרב דן בארי.

מִשְׁנָה מַסֶּכֶת כִּפּוּרִים / יוֹמָא (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר[עריכה]

על פי נוסח כתב יד קאופמן, על פי הנקדן המגיה. הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר, ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח, צרי וסגול, המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית. שינויי מספור ההלכות צוינו.

מַסֶּכֶת כִּפּוּרִים (יוֹמָא) פֶּרֶק רִאשׁוֹן[עריכה]

משנה א
שִׁבְעַת‏[1] יָמִים קֹדֶם לְיוֹם הַכִּפּוּרִים,
מַפְרִישִׁין כֹּהֵן גָּדוֹל מִבֵּיתוֹ לְלִשְׁכַּת הַפַּרְהֶדְרִין‏[2],
וּמַתְקִינִין לוֹ כֹהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו,
שֶׁמֵּא‏[3] יְאָרַע‏[4] בּוֹ פְסוּל.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף אִשָּׁה אַחֶרֶת מַתְקִינִים לוֹ,
שֶׁמֵּא תָמוּת אִשְׁתּוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (וַיִּקְרָא טז, ו)
"[נ.א. נוסף: וְכִפֵּר‏[5]] בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ"‏[6], הִיא‏[7] אִשְׁתּוֹ.
אָמְרוּ לוֹ‏[8] חֲכָמִים:
אֵין לַדָּבָר סוֹף.

משנה ב
כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים הוּא זוֹרֵק אֶת הַדָּם,
וּמַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת,
וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת,
וּמַקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָרֶגֶל.
וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים,
אִם רָצָה לְהַקְרִיב מַקְרִיב,
שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב חֵלֶק מֵרֹאשׁ [נ.א. בָּרֹאשׁ‏[9]],
וְנוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ.

משנה ג
מָסְרוּ לוֹ זְקֵנִים מִזִּקְנֵי בֵית דִּין,
וְקוֹרִין‏[10] לְפָנָיו בְּסֵדֶר הַיּוֹם, וְאוֹמְרִים‏[11]:
אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, קְרָא אַתָּה בְפִיךָ,
שֶׁמֵּא שָׁכַחְתָּ‏[12] אוֹ שֶׁמֵּא לֹא לָמַדְתָּ.
עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים בַּשַּׁחְרִית,
מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְשַׁעַר הַמִּזְרָח,
וּמַעֲבִירִין לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים,
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בַּעֲבוֹדָה.

משנה ד
כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים,
לֹא הָיוּ מוֹנְעִים מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה‏[13].
עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים עִם חֲשֵׁכָה,
לֹא הָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ לֹאכַל הַרְבֵּה,
שֶׁהַמַּאֲכָל מֵבִיא אֶת הַשֵּׁנָה.

משנה ה
מְסָרוּהוּ זִקְנֵי בֵית דִּין לְזִקְנֵי כְהֻנָּה,
הוֹלִיכוּהוּ לַעֲלִיַּת בֵּית אַבְטִינָס,
הִשְׁבִּיעוּהוּ וְנִפְטְרוּ וְהָלְכוּ לָהֶם.
וְאוֹמְרִים‏[14] לוֹ:
"אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל,
אָנוּ שְׁלוּחֵי בֵית דִּין,
וְאַתָּה שְׁלוּחֵנוּ וּשְׁלוּחַ‏[15] בֵּית דִּין,
מַשְׁבִּיעִים אָנוּ עָלֶיךָ
בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן אֶת שְׁמוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה,
שֶׁלֹּא תְשַׁנֶּה דָבָר מִכָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ לָךְ."
וְהוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה,
וְהֵן פּוֹרְשִׁין וּבוֹכִין.

משנה ו
אִם הָיָה חָכָם, דּוֹרֵשׁ,
וְאִם תַּלְמִיד חֲכָמִים‏[16], דּוֹרְשִׁין לְפָנָיו‏[17].
וְאִם רָגִיל לִקְרוֹת, קוֹרֵא,
וְאִם לָאו, קוֹרִין לְפָנָיו.
וּבַמָּה קוֹרִין לְפָנָיו?
בְּאִיּוֹב וּבְעֶזְרָה‏[18] וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים.
זְכַרְיָה בֶן קְבוּטָל אוֹמֵר:
פְּעָמִים הַרְבֵּה קָרִיתִי לְפָנָיו בְּדָנִיֵּאל.

משנה ז
בִּקֵּשׁ לְהִתְנַמְנֵם,
פִּרְחֵי לְוִיָּה מַכִּים לְפָנָיו בְּאֶצְבַּע צְרַדָּה‏[19],
וְאוֹמְרִין לוֹ:
אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל,
עֲמֹד וְהָפֵג אַחַת עַל הָרִצְפָּה!
וּמַעֲסִיקִין אוֹתוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה.

משנה ח
בְּכָל יוֹם תּוֹרְמִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ
מִקְּרוֹת הַגֶּבֶר אוֹ סָמוּךְ‏[20] לוֹ,
בֵּין מִלְּפָנָיו וּבֵין מִלְּאַחֲרָיו‏[21];
וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מֵחֲצוֹת,
וּבָרְגָלִים מֵאַשְׁמֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה;
לֹא הָיְתָה קְרוֹת‏[22] הַגֶּבֶר מַגַּעַת
עַד שֶׁהָיְתָה עֲזָרָה מְלֵאָה מִיִּשְׂרָאֵל‏[23].

מַסֶּכֶת כִּפּוּרִים (יוֹמָא) פֶּרֶק שֵׁנִי[עריכה]

פרק ב
משנה א
בָּרִאשׁוֹנָה,
כָּל מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ,
תּוֹרֵם;
בִּזְמַן שֶׁהֵן מְרֻבִּים,
וְרָצִים‏[24] וְעוֹלִים בַּכֶּבֶשׁ,
וְכָל‏[25] הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת זָכָה.
אִם הָיוּ שְׁנַיִם שָׁוִים,
{וְ}הַמְמֻנֶּה‏[26] אוֹמֵר לָהֶם:
"הַצְבִּיעוּ!"
וּמָה הֵן מוֹצִיאִין?
אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם,
וְאֵין מוֹצִיאִין אֲגֻדָּל בַּמִּקְדָּשׁ.

משנה ב
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ שְׁנַיִם שָׁוִים‏[27] וְרָצִים‏[28] וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ,
דָּחַף‏[29] אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ,
וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ.
וּכְשֶׁרָאוּ בֵית דִּין שֶׁהֵן בָּאִין לִידֵי סַכָּנָה,
הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ תוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא בַּפַּיִס.
אַרְבַּע פְּיָסוֹת הָיוּ שָׁם,
זֶה הַפַּיִס‏[30] הָרִאשׁוֹן.

משנה ג
הַפַּיִס הַשֵּׁנִי,
מִי שׁוֹחֵט,
מִי זוֹרֵק,
מִי מְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי,
וּמִי מְדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה,
וּמִי מַעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ:
הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל,
וּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם,
הָעֹקֶץ וְהָרֶגֶל,
הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה,
וּשְׁתֵּי הַדְּפָנוֹת‏[31],
וְהַקְּרָבַיִם,
וְהַסֹּלֶת,
וְהַחֲבִתִּים,
וְהַיַּיִן,
וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר זָכִים‏[32] בּוֹ‏[33].
אָמַר בֶּן‏[34] עַזַּי לִפְנֵי רְבִּי עֲקִיבָה מִשֵּׁם רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ‏[35]:
כְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ הָיָה קָרֵב.

משנה ד
הַפַּיִס הַשְּׁלִישִׁי:
"חֲדָשִׁים לִקְטֹרֶת, בֹּאוּ וְהָפִיסוּ!"
רְבִיעִי,
חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים,
מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים‏[36] מִן‏[37] הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ.

משנה ה
תָּמִיד קָרֵב בְּתִשְׁעָה,
בַּעֲשָׂרָה,
בְּאֶחַד עָשָׂר,
<בִּשְׁנֵים עָשָׂר‏[38]>,
לֹא פָחוּת וְלֹא יָתֵר.
עַצְמוֹ בְתִשְׁעָה.
בֶּחָג בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁלַּמַּיִם,
הֲרֵי עֲשָׂרָה.
בֵּין הָעַרְבַּיִם‏[39] בְּאֶחָד עָשָׂר:
עַצְמוֹ‏[40] בְתִשְׁעָה‏[41],
וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גִזְרֵי‏[42] עֵצִים,
לְרַבּוֹת אֶת הָעֵצִים‏[43].
וּבַשַּׁבָּת‏[44] בְּאֶחָד עָשָׂר:
עַצְמוֹ בְתִשְׁעָה,
וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בַזִּכֵּי‏[45] לְבוֹנָה שֶׁלְּלֶחֶם הַפָּנִים.
וּבַשַּׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג,
וּבְיַד‏[46] אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁלַּמַּיִם‏[47].

משנה ו
אַיִל קָרֵב בְּאֶחָד עָשָׂר:
הַבָּשָׂר בַּחֲמִשָּׁה,
וְהַקְּרָבַיִם וְהַסֹּלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁנַיִם שְׁנַיִם.

משנה ז‏[48]
פַּר קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה:
הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל;
הָרֹאשׁ בְּאֶחָד, וְהָרֶגֶל בִּשְׁנַיִם.
הָעֹקֶץ וְהָרֶגֶל;
הָעֹקֶץ בִּשְׁנַיִם, וְהָרֶגֶל בִּשְׁנַיִם.
הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה;
הֶחָזֶה בְאֶחָד, וְהַגֵּרָה {בשנים} <בִשְׁלֹשָׁה‏[49]>.
שְׁתֵּי הַיָּדוֹת‏[50] בִּשְׁנַיִם,
וּשְׁתֵּי הַדְּפָנוֹת בִּשְׁנַיִם,
וְהַקְּרָבַיִם וְהַסֹּלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה.
בַּמֵּי‏[51] [סופר: "בְּמִי".‏[52]] דְבָרִים אֲמוּרִים?
בְּקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר.
אֲבָל בְּקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד,
אִם רָצָה לְהַקְרִיב מַקְרִיב.
הֶפְשֵׁטָן וְנִתּוּחָן שֶׁלָּאֵלּוּ‏[53] וָאֵלּוּ שָׁוִים‏[54].

מַסֶּכֶת כִּפּוּרִים (יוֹמָא) פֶּרֶק שְׁלִישִׁי[עריכה]

פרק ג
משנה א
אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה:
"צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה.
אִם הִגִּיעַ, הָרוֹאֶה אוֹמֵר:
בּוּרְקִי‏[55]!
מַתְיָה‏[56] בֶן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר:
הֵאִיר‏[57] עַל‏[58] פְּנֵי כָל הַמִּזְרָח,
עַד שֶׁהוּא‏[59] בְחֶבְרוֹן?
וְהוּא אוֹמֵר:
הִין‏[60].

משנה ב
וְלָמָּה צָרְכוּ לְכָךְ?
פַּעַם‏[61] אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה,
וְדִמּוּ שֶׁהֵאִיר הַמִּזְרָח.
שָׁחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד,
וְהוֹצִיאוּהוּ‏[62] לְבֵית הַשְּׂרִפָה‏[63].
וְהוֹרִידוּ כֹהֵן גָּדוֹל לְבֵית הַטְּבִילָה.
זֶה הַכְּלָל הָיָה בַמִּקְדָּשׁ:
כָּל הַמֵּסֵךְ‏[64] אֶת רַגְלָיו טָעוּן טְבִילָה,
וְכָל הַמֵּטִיל‏[65] לַמַּיִם‏[66] טָעוּן קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם.

משנה ג
אֵין אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה וְלָעֲבוֹדָה‏[67],
אֲפִלּוּ טָהוֹר, עַד שֶׁהוּא טוֹבֵל‏[68].
חָמֵשׁ טְבִילוֹת‏[69] [נ.א. נוסף: טובל‏[70]] בּוֹ בַיּוֹם,
וְכֻלָּם בַּקֹּדֶשׁ בְּבֵית הַפַּרְוָה,
חוּץ מִזּוֹ בִלְבָד.

משנה ד
פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁלַּבּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם.
קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט‏[71],
יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפַּג.
הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ,
קִדֵּשׁ‏[72] יָדָיו וְרַגְלָיו.
 
ה
הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַתָּמִיד.
קְרָצוֹ‏[73], וּמֵרֵק אַחֵר‏[74] שְׁחִיטָה עַל יָדוֹ,
וְקִבֵּל אֶת הַדָּם וּזְרָקוֹ.
נִכְנַס לְהַקְטִיר‏[75] וּלְהֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת,
לְהַקְרִיב‏[76] אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָאֵבָרִים
וְאֶת הַחֲבִתִּים וְאֶת הַיַּיִן.

משנה ה
ו
קְטֹרֶת שֶׁלַּשַּׁחַר הָיְתָה קְרֵבָה בֵין הַדָּם לָאֵבָרִים.
שֶׁלְּבֵין‏[77] הָעַרְבַּיִם הָיְתָה קְרֵבָה בֵין אֵבָרִים לַנְּסָכִים.
אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל זָקֵן אוֹ אַסְטְנֵס‏[78],
מְחַמִּים לוֹ חַמִּים וּמְטִילִים לְתוֹךְ הַצּוֹנִים‏[79],
בִּשְׁבִיל‏[80] שֶׁתָּפוּג צִנָּתָם.

משנה ו
ז
הֱבִיאוּהוּ לְבֵית הַפַּרְוָה,
וּבַקֹּדֶשׁ הָיָתָה‏[81].
פֵּרְסוּ לוֹ‏[82] סָדִין שֶׁלַּבּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם.
קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו‏[83],
<וּפָשַׁט, רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
פָּשַׁט, קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו>
וְיָרַד‏[84] וְטָבַל,
עָלָה‏[85] וְנִסְתַּפַּג.
הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן - וְלָבַשׁ,
וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.

משנה ז
ח
בַּשַּׁחַר, הָיָה לָבוּשׁ פִּילוּסִים שֶׁלִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה.
בֵּין‏[86] הָעַרְבַּיִם, הִנְדְּוִוי‏[87] שֶׁלִּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת זוּז.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בַּשַּׁחַר, הָיָה לָבוּשׁ שֶׁלִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר מָנֶה,
בֵּין‏[88] הָעַרְבַּיִם, שֶׁלִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה,
הַכֹּל שְׁלֹשִׁים מָנֶה.
אֵלּוּ נוֹטֵל מִן הַהֶקְדֵּשׁ.
אִם‏[89] רָצָה לְהוֹסִיף, מוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ.

משנה ח
ט
בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ,
וּפָר הָיָה עוֹמֵד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ,
רֹאשׁוֹ דָרוֹם‏[90] וּפָנָיו לַמַּעֲרָב;
הַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב,
וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְנִתְוַדָּה‏[91].
וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר:
אָנָּא הַשֵּׁם,
עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי, חָטָאתִי לְפָנֶיךָ,
אֲנִי וּבֵיתִי.
אָנָּא הַשֵּׁם‏[92],
כַּפֵּר נָא לָעֲוֹנוֹת לַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים‏[93],
שֶׁעָוִיתִי, שֶׁפָּשַׁעְתִּי‏[94], וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ,
אֲנִי וּבֵיתִי,
כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדָּךָ‏[95] לֵאמֹר‏[96]: (ויקרא טז, ל)
"כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם‏[97],
<לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יי תִּטְהָרוּ>"
וְהֵן עוֹנִים אַחֲרָיו:
"בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד".

משנה ט
<י‏[98]>
בָּא לוֹ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה,
לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּח,
וְהַסֶּגֶן‏[99] בִּימִינוֹ‏[100] וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמאלוֹ.
וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים,
וְקַלְפִּי‏[101] הָיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת.
שֶׁלְּאֶשְׁכְּרוֹעַ‏[102] [סופר: שֶׁלְּאֶשְׁכָּרַע‏[103]] הָיוּ,
עֲשָׂאָן‏[104] בֶּן גַּמְלָא‏[105] שֶׁלַּזָּהָב,
מַזְכִּירִין‏[106] אוֹתוֹ לִשְׁבָח.

משנה י
<יא‏[107]>
בֶּן‏[108] קָטִין עָשָׂה שְׁנֵים עָשָׂר דַּד‏[109] לַכִּיּוֹר,
שֶׁלֹּא הָיוּ בוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם;
אַף הוּא עָשָׂה מֵכְנֶה‏[110] לַכִּיּוֹר,
שֶׁלֹּא יְהוּ מֵימָיו נִפְסָלִים בַּלִּינָה.
מֻנְבַּז‏[111] הַמֶּלֶךְ
עָשָׂה כָל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלַּזָּהָב.
הֵלְנִי‏[112] אִמּוֹ
עָשְׂתָה נֶפְרֶשֶׁת [נ.א. נִבְרֶשֶׁת‏[113]] שֶׁלַּזָּהָב עַל פִּתְחוֹ שֶׁלַּהֵיכָל;
וְאַף הִיא עָשְׂתָה טַבְלָה שֶׁלַּזָּהָב,
שֶׁפָּרָשַׁת שׂוֹטָה כְּתוּבָה עָלֶיהָ.
נִיקָנוֹר, נֶעֱשׂוּ נִסִּים לְדַלְתוֹתָיו‏[114],
מַזְכִּירִין‏[115] אוֹתוֹ לִשְׁבָח.

משנה יא
יב
וְאֵלּוּ לִגְנַי:
בֵּית גַּרְמוּ‏[116],
לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים.
בֵּית אַבְטִינָס‏[117],
לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת.
הוֹגְדָס‏[118] בֶּן לֵוִי הָיָה יוֹדֵעַ פֶּרֶק בַּשִּׁיר,
וְלֹא רָצָה לְלַמֵּד;
בֶּן קַמְצָר לֹא‏[119] רָצָה לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַכְּתָב.
עַל הָרִאשׁוֹנִים נֶאֱמַר: (משלי י, ז)
"זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה",
וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמַר‏[120]:
"שֵׁם‏[121] רְשָׁעִים יִרְקָב".

מַסֶּכֶת כִּפּוּרִים (יוֹמָא) פֶּרֶק רְבִיעִי[עריכה]

פרק ד
משנה א
טָרַף בַּקַּלְפִּי‏[122] וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת.
אֶחָד כָּתוּב עָלָיו "לַשֵּׁם",
וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו "לַעֲזָאזֵל".
אִם שֶׁלַּשֵּׁם עָלָה בִימִינוֹ,
הַסֶּגֶן אוֹמֵר‏[123]:
אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל,
הַגְבַּהּ‏[124] יְמִינָךְ!
וְאִם בִּשְׂמאלוֹ עָלָה,
רֹאשׁ בֵּית אָב אוֹמֵר לוֹ:
אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל,
הַגְבַּהּ אֶת שְׂמֹאלָךְ!
נְתָנָם עַל שְׁנֵי שְׂעִירִים‏[125] וְאוֹמֵר:
לַיי‏[126] חַטָּאת.
רְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר "חַטָּאת",
אֶלָּא "לַיי".
וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו:
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

משנה ב
קָשַׁר לָשׁוֹן שֶׁלִּזְהוֹרִית‏[127] בְּרֹאשׁ הַשָׂעִיר‏[128] הַמִּשְׁתַּלֵּחַ,
הֶעֱמִידוֹ‏[129] כְנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ,
וְלַנִּשְׁחָט כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ.
בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ שְׁנִיָּה,
וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְנִתְוַדָּה‏[130].
וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר:
אָנָּא הַשֵּׁם,
עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי, חָטָאתִי לְפָנֶיךָ,
אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ.
אָנָּא הַשֵּׁם‏[131],
כַּפֵּר נָא‏[132] /////‏[133] לָעֲוֹנוֹת לַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים‏[134],
שֶׁעָוִיתִי, שֶׁפָּשַׁעְתִּי‏[135], וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ,
אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ.
כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדָּךָ‏[136] לֵאמֹר‏[137]: (ויקרא טז, ל)
"כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם‏[138],
<לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יי תִּטְהָרוּ>"
וְהֵן עוֹנִים אַחֲרָיו:
"בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד". /////

משנה ג
שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל בַּמִּזְרָק אֶת דָּמוֹ,
נְתָנוֹ לְמִי שֶׁהוּא מְמָרֵס‏[139] בּוֹ
עַל הָרֹבֶד‏[140] הָרְבִיעִי שֶׁבַּהֵיכָל,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרַשׁ.
נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה,
וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּח, וְחָתָה,
וְיָרַד וְהִנִּיחָהּ עַל הָרֹבֶד‏[141] שֶׁבָּעֲזָרָה.

משנה ד
{ג} <ד‏[142]>
בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁלַּכֶּסֶף,
וּמְעָרֶה לְתוֹךְ שֶׁלַּזָּהָב,
וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁלַּזָּהָב,
וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.

{ד} <ה‏[143]>
בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁלְּאַרְבַּעַת קַבִּים,
וּמְעָרֶה לְתוֹךְ שֶׁלִּשְׁלשֶׁת קַבִּים,
וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁלִּשְׁלשֶׁת קַבִּים,
וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.

ו
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁלִּסְאָה,
וּמְעָרֶה בְתוֹךְ‏[144] שֶׁלִּשְׁלשֶׁת קַבִּים,
וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁלִּשְׁלשֶׁת קַבִּים,
וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.

ז
בְּכָל יוֹם הָיְתָה כְבֵדָה,
וְהַיּוֹם קַלָּה.
בְּכָל יוֹם הָיְתָה יָדָהּ קְצָרָה,
וְהַיּוֹם אֲרֻכָּה.
בְּכָל יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרֹק,
וְהַיּוֹם אָדֹם.
דִּבְרֵי רְבִּי מְנַחֵם.
בְּכָל יוֹם מַקְרִיב פָּרֶס‏[145] בַּשַּׁחֲרִית
וּפָרֶס בֵּין הָעַרְבַּיִם,
וְהַיּוֹם מוֹסִיף מְלֹא חָפְנָיו.
בְּכָל יוֹם‏[146] הָיְתָה דַקָּה,
וְהַיּוֹם‏[147] דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.

משנה ה
ח
בְּכָל יוֹם כֹּהֲנִים‏[148] עוֹלִים בְּמִזְרָחוֹ שֶׁלַּכֶּבֶשׁ,
וְיוֹרְדִים בְּמַעֲרָבוֹ,
וְהַיּוֹם עוֹלִים בָּאֶמְצַע וְיוֹרְדִים בָּאֶמְצַע.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לְעוֹלָם כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹלֶה בָאֶמְצַע וְיוֹרֵד בָּאֶמְצַע.

ט
בְּכָל יוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר,
וְהַיּוֹם מִן הַקִּיתוֹן שֶׁלַּזָּהָב.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לְעוֹלָם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו
מִן הַקִּיתוֹן שֶׁלַּזָּהָב.

משנה ו
י
בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת,
וְהַיּוֹם חָמֵשׁ.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
בְּכָל יוֹם שָׁלוֹשׁ,
וְהַיּוֹם אַרְבַּע.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בְּכָל יוֹם שְׁתַּיִם,
וְהַיּוֹם שָׁלוֹשׁ.

מַסֶּכֶת כִּפּוּרִים (יוֹמָא) פֶּרֶק חֲמִישִׁי[עריכה]

פרק ה‏[149]
משנה א
הוֹצִיאוּ לוֹ אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה,
חָפַן מְלֹא חָפְנָיו וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף.
הַגָּדוֹל לְפִי גוּדְלוֹ‏[150],
וְהַקָּטָן לְפִי קֻטְנוֹ‏[151];
וְכָךְ הָיְתָה מִדָּתָן.
נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בִימִינוֹ וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמאלוֹ.
מְהַלֵּךְ‏[152] בַּהֵיכָל, עַד שֶׁמַּגִּיעַ בֵּין‏[153] שְׁתֵּי הַפַּרְכוֹת‏[154]
הַמַּבְדִּילוֹת בֵּין קֹדֶשׁ‏[155] <וּ>בֵין‏[156] קֹדֶשׁ‏[157] הַקֳּדָשִׁים,
וּבֵינֵיהֶם אַמָּה.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא פָרֹכֶת אַחַת בִּלְבַד,
שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כו, לג)
"וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם
בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים".

ב
הַחִיצוֹנָה פְרוּפָה‏[158] מִן הַדָּרוֹם,
וְהַפְּנִימִית מִן הַצָּפוֹן.
וּמְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַצָּפוֹן‏[159],
<הִגִּיעַ לַצָּפוֹן‏[160]> וְהָפַךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם,
מְהַלֵּךְ‏[161] לִשְׂמאלוֹ עִם הַפָּרֹכֶת‏[162],
עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָאָרוֹן.
הִגִּיעַ לָאָרוֹן,
נָתַן אֶת הַמַּחְתָּה בֵּין שְׁנֵי הַבַּדִּים.
צָבַר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶחָלִים,
וְנִתְמַלָּא הַבַּיִת עָשָׁן.
יָצָא וּבָא לוֹ כְדֶרֶךְ‏[163] בֵּית כְּנֵיסָתוֹ!,
מִתְפַּלֵּל‏[164] תְּפִלָּה קְצָרָה בַבַּיִת הַחִיצוֹן,
וְלֹא הָיָה מַאֲרִיךְ,
שֶׁלֹּא לְהַבְעִית אֶת יִשְׂרָאֵל.

משנה ב
ג
מִשֶּׁנִּטַּל הָאָרוֹן,
אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים,
וּשְׁתִיָּה נִקְרֵאת,
גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת,
וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן.

משנה ג
נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁהוּא מְמָרֵס בּוֹ,
נִכְנַס‏[165] לִמְקוֹם שֶׁנִּכְנַס,
וְעָמַד בִּמְקוֹם‏[166] שֶׁעָמַד,
וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָן‏[167] וְשֶׁבַע לְמַטָּן‏[168],
וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת
לֹא לְמַעְלָן וְלֹא לְמַטָּן‏[169], אֶלָּא כְמַצְלִיף.
וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה:
אַחַת‏[170]
<אַחַת‏[171]> וְאַחַת‏[172],
אַחַת וּשְׁתַּיִם,
אַחַת וְשָׁלוֹשׁ,
אַחַת וְאַרְבַּע,
אַחַת וְחָמֵשׁ,
אַחַת וְשֵׁשׁ,
אַחַת וָשֶׁבַע.
יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן‏[173] הַזָּהָב‏[174] שֶׁהָיָה בַהֵיכָל.

משנה ד
ה
הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַשָּׂעִיר,
וּשְׁחָטוֹ וְזָרַק [נ.א. וְקִיבֵּל בַּמִּזְרָק‏[175]] אֶת דָּמוֹ.
[נ.א. נוסף: נִכְנַס לִמְקוֹם שֶׁנִּכְנַס‏[176]] וְעָמַד בִּמְקוֹם שֶׁעָמַד,
הִזָּה‏[177] מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָן וְשֶׁבַע לְמַטָּן,
וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן‏[178] לְהַזּוֹת
לֹא‏[179] לְמַעְלָן וְלֹא לְמַטָּן, אֶלָּא כְמַצְלִיף.
וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה‏[180].
יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן‏[181] הַשֵּׁנִי‏[182] שֶׁהָיָה בַהֵיכָל.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא כַן אֶחָד בִּלְבַד.

ו
נָטַל דַּם הַפָּר וְהִנִּיחַ דַּם הַשָּׂעִיר,
וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ,
אַחַת לְמַעְלָן וְשֶׁבַע לְמַטָּן,
וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת
לֹא לְמַעְלָן וְלֹא לְמַטָּן, אֶלָּא כְמַצְלִיף.
וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה‏[183]
נָטַל דַּם הַשָּׂעִיר וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר,
וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ,
אַחַת לְמַעְלָן וְשֶׁבַע לְמַטָּן,
וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת
לֹא לְמַעְלָן וְלֹא לְמַטָּן, אֶלָּא כְמַצְלִיף.
וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה‏[184]
עֵרָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם‏[185] הַשָּׂעִיר,
וְנָתַן אֶת הַמָּלֵא בְתוֹךְ הָרֵיקָם.
(משנה ה)
"וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּח אֲשֶׁר לִפְנֵי יי וְכִפֶּר עָלָיו‏[186]" (ויקרא טז, יח)
זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב.

ז
הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד.
מֵאֵיכָן‏[187] הוּא מַתְחִיל?
מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית,
צְפוֹנִית מַעֲרָבִית,
מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית,
דְּרוֹמִית מִזְרָחִית‏[188],
מָקוֹם שֶׁהוּא מַתְחִיל בַּחַטָּאת עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן,
שָׁם הוּא גוֹמֵר עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא.
וְעַל כֻּלָּם הוּא נוֹתֵן מִלְּמַטָּן לְמַעְלָן‏[189],
חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו,
שֶׁהָיָה‏[190] נוֹתֵן מִלְמַעְלָן לְמַטָּן.

משנה ו
ח
הִזָּה עַל טְהָרוֹ שֶׁלַּמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים.
שִׁירֵי‏[191] הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ
עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי‏[192] שֶׁלְּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן,
וְשֶׁלְּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד הַדְּרוֹמִי‏[193].
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בְּאַמָּה‏[194] וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן,
וְנִמְכָּרִים לַגַּנָּנִים לְזֶבֶל,
וּמוֹעֲלִין בָּהֶן.

משנה ז
ט
כָּל מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָמוּר עַל סֵדֶר‏[195].
הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵרוֹ,
לֹא עָשָׂה כְלוּם.
הִקְדִּים דַּם הַשָּׂעִיר לְדַם הַפָּר‏[196],
יַחְזֹר וְיַזֶּה מִדַּם הַשָּׂעִיר {וְאַחַר} <לְאַחַר‏[197]> דַּם הַפָּר.
אִם‏[198] עַד שֶׁלֹּא גָמַר אֶת הַמַּתָּנוֹת מִבִּפְנִים‏[199] נִשְׁפַּךְ‏[200] הַדָּם,
יָבִיא דָּם אַחֵר‏[201] וְיַחְזֹר וְיַזֶּה כַתְּחִלָּה‏[202] מִבִּפְנִים.
וְכֵן בַּהֵיכָל, וְכֵן בְּמִזְבַּח הַזָּהָב,
שֶׁכֻּלָּם כַּפָּרָה וְכַפָּרָה‏[203] בִּפְנֵי עַצְמָן.
רְבִּי לְעָזָר‏[204] וּרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים:
מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק, מִשָּׁם הוּא מַתְחִיל.

מַסֶּכֶת כִּפּוּרִים (יוֹמָא) פֶּרֶק שִׁשִּׁי[עריכה]

פרק ו
משנה א
שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים,
מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ שָׁוִים
בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְדָמִין וּלְקִיחָתָן‏[205] כְּאַחַת‏[206].
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁוִים, כְּשֵׁרִים‏[207].
לָקַח אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר, כְּשֵׁרִים.
מֵת אֶחָד מֵהֶם,
אִם עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל‏[208] מֵת,
יִקַּח זוֹג‏[209] לַשֵּׁנִי;
וְאִם מִשֶּׁהִגְרִיל‏[210] מֵת,
יָבִיא שְׁנַיִם וְיַגְרִיל עֲלֵיהֶם כַּתְּחִלָּה‏[211].

ב
וְיֹאמַר‏[212],
אִם שֶׁלַּשֵּׁם מֵת:
"זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל "לַשֵּׁם" יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו";
וְאִם שֶׁלַּעֲזָאזֵל מֵת:
"זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל "לַעֲזָאזֵל" יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו".
הַשֵּׁנִי‏[213] יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר,
וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָה,
שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
תָּמוּת.
וְעוֹד אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:
נִשְׁפַּךְ הַדָּם, יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ;
מֵת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, יִשָּׁפֵךְ‏[214] הַדָּם.

משנה ב
ג
בָּא לוֹ אֵצֶל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ
וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְנִתְוַדָּה‏[215].
וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר:
אָנָּא הַשֵּׁם,
עָווּ, פָּשְׁעוּ, חָטְאוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל.
אָנָּא הַשֵּׁם‏[216], ‏[217][218]
///// כַּפֵּר נָא לָעֲוֹנוֹת לַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים‏[219],
שֶׁעָווּ, שֶׁפָּשְׁעוּ, וְשֶׁחָטְאוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל.
כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדָּךָ‏[220] לֵאמֹר‏[221]: (ויקרא טז, ל)
"כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם‏[222],
<לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יי תִּטְהָרוּ>"
וְהֵן עוֹנִים אַחֲרָיו:
"בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד". ///// ‏[223]

משנה ג
<ד>‏[224]
מְסָרוֹ לְמִי שֶׁהוֹלִיכוֹ‏[225].
הַכֹּל כְּשֵׁרִים לְהוֹלִיכוֹ,
אֶלָּא {שֶׁעָשָׁה} <שֶׁעָשׂוּ‏[226]> הַכֹּהֲנִים‏[227] גְּדוֹלִים קֶבַע,
וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים אֶת‏[228] יִשְׂרָאֵל לְהוֹלִיכוֹ.
אָמַר רְבִּי יוֹסֵי:
מַעֲשֶׂה וְהוֹלִיכוֹ עַד-שְׁאלָא [נ.א. פרמה: עַרְשָּאלָה‏[229] קיי: עדשלה] מִצִּפּוֹרִין‏[230],
וְיִשְׂרָאֵל הָיָה.

משנה ד
ה
וְכֶבֶשׁ עוֹשִׁין לוֹ מִפְּנֵי הַבַּבְלִיִּים‏[231],
שֶׁהָיוּ מְתַלְּשִׁים בִּשְׂעָרוֹ,
וְאוֹמְרִין לוֹ:
"טֹל וְצֵא, טֹל וְצֵא!"
יַקִּירֵי‏[232] יְרוּשָׁלַיִם מְלַוִּים אוֹתוֹ עַד סֻכָּה הָרִאשׁוֹנָה.
עֶשֶׂר סֻכּוֹת מִירוּשָׁלַיִם וְעַד צוֹק‏[233],
תִּשְׁעִים רֵיס‏[234],
שִׁבְעָה וּמַחְצָה‏[235] לְכָל מִיל‏[236].

משנה ה
ו
וְעַל‏[237] כָּל סֻכָּה וְסֻכָּה אוֹמְרִים לוֹ:
"הֲרֵי מָזוֹן וַהֲרֵי מַיִם".
וּמְלַוִּים אוֹתוֹ מִסֻּכָּה לְסֻכָּה,
חוּץ מֵהָאַחֲרוֹן‏[238] שֶׁבָּהֶן,
שֶׁאֵינוּ מַגִּיעַ עִמּוֹ לַצּוֹק,
אֶלָּא עוֹמֵד מֵרָחוֹק וְרוֹאֶה אֶת מַעֲשָׂיו.

משנה ו
ז
וּמָה הָיָה עוֹשֶׂה?
חָלַק לָשׁוֹן שֶׁלִּזְהוֹרִית,
חֶצְיוֹ קָשַׁר בַּסֶּלַע וְחֶצְיוֹ קָשַׁר בֵּין קְרָנָיו‏[239],
וְדוֹחֲפוֹ לַאֲחוֹרָיו;
וּמִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד,
וְלֹא הָיָה מַגִּיעַ לְמַחֲצִית הָהָר,
עַד שֶׁהוּא נֶעֱשָׂה אֵבָרִים אֵבָרִים.
בָּא וְיָשַׁב לוֹ תַחַת סֻכָּה הָאַחֲרוֹנָה,
עַד שֶׁתֶּחֱשַׁךְ.
מֵאֵמָתַי מְטַמְּאִין בְּגָדִים?
מִשֶּׁיֵּצֵא‏[240] לְחוֹמַת‏[241] יְרוּשָׁלַיִם.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
מִשָּׁעַת‏[242] דְּחִיָּתוֹ לַצּוֹק.

משנה ז
ח
בָּא לוֹ אֵצֶל הַפַּר וְאֵצֶל הַשָּׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים.
קְרָעָם‏[243] וְהוֹצִיא אֶת אֱמוּרֵיהֶם,
נְתָנָם בַּמֶּגֶס‏[244] וְהִקְטִירָם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
קְלָעָן בַּמַּקְלוֹת‏[245] וְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרִיפָה‏[246].
מֵאֵימָתַי מְטַמְּאִין בְּגָדִים?
מִשֶּׁיֵּצְאוּ לְחוֹמַת‏[247] הָעֲזָרָה.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
מִשֶּׁיִּצַּת הָאוּר בָּרֻבָּן‏[248].

משנה ח
ט
אָמְרוּ לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל:
הִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר.
וּמְנַיִן הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר?
דִידְכָּאיוֹת‏[249] הָיוּ עוֹשִׂין, וּמְנִיפִין בַּסּוּדָרִין,
וְיוֹדְעִים שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר.

י
אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:
וַהֲלֹא סִימָן גָּדוֹל הָיָה לָהֶם?
שְׁלוֹשֶׁת מִילִים מִירוּשָׁלַיִם וְעַד בֵּית חֲרוֹרוֹ‏[250];
הוֹלְכִים מִיל, וְחוֹזְרִים מִיל, וְשׁוֹהִים כְּדֵי מִיל,
וְיוֹדְעִים שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר‏[251].

מַסֶּכֶת כִּפּוּרִים (יוֹמָא) פֶּרֶק שְׁבִיעִי[עריכה]

פרק ז‏[252]
משנה א‏[253]
בָּא לוֹ כֹהֵן גָּדוֹל לִקְרוֹת.
אִם רוֹצֶה בְּבִגְדֵי בוּץ קוֹרֵא‏[254],
וְאִם לָאו, בְּאֶסְטְלֵת‏[255] לָבָן‏[256] מִשֶּׁלּוֹ.
חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה,
וְנוֹתְנוֹ‏[257] / לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת,
וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ / לַסֶּגֶן,
וְהַסֶּגֶן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל,
וְכֹהֵן‏[258] גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא עוֹמֵד,
וְקוֹרֵא "אַחֲרֵי מוֹת" וְ"אַךְ בֶּעָשׁוֹר".
וְגוֹלֵל אֶת הַתּוֹרָה וּמַנִּיחָהּ בְּחֵיקוֹ,
וְאוֹמֵר:
"יוֹתֵר‏[259] מִמַּה‏[260] שֶּׁקָרִיתִי‏[261] לִפְנֵיכֶם, כָּתוּב‏[262].
"וּבֶעָשׁוֹר" שֶׁבְּחוּמַשׁ‏[263] הַפְּקוּדִים [סופר: הַפִּיקוּדִים‏[264]],
{וְ}קוֹרֵא‏[265] עַל פֶּה.
וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ שְׁמוֹנֶה בְרָכוֹת:
עַל הַתּוֹרָה,
וְעַל הָעֲבוֹדָה,
וְעַל הַהוֹדָיָה,
וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן,
וְעַל הַמִּקְדָּשׁ,
וְעַל יִשְׂרָאֵל,
וְעַל הַכֹּהֲנִים,
וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה.
(משנה ב)
הָרוֹאֶה כֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא‏[266] קוֹרֵא,
אֵינוּ‏[267] רוֹאֶה פַר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים,
וְהָרוֹאֶה‏[268] פַר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים,
אֵינוּ רוֹאֶה כֹהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא‏[269] קוֹרֵא.
לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוּ‏[270] רַשַּׁי,
אֶלָּא שֶׁהָיְתָה דֶרֶךְ רְחוֹקָה,
וּמְלֶאכֶת שְׁנֵיהֶם הָיְתָה כְאַחַת.

משנה ג
ב
וְאִם בְּבִגְדֵי בוּץ קָרָא,
קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט,
יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפַּג.
הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב, וְלָבַשׁ,
קִדֵּשׁ‏[271] יָדָיו וְרַגְלָיו.

ג
יָצָא וְעָשָׂה אֶת אֵילוֹ וְאֶת אֵיל הָעָם,
וְאֶת‏[272] שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִים.
דִּבְרֵי רְבִּי אֱלִיעֶזֶר.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
עִם הַתָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר הָיוּ קְרֵבִים,
אֲבָל‏[273] פַּר‏[274] הָעוֹלָה וְשָׂעִיר הַנֶּעֱשָׂה‏[275] בַחוּץ
הָיוּ קְרֵבִים‏[276] עִם הַתָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם.
(משנה ד)
קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט,
יָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפַּג.
הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן, וְלָבַשׁ,
קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.

ד
נִכְנַס לְהוֹצִיא‏[277] אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה.
קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט,
יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפַּג.
הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ‏[278],
קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.

ה
נִכְנַס לְהַקְטִיר‏[279] אֶת הַקְּטֹרֶת שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם,
וּלְהֵטִיב‏[280] אֶת הַנֵּרוֹת.
קִדֵּשׁ יָדָיו‏[281] וְרַגְלָיו וּפָשַׁט.
הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי עַצְמוֹ, וְלָבַשׁ.
מְלַוִּים‏[282] אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ.
וְיוֹם‏[283] טוֹב‏[284] עוֹשֶׂה לְכָל אוֹהֲבָיו,
שֶׁיָּצָא בְּשָׁלוֹם.

משנה ה
ו
כֹּהֵן גָּדוֹל מִשְׁתַּמֵּשׁ [נ.א. מְשַׁמֵּשׁ‏[285]] בִּשְׁמוֹנָה כֵלִים,
וְהַהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה:
בִּכְתֹנֶת וּבְמִכְנְסַיִם‏[286], בְּמִצְנֶפֶת וּבְאַבְנֵט‏[287].
מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל:
חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וְצִיץ.
בְּאֵלּוּ נִשְׁאָלִים בְּאוּרִים וְתֻמִּים.
וְאֵינָן נִשְׁאָלִים בָּהֶן לַהֶדְיוֹט‏[288],
אֶלָּא לַמֶּלֶךְ וּלְבֵית דִּין,
וּלְמִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ‏[289].

מַסֶּכֶת כִּפּוּרִים (יוֹמָא) פֶּרֶק שְׁמִינִי[עריכה]

פרק ח
משנה א
יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר‏[290] בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה
וּבִרְחִיצָה וּבִיסִיכָה‏[291] וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.
וְהַמֶּלֶךְ‏[292] וְהַכַּלָּה יִרְחֲצוּ אֶת פְּנֵיהֶם,
וְהַחַיָּה תִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל,
דִּבְרֵי רְבִּי אֱלִיעֶזֶר.
וַחֲכָמִים אוֹסְרִים.

משנה ב
הָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
כְּכוֹתֶבֶת‏[293] הַגַּסָּה כָמוֹהָ וּכְגַלְעִינָתָהּ‏[294],
וְהַשּׁוֹתֶה כִמְלֹא‏[295] לוֹגְמָיו‏[296], חַיָּב.
כָּל הָאֳכָלִים מִצְטָרְפִין לְכַכּוֹתֶבֶת‏[297],
וְכָל הַמַּשְׁקִים מִצְטָרְפִין לְכִמְלֹא‏[298] לוֹגְמָיו.
הָאוֹכֵל וְהַשּׁוֹתֶה‏[299] אֵינָן מִצְטָרְפִים.

משנה ג
אָכַל וְשָׁתָה בְהֶעְלֵם‏[300] אֶחָד,
אֵינוּ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת‏[301] אַחַת.
אָכַל וְעָשָׂה מְלָאכָה, חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת.
אָכַל אֳכָלִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִים לַאֲכִילָה,
שָׁתָה‏[302] מַשְׁקִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה‏[303],
שָׁתָה צֵיר‏[304] אוֹ מֻרְיָס‏[305], פָּטוּר‏[306].
(משנה ד)
הַתִּינוֹקוֹת,
אֵין‏[307] מְעַנִּין אוֹתָם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
אֲבָל מְחַנְּכִין אוֹתָם קֹדֶם שָׁנָה‏[308] וְקֹדֶם שְׁתַּיִם‏[309],
בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לַמִּצְוֹת.

משנה ה
ד
עוֹבָרָה [סופר: עֲבָרָה‏[310]] שֶׁהֵרִיחָה,
מַאֲכִילִין‏[311] אוֹתָהּ‏[312] עַד שֶׁתָּשׁוּב נַפְשָׁהּ.
חוֹלֶה, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְקִיִּים‏[313];
אִם אֵין שָׁם בְּקִיִּים,
מַאֲכִילִין‏[314] עַל פִּי עַצְמוֹ,
עַד שֶׁיֹּאמַר דַּיִי‏[315].

משנה ו
ה
מִי שֶׁאָחֲזוֹ בוֹלְמוֹס‏[316],
מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ דְבָרִים טְמֵאִים,
עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו.
מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶלֶב שׁוֹטֶה,
אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מֵחֲצַר הַכָּבֵד שֶׁלּוֹ.
וּרְבִּי מַתַּתְיָה‏[317] בֶן חָרָשׁ מַתִּיר.
וְעוֹד אָמַר רְבִּי מַתַּתְיָה‏[318] בֶן חָרָשׁ:
הַחוֹשֵׁשׁ בְּפִיו‏[319],
מְטִילִים בְּתוֹכוֹ‏[320] סַם בַּשַּׁבָּת,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא סְפֵק נְפָשׁוֹת,
וְכָל‏[321] סְפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.

משנה ז
ו
מִי שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת,
סָפֵק‏[322] הוּא שָׁם‏[323], סָפֵק אֵינוּ שָׁם,
סָפֵק חַי, סָפֵק מֵת,
סָפֵק נָכְרִי‏[324], סָפֵק יִשְׂרָאֵל,
מְפַקְּחִים עָלָיו.
מְצָאוּהוּ חַי, מְפַקְּחִים עָלָיו,
וְאִם מֵת, יַנִּיחוּהוּ.

משנה ח
ז
חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי, מְכַפְּרִים.
מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מְכַפְּרִים עִם הַתְּשׁוּבָה.
הַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת‏[325],
וְעַל‏[326] עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה;
וְעַל הַחֲמוּרוֹת הִיא תּוֹלָה,
עַד שֶׁיָּבוֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים וִיכַפֵּר.

משנה ט
ח
הָאוֹמֵר:
"אֶחֱטֵא‏[327] וְאָשׁוּב, אֶחֱטֵא וְאָשׁוּב",
אֵין‏[328] מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׁוֹת תְּשׁוּבָה.
"אֶחֱטֵא, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר",
אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר.
עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם,
יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר,
וְשֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ‏[329],
אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר,
עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.
 
ט
אֶת זוֹ דָרַשׁ רְבִּי אֶלְעָזָר‏[330] בֶּן עֲזַרְיָה:
"מִכּל חַטֹּאתֵיכֶם‏[331] לִפְנֵי יי תִּטְהָרוּ", (ויקרא טז, ל)
עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם,
יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר;
וְשֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ‏[332],
אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר,
עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.

י
אָמַר רְבִּי עֲקִיבָה:
אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל!
לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִיטַּהֲרִים,
וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם?
אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל לו, כה)
"וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם" וגו';
וְאוֹמֵר: (ירמיה יז, יג)
"מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יי",
מָה מִקְוֶה‏[333] מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים,
אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל.


חַסְלַת כִּפּוּרִים.

  1. ^ כך גם פ+קיי.
  2. ^ פרמה כלפנינו "פרהדרין. קיי: "פלהדרין".
  3. ^ כעין זה מנוקד גם בפרמה.
  4. ^ כנראה כעין זה נוקד בפרמה.
  5. ^ כך פ+קיי. גם הנקדן סימן שהוא מוסיף מילה, אך שכח לכתוב את המילה.
  6. ^ פ+קיי נוסף: "ביתו"
  7. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הוא".
  8. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  9. ^ כך פ+קיי.
  10. ^ פ+קיי: "קורין".
  11. ^ פ+קיי נוסף: "לו".
  12. ^ בכה"י: "שכחתה" וכן להלן "למדתה".
  13. ^ כך גם פ+קיי.
  14. ^ כך גם פ+קיי.
  15. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ושליח".
  16. ^ כך הביטוי הקדום במקום לומר "תלמיד חכם". "חכם" הוא מי שהוסמך להוראה. "תלמיד חכמים" הוא תלמיד של חכמים ועדיין לא הוסמך להוראה. וראה גם בהערה הבאה.
  17. ^ נוסח פרמה: "ואם לאו - תלמידי חכמים דורשים לפניו" ובקיימברידג' עירוב בין שני הגרסאות. נוסח קאופמן מדוייק כאן הרבה יותר מנוסח פרמה.
  18. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ועזרה".
  19. ^ בפרמה הרי"ש אינה מנוקדת!
  20. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שסמוך".
  21. ^ פ+קיי: "מלפניו או מאחריו".
  22. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מקרות".
  23. ^ כך גם פ+קיי.
  24. ^ פ+קיי: "רצים".
  25. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "כל".
  26. ^ פ+קיי ללא וא"ו הנשוא.
  27. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שבים" (בי"ת רפויה במקום וא"ו).
  28. ^ פ+קיי "רצים".
  29. ^ פ+קיי "ודחף" (כנראה מפני שלעיל גרסו "רצים" בלא וא"ו חיבור).
  30. ^ כך גם פ+קיי. הנקדן כתב מילה זו ע"ג המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
  31. ^ כך גם פ+קיי (דפנות). הסופר כתב מילה זו ע"ג המחק.
  32. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
  33. ^ הסופר סימן כאן בטעות הלכה ד'. אך סימן להלן גם במקום הראוי.
  34. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ב'".
  35. ^ כך גם פ+קיי (קיי: יושוע). סופר: "יוסי יהושוע" ונראה שהסופר עצמו כבר סימן את "יוסי" למחיקה.
  36. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "איבירים".
  37. ^ כך גם פ+קיי. נראה שמגיה כלשהוא העביר בטעות קו למחיקת מילה זו.
  38. ^ כך גם פ+קיי. ככל הנראה, הסופר השמיט מילים אלו מחמת הדומות "עשר-עשר". הנקדן סימן שברצונו להוסיף משהו, אך למעשה אף מגיה לא הוסיף זאת בכתב היד. (אך ייתכן שמדובר בגרסה מקורית של הסופר).
  39. ^ כך גם פ+קיי. הסופר טעה והוסיף כאן: "בין".
  40. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
  41. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהנקדן גרס "תשעה" בלא בי"ת בתחילה.
  42. ^ פרמה "גיזירי" (קיי יש השמטה מחמת הדומות). הסופר תיקן עצמו במילה זו. ולאחר התיקון כתוב "גוזרי".
  43. ^ כך גם בפרמה (קיי יש השמטה מחמת הדומות).
  44. ^ פרמה "בשבת" (קיי יש השמטה).
  45. ^ גם בפרמה הכ"ף דגושה.
  46. ^ כך גם פ+קיי. מגיה כלשהוא מחק את הוי"ו.
  47. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בשמים!" ויש לציין שקשה לומר שהסופר כתב זאת בטעות מפני שגם בשומר שורה שבסוף השורה הקודמת בכתב היד כתוב "בש'".
  48. ^ כך גם בפרמה. הסופר שכח לציין כאן את מספר ההלכה, אך סימן שמתחילה כאן הלכה חדשה.
  49. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בשנים", ותוקן רק ע"י מגיה מאוחר.
  50. ^ כך גם פ+קיי (ידות).
  51. ^ הנקדן מכוון לנוסח "בַּמֶּה".
  52. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד בפרמה. תיקון זה בידי הנקדן חוזר על עצמו פעמים רבות בששת סדרי המשנה.
  53. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שאלו".
  54. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שווה".
  55. ^ כך גם פ+קיי. הנקדן כתב מילה זו ע"ג המחק ולא ידוע מה היה נוסח הסופר ("..גי").
  56. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מתיו".
  57. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר (מפני שגורס "על").
  58. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה (מפני שגרסו לעיל "האיר").
  59. ^ כך גם פ+קיי.
  60. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
  61. ^ כך גם פ+קיי.
  62. ^ כך גם פ+קיי. סופר "והוציאוה".
  63. ^ בפרמה הרי"ש מנוקדת בצירי.
  64. ^ כך כתוב ומנוקד גם בפרמה. קיי: "המסיך".
  65. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "המיטל".
  66. ^ פ+קיי: "את המים".
  67. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "לעבודה".
  68. ^ כך גם פ+קיי.
  69. ^ כך גם פ+קיי. ובדפוסים יש תוספות.
  70. ^ כך פ+קיי. ובדפוסים יש תוספות.
  71. ^ קיי כלפנינו. פרמה חסר "קדש ידיו ורגליו ו". ובדפוסים כבפרמה.
  72. ^ פ+קיי: "וקידש".
  73. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "קרצי".
  74. ^ כך מנוקד בפרמה. הנקדן שגה(?) וניקד את החי"ת בפתח.
  75. ^ פ+קיי נוסף: "את הקטורת".
  76. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "ולהקריב".
  77. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "ושלבין".
  78. ^ כך פ+קיי. סופר בכתיב אחר: "אסתנס". עניין נוסף: כעין זה מנוקד גם בפרמה אלא שבפרמה האל"ף מנוקדת בסגול.
  79. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב בטעות "הצינים".
  80. ^ פ+קיי: "כדי".
  81. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  82. ^ פ+קיי מילה זו חסרה.
  83. ^ לכאורה, מכאן והלאה הסופר השמיט מחמת הדומות "רגליו-רגליו", והשמטה זו לא הושלמה כלל בכתב היד. ההשמטה הושלמה כאן על פי נוסח פ+קיי.
  84. ^ פ+קיי "ירד".
  85. ^ כך גם פ+קיי.
  86. ^ פ+קיי "ובין".
  87. ^ פ+קיי: "הנדווין".
  88. ^ פ+קיי "ובין".
  89. ^ פרמה כלפנינו. קיי "ואם".
  90. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "לדרום".
  91. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "והתוודה".
  92. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "בשם".
  93. ^ כך מנוקד בפרמה. הנקדן סימן בטעות(?) דגש בטי"ת.
  94. ^ כעין זה בפרמה וקיימברידג'. הסופר השמיט את היו"ד, וככל הנראה היא הושלמה בידי מגיה מאוחר.
  95. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  96. ^ כך גם פ+קיי.
  97. ^ עד כאן הציטוט בקאופמן ופרמה "וגו'". ובקיימברידג' ממשיך עד סוף הפסוק.
  98. ^ הסופר סימן שמתחילה כאן הלכה חדשה, אך שכח לציין את מספרה. בפרמה חסר אפילו הסימון שמתחילה כאן הלכה חדשה. למרות זאת, גם כאן וגם בפרמה ברור שכאן מתחילה הלכה "י" ע"פ מיספור ההלכות בהמשך. (יש בעיות גם בהלכה הבאה, וראה להלן, ויש בעיות גם בסיכום ההלכות הסופי המופיע בסוף הפרק ("יג" במקום "יב").
  99. ^ פ+קיי: "הסגן". עניין נוסף: כך מנוקד גם בפרמה.
  100. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "מימינו".
  101. ^ בפרמה הפ"א בצירי.
  102. ^ בחולם מלא - כך כתוב ומנוקד גם בפרמה .
  103. ^ סופר+קיי בלי וא"ו לאחר הרי"ש. הניקוד על פי !קיימברידג'! (מקרה יוצא דופן).
  104. ^ כך גם פ+קיי.
  105. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "גמלה".
  106. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "ומזכירין".
  107. ^ כך בפרמה, וכך צריך להיות כי ההלכה הבאה מסומנת "יב". (בקאופמן יש סימון לא ברור ואחריו יו"ד).
  108. ^ פ+קיי כלפנינו. סופר: "בין".
  109. ^ כך פ+קיי. סופר: "דר(?)".
  110. ^ פרמה כלפנינו, וכעין זה מנוקד גם בפרמה. קיי: "מכני".
  111. ^ פרמה כלפנינו בשורוק ("מוּנבז"). סופר+קיי: "מנבז".
  112. ^ פרמה: "הֶלְנֵי".
  113. ^ כך פ+קיי.
  114. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "!לתולדותיו!".
  115. ^ כך גם בפרמה. קיי: "ומזכירין".
  116. ^ כך כתוב ומנוקד גם בפרמה. קיי: "גירמו".
  117. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אביטס".
  118. ^ כך כתוב ומנוקד גם בפרמה (ייתכן שסופר קאופמן כתב בטעות מי"ם-סופית במקום סמ"ך). בקיימברידג': ספק דלי"ת ספק רי"ש.
  119. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ולא".
  120. ^ פרמה כלפנינו. סופר+קיי: מילה זו חסרה.
  121. ^ פרמה כלפנינו. קיי כבמסורה: "וְשֵׁם".
  122. ^ בפרמה הפ"א בצירי.
  123. ^ פ+קיי נוסף: "לו".
  124. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "את".
  125. ^ כך גם פ+קיי.
  126. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לו".
  127. ^ כך גם פ+קיי. כנראה שהזי"ן מתוקנת ולא ברור מה כתב הסופר.
  128. ^ כך גם פ+קיי. כנראה שהנקדן גרס "שעיר".
  129. ^ כך גם פ+קיי.
  130. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "והתוודה", וייתכן שהנקדן רומז לנוסח קיי.
  131. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "בשם".
  132. ^ "וגו" עד כאן הציטוט בכתב היד. בפרמה נוסף "כפר נא לעוונות ולפשעים ולחטאים. כול'". בקיימברידג' ההלכה מובאת במלואה.
  133. ^ הקטע שבין הקווים האלכסוניים הושמט בכוונה בכתב היד למטרת חיסכון. הושלם כאן על פי הציטוטים מהפרק הקודם תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות לקטע הנוכחי.
  134. ^ כך מנוקד בפרמה. הנקדן סימן בטעות(?) דגש בטי"ת.
  135. ^ כעין זה בפרמה וקיימברידג'. הסופר השמיט את היו"ד, וככל הנראה היא הושלמה בידי מגיה מאוחר.
  136. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  137. ^ כך גם פ+קיי.
  138. ^ עד כאן הציטוט בקאופמן ופרמה "וגו'". ובקיימברידג' ממשיך עד סוף הפסוק.
  139. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שממרס".
  140. ^ כך גם פ+קיי. ספק מה הסופר כתב: "הדובר/הרובר/הדובד/הרובד".
  141. ^ כך גם פ+קיי (קיי אולי "הרובר"). סופר: "הדובר(?)" ראה לעיל. (בדפוסים נוסף: "הרביעי")
  142. ^ כך בפרמה. סופר קאופמן חזר שוב בטעות על מספר הלכה ג'.
  143. ^ כך בפרמה. הסופר כתב בטעות מספר הלכה ד' בגלל טעותו הלכה הקודמת. למרות זאת, הסופר מִספֵּר כהוגן את ההלכה הבאה באות ו'.
  144. ^ פ+קיי: "לתוך".
  145. ^ כעין זה מנוקד גם בפרמה.
  146. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
  147. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "יום".
  148. ^ פ+קיי: "הכוהנים".
  149. ^ הסופר כתב בטעות "פרק ד'".
  150. ^ פרמה "גוֹדְלוֹ". קיי: "גדלו".
  151. ^ קיי הכתיב כלפנינו. פרמה "קוֹטְנוֹ".
  152. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  153. ^ פ+קיי: "לבין".
  154. ^ כך גם פ+קיי, וכעין זה מנוקד גם בפרמה.
  155. ^ קיי כלפנינו, פרמה: "הקודש".
  156. ^ סופר: "בין". פ+קיי "ובין". הנקדן מחק בטעות מילה זו. ענייני הסופר והנקדן כאן מבוססים על בעיה מחמת הדומות "קודש-קדש".
  157. ^ כך גם פ+קיי. הנקדן מחק בטעות מילה זו.
  158. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "פרוכה/פרוסה(?)".
  159. ^ לכאורה הסופר השמיט כאן מחמת הדומות "לצפון-לצפון", ואף מגיה לא שם לבו להשמטה זו.
  160. ^ כך פ+קיי.
  161. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "הלך".
  162. ^ פרמה כלפנינו. סופר: "הפורכת". קיי: "הפרכות" (כנראה בלשון רבים, ואולי לזה כיוון הסופר.).
  163. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "כנגד".
  164. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "ומתפלל".
  165. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהנקדן רומז לקרוא "ונכנס".
  166. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "למקום".
  167. ^ כך גם פ+קיי. וכן להלן.
  168. ^ פרמה כלפנינו. קיי: כאן "למטה", אך להלן "למטן".
  169. ^ פ+קיי כלפנינו. ייתכן שהסופר כתב בתחילה: "למטה" ולאחר מכן הסופר תיקן עצמו כלפנינו.
  170. ^ ככל הנראה הסופר השמיט כאן מחמת הדומות "אחת-אחת" ואף מגיה לא שם לבו לכך.
  171. ^ כך פ+קיי.
  172. ^ (בוא"ו חיבור) כך גם פ+קיי, וכן בכולם. סופר בלי וא"ו חיבור. וכן בכולם.
  173. ^ פ+קיי כלפנינו. סופר: "כאן". וכן להלן.
  174. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
  175. ^ כך פ+קיי.
  176. ^ כך פ+קיי (פרמה: "בְּמָקוֹם".
  177. ^ פ+קיי "והזה".
  178. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מתכוונים(?)".
  179. ^ כך גם פרמה (קיי יש השמטה). סופר: "ולא".
  180. ^ כך גם פ+קיי. בדפוסים נוספה כאן העתקה מלמעלה של המנִייה
  181. ^ סופר: "כאן", וכן בסמוך. ראה הערה לעיל.
  182. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט בטעות מילה זו.
  183. ^ כך גם פ+קיי. בדפוסים נוספה כאן העתקה מלמעלה של המנִייה.
  184. ^ כך גם פ+קיי. בדפוסים נוספה כאן העתקה מלמעלה של המנִייה.
  185. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
  186. ^ כך גם פ+קיי. (שתי המילים האחרונות נשמטו בדפוסים).
  187. ^ כך הכתיב גם פ+קיי.
  188. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
  189. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "מלמעלן".
  190. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שהוא".
  191. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
  192. ^ כך גם פ+קיי. סופר "המערבית".
  193. ^ כך גם פרמה. סופר: "הדרומית". קיי: "דרומי".
  194. ^ בפרמה הבי"ת בקמץ.
  195. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "הסדר".
  196. ^ פ+קיי כלפנינו. סופר: "להפר".
  197. ^ כך פ+קיי
  198. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות נוסף: "לא".
  199. ^ פ+קיי: "שבפנים".
  200. ^ הסופר כפל בטעות מילה זו.
  201. ^ קיי כלפנינו, וכן מנוקד בפרמה. ייתכן שהסופר וכן סופר פרמה כתבו "אחד".
  202. ^ כך גם פ+קיי.
  203. ^ כך גם פ+קיי.
  204. ^ כך גם פ+קיי.
  205. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "וּבִלְקִיחָתָן".
  206. ^ כך פ+קיי. סופר (ואולי גם נקדן): "באחת".
  207. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "בשירים".
  208. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "הרגיל(?)".
  209. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  210. ^ כך גם בפרמה. ייתכן שהסופר כתב בטעות דל"ת במקום רי"ש. וכן קיי.
  211. ^ כך גם פ+קיי.
  212. ^ קיי כלפנינו. סופר+פרמה: "ויומר".
  213. ^ פ+קיי "והשני".
  214. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ישפוך".
  215. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "והתוודה".
  216. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "בשם".
  217. ^ "וג'" עד כאן הציטוט בכתב היד. (וראה להלן הערה על "וג'" זה שהוסב להיות סימן ההלכה "ד"). בפרמה נוסף "כפר נא וגו'". בקיימברידג' ההלכה מובאת במלואה.
  218. ^ הקטע שבין הקווים האלכסוניים הושמט בכוונה בכתב היד למטרת חיסכון. הושלם כאן על פי הציטוטים מהפרק הקודם תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות לקטע הנוכחי.
  219. ^ כך מנוקד בפרמה. הנקדן סימן בטעות(?) דגש בטי"ת.
  220. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  221. ^ כך גם פ+קיי.
  222. ^ עד כאן הציטוט בקאופמן ופרמה "וגו'". ובקיימברידג' ממשיך עד סוף הפסוק.
  223. ^ פרמה כלפנינו. קיי נוסף רק כאן (ולא בפעמיים שבפרקים הקודמים) הלכה שלמה: "הכהנים והעם העומדים בעזרה בזמן ששומעים את שם המפורש שהוא יוצא מפי כהן גדול, כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם ואומרין: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
  224. ^ הסופר כתב "וג'" כדי לרמז להמשך לאחר "אנא השם". הסופר שכח לציין כאן הלכה ד' אבל כך בפרמה וכך גם ברור לפי ההלכות הבאות. מגיה כלשהו מחק חלק מ- "וג'" ועשה מזה "ד" לציין את מספר ההלכה.
  225. ^ פ+קיי "שהוא מוליכו".
  226. ^ כך פ+קיי.
  227. ^ פ+קיי: "כהנים".
  228. ^ קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו חסרה.
  229. ^ נקדן פרמה לא ניקד שי"ן ימנית או שמאלית.
  230. ^ קיי כלפנינו. קיי: "מִצִּפּוּרִי".
  231. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הכלבים(?)(!)".
  232. ^ פ+קיי: "יִקְרֵי" (הניקוד ע"פ פרמה), וכעין זה בכתיב אחר נוסח הסופר: "יִקְרֵא".
  233. ^ כך הכתיב גם פ+קיי, אלא שבפרמה הצד"י מנוקדת בשורוק. סופר: "צק".
  234. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  235. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  236. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מין(?)".
  237. ^ פ+קיי "על".
  238. ^ פ+קיי: "מן האחרון". סופר: "מאחריו".
  239. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  240. ^ בפרמה היו"ד והצד"י בקמץ.
  241. ^ פ+קיי "חומת".
  242. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "משעד/משעה(?)".
  243. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "קרעים".
  244. ^ פרמה הכתיב כלפנינו, אך מנוקד "בַּמְגֶס". קיי: "במגיס".
  245. ^ כך גם פ+קיי.
  246. ^ בפרמה הרי"ש בצירי.
  247. ^ פ+קיי "חומת".
  248. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  249. ^ קיי כלפנינו, ודומה לזה בפרמה: "דִידְכָאוֹת".
  250. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
  251. ^ פרמה כלפנינו. קיי נוספה הלכה שלמה: "אמר רבי ישמעאל: והלוא סימן גדול אחר היה להן, לשון של זהורית היה קשר על פתחו של היכל וכיון שהגיע השעיר למדבר היה הלשון מלבין. שנאמר: אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו".
  252. ^ בכתב היד בטעות: "ו'".
  253. ^ כל חלוקת ההלכות בפרק זה, כך בדיוק גם בפרמה.
  254. ^ כל שורה זו, כך גם פ+קיי.
  255. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
  256. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "הלבן".
  257. ^ מכאן הסופר השמיט מחמת הדומות "נותנו-נותנו", והושלם כהוגן לכאורה ע"י הנקדן.
  258. ^ כך גם קיי. סופר+פרמה: "כהן".
  259. ^ פ+קיי: "יתר".
  260. ^ כך גם פ+קיי: סופר: "מימא".
  261. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. סופר: "שסריתי(?).
  262. ^ כך גם פ+קיי.
  263. ^ בפרמה: "שֶׁבְּחוֹמֶשׁ".
  264. ^ כך גם פ+קיי. הניקוד הוא לפי פרמה. אך ייתכן שהיו"ד מסמנת שווא והנקדן צודק בניקודו.
  265. ^ פ+קיי: "קורא" וכנראה הנקדן לא שם לב שצריך למחוק את הוי"ו.
  266. ^ פ+קיי: "כשהוא". ולהן הנקדן כתב "כשהוא".
  267. ^ כך גם פ+קיי, ונראה שלכך כיוון הנקדן. סופר: "ואינו".
  268. ^ כך גם קיי. סופר+פרמה: "הרואה".
  269. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שהוא". ולעיל הנקדן לא תיקן את נוסח הסופר.
  270. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שאיני(?).
  271. ^ כך גם בפרמה. קיי: "וקידש". וכן להלן.
  272. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
  273. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  274. ^ קיי כלפנינו, פרמה: "ופר".
  275. ^ בפרמה השׂי"ן בסגול.
  276. ^ קיי כלפנינו, ובפרמה נשמטו שתי המילים האחרונות.
  277. ^ הסופר כתב מילה זו בסוף שורה. לאחר שראה שהמילה חורגת מהשורה, מחק את האותיות "ציא" והשאיר רק את האותיות "להו" שיהיו שומר שורה. לאחר מכן כתב את כל המילה מחדש בתחילת השורה הבאה. לאחר מכן בא הנקדן ומחק את האותיות "ציא" בהעברת קו.
  278. ^ כך גם פ+קיי. הסופר כתב "בגדי לבן" במקום המילה "ולבש". הנקדן העביר קו על "בגדי", גירד את "לבן" וכתב ע"ג המחק: "ולבש".
  279. ^ פ+קיי: "והקטיר".
  280. ^ פ+קיי: "והטיב".
  281. ^ כך גם פ+קיי. אותיות "יו" כתב הנקדן ע"ג המחק, ולא ידוע מה כתב הסופר.
  282. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "ומלוין".
  283. ^ כך פ+קיי ולכך רומז הנקדן. סופר: "יום".
  284. ^ פ+קיי נוסף: "היה".
  285. ^ כך פ+קיי.
  286. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "ומכנסיים".
  287. ^ כך גם קיי. סופר+פרמה: "ואבנט".
  288. ^ כל שורה זו כך גם בפרמה. קיי: "ואין נשאלים להדיוט".
  289. ^ כל שורה זו, כך גם פ+קיי.
  290. ^ כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הוסיף: "במלאכה(?)".
  291. ^ כך גם פ+קיי, וכעין זה מנוקד גם בפרמה.
  292. ^ פ+קיי: "המלך".
  293. ^ כך גם פ+קיי. סופר בכתיב מלא: "כְּכוֹתֶיבֶת".
  294. ^ פרמה: "וּכְגַרְעִינָתָהּ", קיי "וכגלענתה".
  295. ^ כך גם פ+קיי.
  296. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. וכן להלן.
  297. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "כַּכוֹתֶיבֶת".
  298. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "כמלוא".
  299. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "אכל ושתה".
  300. ^ פרמה: "בְּהֵעָלֵם". סופר+קיי: "בעלם".
  301. ^ קיי כלפנינו. בפרמה מילה זו נתלתה בין השורות.
  302. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "ושתה".
  303. ^ כך גם פ+קיי. "שתייה" כתב הנקדן ע"ג המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
  304. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  305. ^ כך פ+קיי. סופר בטעות: "מוּרְיָם".
  306. ^ הסופר כפל בטעות מילה זו.
  307. ^ כך גם פ+קיי. "ן" כתב הנקדן ע"ג המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
  308. ^ פרמה כלפנינו. סופר+קיי: "לשנה".
  309. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "לשתים".
  310. ^ כך גם פ+קיי, והניקוד לפי פרמה.
  311. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "מנאכילין".
  312. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אותם".
  313. ^ כך גם פ+קיי. (בדפוסים: "בקיאים"). וכן להלן.
  314. ^ פ+קיי נוסף: "אותו".
  315. ^ כך גם פ+קיי.
  316. ^ כך גם פ+קיי, אך בפרמה הבי"ת בשורוק. סופר בטעות: בולמום(?).
  317. ^ פ+קיי "מתיה/מתייה".
  318. ^ פ+קיי "מתיה/מתייה".
  319. ^ כך גם פ+קיי.
  320. ^ פרמה: "בתוכה", קיי "לתוכו".
  321. ^ כך גם קיי. סופר: "כל". פרמה: "שֶׁכָּל".
  322. ^ בפרמה הסמ"ך בשווא. וכן בכולם.
  323. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שם הוא".
  324. ^ הערת צנזורה: "עע"ז".
  325. ^ פ+קיי "הקלות".
  326. ^ פ+קיי "על".
  327. ^ כעין זה מנוקד גם בפרמה. וכן בכולם.
  328. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ואין".
  329. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "ושבין אדם לחבירו", אך להלן גם בפרמה כלפנינו.
  330. ^ סופר וכן פ+קיי "לעזר".
  331. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "חטאותיכם".
  332. ^ כך גם פ+קיי.
  333. ^ פ+קיי "המקוה".