משנה מנחות יא ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק יא, מנחות • הפרק הבא >>

פרק יא

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א) שְׁתֵּי הַלֶּחֶם,

נִלּוֹשׁוֹת אַחַת אַחַת,

וְנֶאֱפוֹת אַחַת אַחַת.

לֶחֶם הַפָּנִים,

נִלּוֹשׁ אֶחָד אֶחָד,

וְנֶאֱפֶה שְׁנַיִם שְׁנַיִם.

וּבִטְפוּס הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתָן;

וּכְשֶׁהוּא רָדָן,

נוֹתְנָן בַּטְּפוּס,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקְלוּ:

(ב) אֶחָד שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְאֶחָד לֶחֶם הַפָּנִים,

לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן בַּחוּץ,

וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים;

וְאֵינָן דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

כָּל מַעֲשֵׂיהֶם בִּפְנִים.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,

לְעוֹלָם הֱוֵי רָגִיל לוֹמַר:

שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים,

כְּשֵׁרוֹת בַּעֲזָרָה,

וּכְשֵׁרוֹת בְּבֵית פַּאגֵי:

(ג) חֲבִתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל,

לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן וַאֲפִיָתָן בִּפְנִים,

וְדוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת;

טִחוּנָן וְהֶרְקֵדָן אֵינָן דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת.

כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:

כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לֵעָשׁוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת,

אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת;

וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לֵעָשׂוֹת מֶעֶרֶב שַׁבָּת,

דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת:

(ד) כָּל הַמְּנָחוֹת,

יֵשׁ בָּהֶן מַעֲשֵׂה כְּלִי בִּפְנִים,

וְאֵין בָּהֶן מַעֲשֵׂה כְּלִי בַּחוּץ.

כֵּיצַד?

שְׁתֵּי הַלֶּחֶם,

אָרְכָּן שִׁבְעָה וְרָחְבָּן אַרְבָּעָה,

וְקַרְנוֹתֵיהֶן אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת.

לֶחֶם הַפָּנִים,

אָרְכָּן עֲשָׂרָה וְרָחְבָּן חֲמִשָּׁה,

וְקַרְנוֹתָיו שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁלֹּא תִּטְעֶה:

זד"ד יה"ז.

בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר:

"וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד",

שֶׁיְּהֵא לוֹ פָּנִים:

(ה) הַשֻּׁלְחָן,

אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה, וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה.

לֶחֶם הַפָּנִים,

אָרְכָּן עֲשָׂרָה וְרָחְבָּן חֲמִשָּׁה.

נוֹתֵן אָרְכּוֹ כְּנֶגֶד רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן,

וְכוֹפֵל טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה מִכָּאן וּטְפָחַיִם וּמֶחֱצָה מִכָּאן,

נִמְצָא אָרְכּוֹ מְמַלֵּא כָּל רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן;

דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:

הַשֻּׁלְחָן, אָרְכּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר, וְרָחְבּוֹ שִׁשָּׁה.

לֶחֶם הַפָּנִים, אָרְכּוֹ עֲשָׁרָה, וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה.

נוֹתֵן אָרְכּוֹ כְּנֶגֶד רָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן,

וְכוֹפֵל טְפָחַיִם מִכָּאן וּטְפָחַיִם מִכָּאן,

וּטְפָחַיִם רֶוַח בָּאֶמְצָע,

כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בֵּינֵיהֶן.

אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר:

שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי בָּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים.

אָמְרוּ לוֹ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (ויקרא כד, ז):

"וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה"?

אָמַר לָהֶן,

וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (במדבר ב, כ):

וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה:

(ו) אַרְבָּעָה סְנִיפִין שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם,

מֻפְצָלִין מֵרָאשֵׁיהֶן,

שֶׁהָיוּ סוֹמְכִים בָּהֶן,

שְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה, וּשְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה;

וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה קָנִים,

כַּחֲצִי קָנֶה חָלוּל,

אַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה,

וְאַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה.

לֹא סִדּוּר קָנִים וְלֹא נְטִילָתָן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת,

אֶלָּא נִכְנָס מֵעֶרֶב שַׁבָּת,

וְשׁוֹמְטָן, וְנוֹתְנָן לְאָרְכּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן.

כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ,

אָרְכָּן לְאָרְכּוֹ שֶׁל בַּיִת:

(ז) שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת הָיוּ בָּאוּלָם מִבִּפְנִים,

עַל פֶּתַח הַבַּיִת,

אֶחָד שֶׁל שַׁיִשׁ,

וְאֶחָד שֶׁל זָהָב.

עַל שֶׁל שַׁיִשׁ נוֹתְנִים לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתוֹ,

וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ,

שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין;

וְאֶחָד שֶׁל זָהָב מִבִּפְנִים,

שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד.

אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים נִכְנָסִין,

שְׁנַיִם – בְּיָדָם שְׁנֵי סְדָרִים,

וּשְׁנַיִם – בְּיָדָם שְׁנֵי בָּזִיכִין;

וְאַרְבָּעָה מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם,

שְׁנַיִם – לִטֹּל שְׁנֵי סְדָרִים,

וּשְׁנַיִם – לִטֹּל שְׁנֵי בָּזִיכִים.

הַמַּכְנִיסִים עוֹמְדִים בַּצָּפוֹן, וּפְנֵיהֶם לַדָּרוֹם;

הַמּוֹצִיאִין עוֹמְדִים בַּדָּרוֹם, וּפְנֵיהֶם לַצָּפוֹן;

אֵלּוּ מוֹשְׁכִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין,

וְטִפְחוֹ שֶׁל זֶה כְּנֶגֶד טִפְחוֹ שֶׁל זֶה,

שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ל):

"לְפָנַי תָּמִיד".

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

אֲפִלּוּ אֵלּוּ נוֹטְלִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין,

אַף זוֹ הָיְתָה תָּמִיד.

יָצְאוּ וְנָתְנוּ עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁל זָהָב שֶׁהָיָה בָּאוּלָם.

הִקְטִירוּ הַבָּזִיכִין,

וְהַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לַכֹּהֲנִים.

חָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת,

הַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לָעָרֶב.

חָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת,

שָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים נֶאֱכָל לָעֶרֶב;

הַבַּבְלִיִּים אוֹכְלִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא חַי,

מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתָּן יָפָה:

(ח) סִדֵּר אֶת הַלֶּחֶם בְּשַׁבָּת וְאֶת הַבָּזִיכִים לְאַחַר שַׁבָּת,

וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִים בְּשַׁבָּת,

פְּסוּלָה,

וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא.

סִדֵּר אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַבָּזִיכִין בְּשַׁבָּת,

וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִין לְאַחַר שַׁבָּת,

פָּסוּל,

וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא.

סִדֵּר אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַבָּזִיכִין לְאַחַר שַׁבָּת,

וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִין בְּשַׁבָּת,

פָּסוּל.

כֵּיצַד יַעֲשֶׁה?

יַנִּיחֶנָּה לְשַׁבָּת הַבָּאָה;

שֶׁאֲפִלּוּ הִיא עַל הַשֻּׁלְחָן יָמִים רַבִּים,

אֵין בְּכָךְ כְּלוּם:

(ט) שְׁתֵּי הַלֶּחֶם נֶאֱכָלוֹת,

אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם,

וְלֹא יָתֵר עַל שְׁלֹשָׁה.

כֵּיצַד?

נֶאֱפוֹת מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְנֶאֱכָלוֹת בְּיוֹם טוֹב,

לִשְׁנַיִם;

חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת,

נֶאֱכָלוֹת לִשְׁלֹשָׁה.

לֶחֶם הַפָּנִים נֶאֱכָל,

אֵין פָּחוֹת מִתִּשְׁעָה,

וְלֹא יָתֵר עַל אַחַד עָשָׂר.

כֵּיצַד?

נֶאֱפֶה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְנֶאֱכָל בְּשַׁבָּת,

לְתִשְׁעָה;

חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת,

נֶאֱכָל לַעֲשָׂרָה;

שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה,

נֶאֱכָל לְאַחַד עָשָׂר.

וְאֵינוֹ דּוֹחֶה,

לֹא אֶת הַשַּׁבָּת,

וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן הַסְּגָן:

דּוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב,

וְאֵינוֹ דוֹחֶה אֶת יוֹם צוֹם:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק יא, מנחות • הפרק הבא >>

משנה מנחות, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב