משנה מדות ד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מדות · פרק ד · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ושלשים ושמונה תאים היו שם, חמשה עשר בצפון, חמשה עשר בדרום, ושמונה במערב.

שבצפון ושבדרום, חמשה על גבי חמשה, וחמשה על גביהם.

ושבמערב, שלשה על גבי שלשה, ושנים על גביהם.

ושלשה פתחים היו לכל אחד ואחדו, אחד לתא מן הימין, ואחד לתא מן השמאל, ואחד לתא שעל גביו.

ובקרן מזרחית צפונית היו חמשה פתחים, אחד לתא מן הימין, ואחד לתא שעל גביו, ואחד למסיבה, ואחד לפשפש, ואחד להיכל.

נוסח הרמב"ם

ושלשים ושמונה תאים היו שם חמישה עשר בצפון וחמישה עשר בדרום ושמונה במערב שבצפון ושבדרום חמישה על גבי חמישה וחמישה על גביהן שבמערב שלשה על גבי שלשה ושנים על גביהן ושלשה פתחים היה לכל אחד ואחד אחד לתא מימין ואחד לתא מהשמאל ואחד לתא שעל גביו ובקרן מזרחית צפונית היו חמישה פתחים אחד לתא מימין ואחד לתא שעל גביו ואחד למסיבה ואחד לפשפש ואחד להיכל.

פירוש הרמב"ם

כבר אמרנו בתמיד שתא נקראת ההרחקה שיש בין שתי הכתלים וכשתסתכל בצורת ההיכל שציירנו תמצא בצפון חמשה הרחקות והם כותל מסבה ומסבה וכותל התא והתא וכותל ההיכל וכמותם בדרום לפיכך אמר שעל אלו החמשה הרחקות היו חמשה תאים ועל חמשה תאים שניים והוא מה שאמר חמשה על גבי חמשה וחמשה על גבם עד שהיו שלש שורות של תאים וכן צורתם inset וכיוצא בו היה בדרום ואל יטעך שקרא אותם כותל ומסבה וכותל התא והתא וכותל ההיכל אח"כ חזר וקראם כולם תאים לפי שהרחקה שיש בין שני הכתלים הוא התא וכולם תאים אבל כותל המסיבה וכותל התא וכותל ההיכל לא היה כותל סתום אלא שני כותלים וביניהם הרחקה כמו שציירנו לקצת התאים היו שמות כגון שקרא השורה התחתונה מהם מסיבה ובית הורדת המים וזולתם כמו שכתבנו בצורה וכמו שזוכר בפרק זה וכשתסתכל בצורה ג"כ תמצא במערב שלשה הרחקות והם כותל התא והתא וכותל ההיכל והיו עליהן שלשה תאים על גביהם כן inset ומה שאמר כן לפשפש אחד ר"ל לתא שיש בו הפשפש הצפוני שבו נכנסין להיכל וזהו הפתח שהיה בצפונו של תא שהיה לו חמשה פתחים והתא הזה היה בשורה אמצעית מהתאים והוא שע"ג המסבה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

תאים - לשכות:

חמשה עשר בצפון - לקמן בפרקין כי חשיב מצפון לדרום שבעים אמה, קא תני כותל המסיבה חמש, והמסיבה שלש, כותל התא חמש, והתא שש, וכותל ההיכל שש. וכנגדן קחשיב בדרום. ולאו למימרא דעובי כותל המסיבה ועובי כותל התא ועובי כותל ההיכל שלצד צפון היה כך, אלא עובי הכותל עם החלל שבינו ובין הכותל השני הוא מונה ה, ובחמש של כותל המסיבה ושלש של מסיבה וחמש של כותל התא ושש של התא ושש של כותל ההיכל, בכל אחד מאלו החמשה היתה לשכה אחת דהיינו תא, הרי חמשה תאים בצפון. וכנגדן בדרום. ועל אלו החמשה היו בנויין חמשה אחרים, ועוד חמשה על גביהן, הרי חמשה עשר תאים לצפון וחמשה עשר לדרום. וכן במערב קחשיב לקמן בפרקין כותל ההיכל שש והתא שש וכותל התא חמש, בכל אחד מהם היה לשכה, שלא היה הכותל עב שש אלא הכותל עם התא שבו היה שש, והתא [האחר] שחוצה לו היה שש, וכותל התא האחר שחוץ להם עם התא שבו היה חמש, הרי שלש לשכות. ושלש לשכות אחרות בנויות על גבי אלו השלש, ושתים על גביהן, הרי שמונה תאים למערב:

ואחד לפשפש - לתא שיש בו הפשפש הצפוני שבאותו תא נכנסים להיכל ז. וסתם מתניתין כרבנן דאמרי לעיל נכנס לתא ומן התא להיכל. דלא כר' יהודה דאמר בתוך עביו של כותל היה מהלך:

פירוש תוספות יום טוב

חמשה עשר בצפון. כתב הר"ב לקמן בפרקין כי חשיב מצפון לדרום ע' אמה קתני כותל המסבה כו'. ולאו למימרא דעובי כותל כו' אלא עובי הכותל עם החלל שבינו ובין הכותל השני הוא מונה. ועיין בפי' הר"ב רפ"ד דב"ב. וכתב הרמב"ם. ואל יטעך שקרא אותם כותל ומסבה וכותל התא והתא וכותל ההיכל. אח"כ חזר וקראם כולם תאים. לפי שההרחקה שיש בין שתי הכתלים הוא התא וכולם תאים וכו' [לא היה כותל סתום וכו']. ולקצת התאים היו שמות. כגון שקרא השורה התחתונה מהם מסיבה ובית הורדת המים. ע"כ. ואשתומם על המראה. מאין נפלה האורה אל כל התאים הללו הפנימיים. ובשלמא להיכל היו החלונות למעלה מגגי התאים שהשלשה שורות תאים לא היו מגיעים לרומו של היכל. משא"כ בתאים עצמן דקשיא ודאי. אבל לפירש"י שאכתוב בסוף המשנה ניחא. שאפשר שהמסבה לא היתה מקורה כלל וממנה נפלה האורה אל התאים דרר חלונות הפתוחים לשם. והמשכיל יבין זה מתוך פירש"י שאכתוב לקמן בס"ד. ומ"מ גם לפי' הרמב"ם מצאתי להן אור שיפול ממעל בדרך ארובות שהיו זו על זו. שכן שנינו ג"כ ארובות זו ע"ג זו במשנה ד' פ"י דאהלות:

ושלשה פתחים היו לכל אחד ואחד כו'. לאו לכולן קאמר שהרי אותן שבחוץ שאין להם עוד חוצה להן שום תא לא יהיה להן פתח אל עבר החוצה לשום תא. כיון שאין תא עוד חוצה לו. אלא לאותן שיש להם תאים משני עבריהם מימין ומשמאל. א"נ י"ל שהיה גם לאותן שמבחוץ פתחים אל העזרה. ונמצא שלכולן שלשה פתחים. אלא שאין פתחי כולם פתוחים לתאים ממש. וכמו כן צ"ל בדיוטות העליונות שכולן לא היה להן פתתים לתאים על גבם שהרי אין תאים עליהם אלא א"כ שנאמר ג"כ שהיה להן פתחים על גגותיהן ובסמוך יש להוכיח כפירוש הראשון:

ובקרן מזרחית צפונית היו ה' פתחים וכו' ואחד לפשפש. פירש הר"ב לתא שיש בו הפשפש הצפוני שבאותו תא נכנסים להיכל וסתם מתני' כרבנן כו'. וז"ל הרמב"ם. )ומ"ש וכן לפשפש אחד ר"ל לתא שיש בו הפשפש הצפוני שבו נכנסים להיכל. וזהו הפתח שהיה [בדרומו] של תא שהיה לו חמשה פתחים והתא הזה הוא היה בשורה אמצעית מהתאים. והוא שע"ג המסבה ע"כ. ופי' שורה אמצעית היינו ממטה למעלה ולא בשורות שזו אצל זו. וכן מבואר בחבורו פ"ד מהל' ב"ה שקורא לג' שורות שזו על זו דיוטאות. וכתב ובקרן מזרחית צפונית בתא שבדיוטא האמצעית וכו' ולהעמיד פירושם של הר"ב והרמב"ם צריכים אנו לכנוס בכמה דוחקים דמדפירשו שהתא הזה הוא היה בשורה אמצעית מהתאים כו'. מוכח דס"ל כדברי הראב"ד בפ"ד מהל' ב"ה בהשגה שעל ורובד על גבה כו'. שכתב שם שהתא שבדיוטא התחתונה הוא כנגד האוטם ההיכל שהיה שש אמות ואע"פ שזה אמר להשיג על פי' הרמב"ם ברובד על גבה. מ"מ בענין הזה שדיוטא התחתונה שמן התאים היא כנגד האוטם. מוכח מתוך פי' הרמב"ם שמפרש בכאן שהתא הזה הוא בדיוטא האמצעית. שגם הוא סובר כן. דאלת"ה אלא שדיוטא תחתונה עצמה על האוטם היא א"כ הפשפש וההיכל שוים לדיוטא התחתונה. והיאך שנינו שמן התא שבדיוטא האמצעית יש שני פתחים אחד לפשפש ואחד להיכל אלא א"כ שנאמר שגם בדיוטא האמצעית קורא [גם] כן פשפש לתא שעל התא שבו הפשפש על שם אותו שתחתיו ושגם ממנו נכנסים להיכל דרך סולם שהיה מונח באותו פשפש. וכן בהיכל ג"כ מונח סולם כדי לעלות שם. ואולי זה דומה לענין שנאמר באחז [מלכים ב' ט"ז] ואת מבוא המלך החיצונה הסב בית ה' מפני מלך אשור. ופירש"י שמא יצטרך להחבא ויברח בהצנע. ע"כ. אבל זה דוחק לכן נראה יותר שסברתן של הרמב"ם והר"ב ג"כ שדיוטא התחתונה היתה כנגד האוטם. וא"כ פשפש ששנינו כאן ולעיל בדיוטא האמצעית היא והנה אע"פ שאין אנו מוכרחים לכנוס בדוחק הזה דרך הסולמות כאמור שהעמדנו הדיוטא האמצעית בשיעורם על האוטם ושוה לקרקעית ההיכל. הנה גם בזה יש דוחק. כמ"ש לקמן משנה ו' בס"ד. שנית. מדקאמר א' לתא מן הימין שמעינן שאינה ממש בקרן שהרי יש עוד תא אל ימינה וא"כ למה קתני בקרן. ובזה אפשר לתרץ שלפי שאין אל התא שבימינה שום פתח לימין שלה וכבר שנינו וג' פתחים כו' אחד אל הימין כו' כלפי הא שייך שפיר למתני ובקרן על אותו תא שיש לו ג"כ תא אחר לימינה ושפתוחה אליו. דהא במספר מפקד פתחים אנן קיימינן. ואין עוד תא בקרן שיהיה לו ג"כ ג' פתחים. וזה מכריח פירוש הראשון שכתבתי לעיל שאין לתא החיצון ג' פתחים. שלישית. וא' למסבה היינו שתחתיו קשה דלפי זה היה יכול לשנות ובדיוטא האמצעית לכל א' ד' פתחים. רביעית. ואחד לפשפש ואחד להיכל ודאי שאין מן התא דביה אנן קיימין שום פתח פתוח מגופו אל ההיכל שהרי התא שיש בו הפשפש מפסיק. אלא דתנא קחשיב כל הפתחים שממנו עד ההיכל ומיחס את כולן אליו אחר שממנו היו יכולין ללכת עד ההיכל עצמו דרך כל הפתחים הללו. וא"כ תקשה שהרי יש עוד ב' הרחקות שנקראו תאים הא' בין התא שיש בו הפשפש לתא זה שעל המסבה. והוא הנקרא כותל תא. והשניה בין התא שיש בו הפשפש להיכל. והוא הנקרא כותל היכל. ואמאי לא קא חשיב נמי לפתחים הללו. ואפשר דלא קא חשיב אלא הפשפש וההיכל שלכולם בשם מיוחד יקרא ומפני חשיבותייהו קא מני לפתחים דידהו. ולא לאינך. וכל זה דוחק שכיון שיורד למנין. רבותא הוי להרבות במנין ולחשוב עוד אלו השני פתחים ולהוו שבעה. ואפשר לי לומר בזה דמש"ה לא חשיב אלא דפשפש והיכל. לפי שאל התא הזה שעל המסבה דביה אנן קיימין לא היה לו פתח לכנס לתוכו מבחוץ. אלא ע"י התא שיש בו הפשפש שהוא פתוח לחוץ דאי אמרת שהיה לזה התא עצמו פתח אל החוצה. א"כ ה"ל למחשב אותו הפתח. שהוא עיקר לו. אלא ודאי שאין לו פתח לחוץ אלא על ידי הפשפש נכנסים אליו וכלפי הא הוא דתנן ואחד אל הפשפש. כלומר שיש לו פתח המשמש כניסה ויציאה מבחוץ. וזהו דרך הפשפש ולא צריך למיחשב שני פתחים שבינו לפשפש. לפי שכל עיקר המכוון הוא למיחשב שיש לו פתח ג"כ פתוח לכנס ולצאת מהחוץ ודקא חשיב להיכל זהו מחמת חשיבות ההיכל וההיכל עקרת הבית. ובא לומר שיש מבוא מהתא הזה אל ההיכל. ומפני שהתכלית הוא ההיכל. לא היה צריך למיחשב ולומר דב' פתחים בין פשפש להיכל. וכמ"ש באחד לפשפש. ומ"מ הא קמן שפי' זה של הר"ב והרמב"ם סובל דוחקים לא מעטים. ולפיכך פירשתי בצורת הבית סי' ס"ה בענין אחר. וע"פ דרכן של הר"ב והרמב"ם שהכתלים ששנינו הם חלולים ולכולם בשם תאים יקראו. וזהו מה שפירשתי שם דבקרן מזרחית צפונית קאי על התא הנקרא תא בשם מוחלט. שאע"פ שכל ההרחקות כולם נקראים תאים. מ"מ לא קרא התנא תא אלא לאחד מהן ועל אותו הוא שאומר ובקרן מזרחית צפונית. ולאפוקי שבמזרחית דרומית ששם השער סגור לא יפתח. לא בעי למחשב פתחי הפשפש וההיכל. ועוד אני אימר שהפשפש ששנינו כאן ולעיל לא היה בתא המוחלט בשם תא כפי הנראה כן מפירוש הר"ב והרמב"ם. אבל הוא באותו התא שבחלל כותל ההיכל. וכן אני אומר שבדיוטא התחתונה אנן קיימין לפי מה שאפרש עוד במשנה ו' בענין אוטם. והשתא הוו הני ה' פתחים. אחד לתא מן הימין הוא אותו שבכותל תא. ואחד לתא שע"ג ממש. ואחד למסבה. ואף ע"פ שיש הפסק כותל תא ביניהם מ"מ ראוי לכנס במנין ולומר שפתוח אל המסבה. אחרי שזה התא שאל הימין המפסיק בשם כותל נקרא. אלא שלפי שבאמת יש שם ג"כ תא לכן נחשב ג"כ פתתה לפתח בפני עצמו. ואחד לפשפש הוא התא שבכותל היכל כדפרישית. וקא חשיב נמי לאחד שבהיכל מהטעם דפרישית שאותו תא שבכותל היכל בשם כותל נקרא. ולפיכך ראוי לחשוב הפתח של ההיכל וליחסו אל התא המוחלט בעצמו. ומ"מ הואיל ובכותל היכל יש חלל וחדר. ראוי להכניס פתחו ג"כ במנין הפתחים. זהו מה שנ"ל לפרש המשנה בשמירת הפירוש של הר"ב והרמב"ם בכתלים שהם חלולים. והם התאים החמשה בבכל שורה ושורה. אבל רש"י בפירוש יחזקאל [מ'] אינו מפרש כן אלא שכל מה שנקרא כותל. היתה כך כותל עביה כמו שנשנה וזה ששנינו והתא שש לא שהיה רק תא א' אלא חמשה היו זה לפנים מזה שכל אחד רוחב שש. ועם כותליהם שיש בין כל אחד ואחד ממלאים כל אורך הצפון ומה שיש בין שני הכתלים כותל תא וכותל היכל. ולמערב ג"כ בין כותל תא וכותל היכל היו ג' תאים זה אצל זה ממלאים כל אורך המערב ההוא. ותנא דלא תני אלא תא אחד. לפי שאינו צריך אלא לחשבון הארך והרחב ואינו נכנס במנין שבין הדבקים אלא תא אחד בלבד. וכך פירש תלמידו הרר"ש בפי' המשנה. וכך פירושה שבקרן מזרחית צפונית הוא התא הראשון שבסדר הצפון שהיה ארכו ממזרח למערב עד שמקצת ממנו כנגד חלל ההיכל באופן שהיה כנגד כל עובי כותל מזרחית של ההיכל ומשוך להלן למערב יותר עד שהיה פתח פתוח ממנו אל תוך חלל ההיכל עצמו לרבנן דקאמרי שמן התא נכנס להיכל. אבל לר"י לא היה פתוח להיכל עצמו שמן התא הזה היה נכנס דרך עובי הכותל מזרחית לבין השערים והשתא כל חמשה הפתחים כמשמען מבלי שום דחק כלל שהא' לתא מן הימין. והוא אותו שאחוריו לצד מערב ונקרא ימין שהעומד בתא הזה לכנס להיכל שזהו עיקר תשמישו הנה ימינו אל עבר התא שאחוריו. ואחד לתא שעל גבו. ואחד למסיבה כמשמען. ואחד לפשפש כלומר פתח הפשפש שיש לתא זה עצמו. ואחד להיכל אתאן לרבנן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על הברטנורא) ולא יטעך שקרא אותם כותל ומסיבה וכותל התא והתא וכותל ההיכל, אח"כ חזר וקראם כולם תאים, לפי שההרחקה שיש בין שתי הכתלים הוא התא וכולם תאים כו' לא היה כותל סתום וכו' ולקצת התאים היו שמות, כגון שקרא השורה התחתונה מהם מסיבה ובית הורדת המים. הר"מ. ואשתומם על המראה מאין נפלה האורה אל כל התאים הפנימיים. ובשלמא להיכל היו החלונות למעלה מגגי התאים שלא היו מגיעים לרומו של היכל, משא"כ בתאים עצמן דקשיא ודאי כו'. ומצאתי להן אור שיפול ממעל בדרך ארובות שהיו זו על גב זו:

(ו) (על המשנה) אחד ואחד. לאו לכולן קאמר, שהרי אותן שבחוץ שאין להם עוד חוצה להן שום תא לא יהיה להן פתח אל עבר החוצה לשום תא, כיון שאין תא עוד חוצה לו, אלא לאותן שיש להם תאים משני עבריהם מימין ומשמאל כו'. וכן צריך לומר נמי בדיוטות העליונות שאין עוד תאים עליהם. ועתוי"ט:

(ז) (על הברטנורא) וזהו הפתח שהיה בדרומו של תא שהיה לו חמשה פתחים. והתא הזה הוא היה בשורה אמצעית מהתאים והוא שע"ג המסיבה. הר"מ. ופירוש, שורה אמצעית היינו ממטה למעלה, ולא בשורות זו אצל זו. ועתוי"ט עומק הדברים. ומסיק, והעיקר כפירש"י ביחזקאל [מ']:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ושלשים ושמנה תאים וכו':    תוספת פ' הוציאו לו (יומא דף נ"ב:)

אחד לתא מן הימין ואחד וכו':    כך צ"ל. בסוף פי' רעז"ל דלא כר' יהודה דאמר בתוך עביו של כותל היה מהלך. אמר המלקט ולדידיה לא היה רק שלשה טפחים מפי' הר"ר שמעיה ז"ל וז"ל ובקרן מזרחית צפונית כלומר בתא שבקרן מזרחית של היכל היו חמשה פתחים:

אחד לפשפש ואחד להיכל:    אתאן לרבנן דלר' יהודה לא היה צריך התא לשני פתחים הללו שהוא מפשפש היה נכנס בעובי כותל ההיכל ומהלך בעביו לצד הדרום עד שעומד בין שני זוגות השערים שבשער הגדול ולר' יהודה לא בעי להאי תא אלא שלשה פתחים:

ואחד למסבה:    דתנן לקמן בסמוך מסבה היתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית שבה היו עולין לגגות התאים ע"כ. וע"ש שהאריך לפ' שאפשר שהפתח היה ג"כ בקרן צפונית מזרחית ואפשר שכולו היו בצפון. ומשמע קצת מפירושו ז"ל שהיה גורס ואחד למסבה בסיפא דוק:

ובקרן מזרחית צפונית היו ה' פתחים וכו':    דבכותל התא קאי שהוא התא האמצעי ויש בו פתח א' לתא מן הימין וא' למסבה מן השמאל וא' לתא שעל גביו וא' לפשפש היינו לתא שיש בו הפשפש ואחד להיכל וזוהי צורתו % והילך פי' הר"ר יהוסף ז"ל ושלשים ושמונה תאים וכו' ט"ו בצפון וכו' פי' חוץ לכותל ההיכל היה תא רחבו חמש אמות וארכו היה לארך הכותל של ההיכל אלא שבצפון ובדרום שהיה הכותל ארוך הרבה ס"ז אמות חילקום לחמשה תאים ובמערב שלא היה ארכו אלא ב' אמות לא חילקום לשלש תאים. ונ"ל עוד שגם ברוחב התאים שבצפון ובדרום היו התאים שבמערב כזה % ע"כ. ועל מה שפי' רעז"ל ולאו למימרא דעובי כותלי המסבה ועובי כותל התא וכו' כתב איני יודע מי הכניס אותו בפירוש הזה שאין לו לא התחלה ולא סיום וכל זה בא ממה ששגה בהבנת הל"ח תאים ומה תמוה הוא האך עלה על דעתו שבתוך המסבה שהיא שלש אמות היה תא כי א"כ לא היה רחבו של תא שבין הכתלים אמה ומי יוכל ליכנס שם ועוד כי הלא תחלת המסבה היה מהקרקע כמו מדרגה וא"כ היאך אפשר לעשות בתוכו תא ועוד למה מנה ל"ח תאים שהיו שם הלא היו שם כמה תאים יותר לפי דבריו שהוא צ"ל דהא דתנן התחתונה חמש וכו' היה תאים אחרים ועוד למה אמר שההיכל לא היה אלא מאה על מאה הלא היה יותר מזה הרבה כרוחב היציעים וכותליהם או או מה ראה התנא שלא למנותם שדיוטא בכלל ההיכל כמו שמנה בית הירדת המים והמסבה ותו דהיאך נכנס בכאן במשנת התחתונה חמש ורובד שש כיון שלא דבר למעלה מן היציעים כלל ועוד כי מה משונים היו אלו התאים שהיה ארכם יותר מששים אמה ורחבם לא היה אלא אמה או אמתים ועוד למה לא היו תאים גם במזרח כיון שהתאים בתוך הכותלים. סוף דבר פרוש זה אין לו לא ידים ולא רגלים עכ"ל ז"ל. וכתב עוד התחתונה חמש וכו' פי' כותל ההיכל היה עביו שש אמות שש אמות למטה אבל למעלה מהתא לא היה עביו אלא ה' אמות כי היה כונס אמה מבחוץ וכן למעלה מהתא השני היה כונס אמה אחרת ולא היה עביו יותר מד' אמות ונמצא שהיציע לא היתה רחבה אלא ה' אמות ושל מעלה ממנה שש בעבור המגרעות שנתן לכותל הבית כזה % עד כאן:


פירושים נוספים