משנה מידות ד ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מידות · פרק ד · משנה ב | >>
ושני פשפשין היו לו לשער הגדולד, אחד בצפון, ואחד בדרום.
שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם, ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל, שנאמר (יחזקאל מד, ב) "ויאמר אלי יי השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי יי אלהי ישראל בא בו והיה סגור".
נטל את המפתח ופתח את הפשפש, ונכנס להתא, ומהתא להיכל.
רבי יהודה אומר, בתוך עביו של כותל היה מהלך, עד שנמצא עומד בין שני השערים, ופתח את החיצונות מבפנים ואת הפנימיות מבחוץ.
וּשְׁנֵי פִּשְׁפָּשִׁין הָיוּ לוֹ לַשַּׁעַר הַגָּדוֹל,
- אֶחָד בַּצָּפוֹן, וְאֶחָד בַּדָּרוֹם.
- שֶׁבַּדָּרוֹם –
- לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם;
- וְעָלָיו הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל,
- שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מד, ב):
- "וַיֹּאמֶר אֵלַי ה'
- "הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ
- "וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ
- "כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ
- "וְהָיָה סָגוּר".
- נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ
- וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ
- וְנִכְנַס לְהַתָּא,
- וּמֵהַתָּא לַהֵיכָל.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- בְּתוֹךְ עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל הָיָה מְהַלֵּךְ,
- עַד שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים;
- וּפָתַח אֶת הַחִיצוֹנוֹת מִבִּפְנִים,
- וְאֶת הַפְּנִימִיּוֹת מִבַּחוּץ:
ושני פשפשין היו לו לשער הגדול -
- אחד בצפון, ואחד בדרום.
- שבדרום - לא נכנס בו אדם מעולם,
- ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל,
- שנאמר: "ויאמר אלי ה', השער הזה סגור יהיה" וכו' (יחזקאל מד ב).
- נטל את המפתח - ופתח את הפשפש,
- נכנס להתא - ומן התא להיכל.
- רבי יהודה אומר:
- בתוך עוביו של כותל היה מהלך,
- עד שנמצא עומד בין שני שערים,
- ופתח את החיצונות - מבפנים,
- ואת הפנימיות - מבחוץ.מן הצפון לדרום - מאה ושלשים וחמש.
- הכבש והמזבח - ששים ושתים.
- מן המזבח לטבעות - שמונה אמות.
- מקום הטבעות - עשרים וארבע.
- מן הטבעות לשולחנות - ארבע.
- מן השולחנות לננסין - ארבע.
- מן הננסין לכותל העזרה - שמונה אמות.
- והמותר - בין כבש לכותל ומקום הננסין.
הנני מצייר עכשיו ההיכל כולו עם האולם, ואכתוב מידותיו באורך וברוחב כמו שיתבאר בפרק הזה.
ומן הצורה הזאת יתבאר לך כל מה שנזכר מן הביאה לפשפש ההיכל, ועוביו והילוכו בעובי הכותל כמו שאומר רבי יהודה, וזולת זה מאשר יזכור בפרק זה, וזו היא צורתו:
ושני פשפשין - שני פתחים קטנים אחד מימין שער הגדול של היכל ואחד משמאלו, רחוקים קצת מן השער. אותו שבדרום כתיב סגור יהיה לא יפתח, בשל עתיד, ומסתמא כך היה בבית עולמים:
ופתח את הפשפש ונכנס משם לתא - והיא לשכה אחת הפתוחה להיכל. ומן התא נכנס להיכל, והולך בחלל ההיכל עד השער הגדול שבסוף עובי הכותל מבפנים, ופותחו ובא לו אל שער השני שבסוף עובי הכותל מבחוץ ועומד בפנים ופותחו:
רבי יהודה אומר בתוך עוביו של כותל היה מהלך - קסבר דמן התא לא היה נכנס להיכל, אלא מן התא היה מהלך בתוך עוביו של כותל עד שנמצא עומד בין שני השערים, ופותח את דלתות של שער החיצון מבפנים, ודלתות של שער הפנימי מבחוץ:
לשער הגדול. בערך שני פשפשין. שבצדיו נקרא הוא הגדול ולא בערך שאר שערים. שהרי שנינו בפ"ב כל הפתחים והשערים שהיו שם גובהן כ' אמה ורחבן י' אמות. חוץ משל אולם ושל אולם גדול מזה כדתנן בס"פ דלעיל [אבל עכשיו מצאתי שכתב הראבי"ה. ועפני גודל קדושת ההיכל נקרא שער הגדול. כדאמר (דברים א') והנהר הגדול נהר פרת וגו' קרב לגבי דיהנא ואידהן במסכת שבועות (דף מ"ז) גם בספרי פרשת ואלה הדברים. מפורש והנהר הגדול וכי גדול הוא. ואין לומר שמפני הפשפשין נקרא [הגדול] שהרי שער נקנור נמי הוי ליה שני פשפשין. ותו שהפשפשין היו רחוקים מן שער הגדול כדאמר בזו נכנס לתא והתאים היו מחוץ לחומת ההיכל כדחשיב התא שש וכותל היכל חמש נמצא שרחוקים היו ונקרא גדול כדפירש לעיל עכ"ל].
ופתח את הפשפש ונכנס להתא ומהתא להיכל. אפרש במתני' דלקמן:
(ד) (על המשנה) הגדול. בערך שני פשפשין שבצדיו נקרא הוא הגדול, ולא בערך שאר שערים, שהיו גדולים ממנו. והראבי"ה כתב, שמפני גודל קדושת ההיכל נקרא שער הגדול. עתוי"ט:
ושני פשפשין היו לו לשער הגדול: שער הגדול נקרא פתחו של היכל ואע"פ שפתחו של אולם גדול כפלים ממנו כדתנן בפירקין דלעיל פתחו של אולם גבהו מ' אמה אפשר שלפתחו של היכל קראו שער הגדול למעלתו שהיא יתירה א"נ מפני שיש בשני צדדיו ב' פתחים קטנים קראוהו שער הגדול כך נלע"ד:
שבדרום לא נכנס אדם בו מעולם ועליו וכו': אבל פשפש שבצפון היה פותחו ע"י חור שאצלו שתוחב בו ידו עד השחי וכופף ידו בפנים וגם פותחו ע"י מנעול שבו שנפתח לאלתר בלי טורח וכדתנן בפ"ג דתמיד סימן ו':
ר' יהודה אומר בתוך עביו וכו': כך צ"ל:
ואת הפנימיות מבחוץ: מקום רגליו קרי חוץ. וביד פ"א דהלכות בית הבחירה סימן ד':
יכין
ושני פשפשין: ב' פתחים קטנים:
היו לו לשער הגדול: שער ההיכל נקרא שער הגדול, לא בערך ב' הפשפשין שבצדו, דהרי גם לשער נקנור שבמזרח הר הבית הי' לו פשפש בצפון ופשפש בדרום ואפ"ה לא נקרא שער הגדול. רק שער ההיכל נקרא גדול בערך קדושתו נגד כל שערי המקדש [ועי' שבועות דמ"ז ב']. ואע"ג דפתח ק"ק קדוש ממנו, עכ"פ בק"ק לא הי' שער רק ב' פרוכת [כיומא דנ"א ב']:
אחד בצפון ואחד בדרום: א' בתא שמימין לשער וא' בתא שמשמאל לשער והם מהתאים שנזכרו לקמן בע"ג:
ויאמר אלי ה' השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי ה' אלהי ישראל בא בו והיה סגור: ר"ל אע"ג שהי' סגור אפשר להקב"ה כ"י לבוא בו. והיה שער זה רק להודיע שכל השערים הנשארים אינן רק לצורך בנ"א לכנוס בהן, אבל הקב"ה א"צ לשער לכן נשאר סגור:
נטל את המפתח ופתח את הפשפש: כשרצה הלוי לפתוח שער ההיכל בשחרית, נטל המפתח של פשפש הצפוני ופתחו:
ונכנס להתא ומהתא להיכל: שכשהוא בתא, פתח במפתח אחר את הדלת שמהתא להיכל. דגם מהתא להיכל הי' דלת [כדמשמע בתמיד פ"ג מ"ו ומהר"ב שם מ"ז, ודלא כמשמע לכאורה מרמב"ם פ"ד מבחירה ה"ו, ומהראב"ד שם הי"ד]:
עד שנמצא עומד בין שני השערים: דס"ל דמן התא הזה לא נכנס להיכל, רק לחלל שבאמצע כותל המזרחי של היכל, שהיה בצד שמאל של הנכנס לתא זה. והולך מהתא לתוך חלל זה שפתוח אליו, עד שמגיע להחלל שבין דלתות החיצונות והפנימיות של שער ההיכל:
ואת הפנימיות מבחוץ: דשערו היכל החיצונות היה העומד שם פותחן מכפנים, ושערי היכל הפנימיים היה פותחן שם מבחוץ. דהחלל שבין ב' דלתות החיצונות והפנימיות, הוא פנימי לדלתות החצונות וחיצון לדלתות הפנימיות ובאותו חלל פותח דלתות הפנימיות והחיצונות:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת