משנה מדות ד א

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מדות · פרק ד · משנה א | >>

[עריכה]

פתחו של היכל^א, גבהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות.

וארבע דלתות היו לו, שתים בפנים ושתים בחוץ, שנאמר (יחזקאל מא, כג) "ושתים דלתות להיכל ולקדש"^ב.

החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עביו של כותל, והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות, שכל הבית טוח בזהב, חוץ מאחר הדלתות.

רבי יהודה אומר, בתוך הפתח היו עומדות, וכמין איצטרמיטה היו ונקפלות לאחוריהן, אלו שתי אמות ומחצה, ואלו שתי אמות ומחצה, חצי אמה מזוזה מכאן, וחצי אמה מזוזה מכאן, שנאמר (יחזקאל מא, כד) "ושתים דלתות לדלתות, שתים מוסבות ^ג דלתות, שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת".

משנה מנוקדת

[עריכה]

פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל,

גָּבְהוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה,

וְרָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת.

וְאַרְבַּע דְּלָתוֹת הָיוּ לוֹ,

שְׁתַּיִם בִּפְנִים וּשְׁתַּיִם בַּחוּץ,

שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא, כג):

"וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַהֵיכָל וְלַקֹּדֶשׁ".

הַחִיצוֹנוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַפֶּתַח,

לְכַסּוֹת עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל,

וְהַפְּנִימִיּוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַבַּיִת,

לְכַסּוֹת אַחַר הַדְּלָתוֹת;

שֶׁכָּל הַבַּיִת טוּחַ בְּזָהָב,

חוּץ מֵאַחַר הַדְּלָתוֹת.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

בְּתוֹךְ הַפֶּתַח הָיוּ עוֹמְדוֹת,

וּכְמִין אִצְטְרָמִיטָה הָיוּ,

וְנִקְפָּלוֹת לַאֲחוֹרֵיהֶן:

אֵלּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה,

וְאֵלּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה,

חֲצִי אַמָּה מְזוּזָה מִכָּאן,

וַחֲצִי אַמָּה מְזוּזָה מִכָּאן,

שֶׁנֶּאֱמַר (שם, כד):

"וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַדְּלָתוֹת

"שְׁתַּיִם מוּסַבּוֹת דְּלָתוֹת שְׁתַּיִם לְדֶלֶת אֶחָת

"וּשְׁתֵּי דְלָתוֹת לָאַחֶרֶת":

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

פתחו של היכל -

גובהו - עשרים אמה,

ורוחבו - עשר אמות.

וארבע דלתות היו לו -

שתים בפנים ושתים בחוץ,

שנאמר: "ושתים דלתות להיכל ולקודש" (יחזקאל מא כג).

החיצונות -

נפתחות לתוך הפתח - לכסות עוביו של כותל,

והפנימיות -

נפתחות לתוך הבית - לכסות אחר הדלתות,

שכל הבית טוח בזהב - חוץ מאחר הדלתות.

רבי יהודה אומר:

בתוך הפתח היו עומדות,

וכמין ארצפמיטא - היו נקפלות לאחוריהן,

אלו שתי אמות ומחצה, ואלו שתי אמות ומחצה,

חצי אמה מזוזה מכאן, וחצי אמה מזוזה מכאן,

שנאמר: "ושתים דלתות לדלתות, שתים מוסבות דלתות,

שתים לדלת אחת, ושתי דלתות לאחרת" (יחזקאל מא כד).כל העזרה היתה -

אורך - מאה ושמונים ושבע,

על רוחב - מאה ושלשים וחמש.

מן המזרח למערב - מאה ושמונים ושבע.

מקום דריסת רגלי ישראל - אחת עשרה אמה.

מקום דריסת רגלי הכהנים - אחת עשרה אמה.

והמזבח - שלשים ושתים.

ובין האולם ולמזבח - עשרים ושתים אמה.

וההיכל - מאה אמה.

ואחת עשרה אמה - לאחורי בית הכפורת.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

עוד יתבאר בפרק הזה שעוביו של כותל ההיכל היה משש אמות, וכבר אמר שרוחבו של פתח עשר אמות, לפיכך כשיהיו לו שתי דלתות בכל דלת חמש אמות, כשיפתחו שתי הדלתות לפנים יתכסה עובי הכותל וישאר ממנו אמה. וכן השני דלתות הפנימיים חוזרות אל פני הבית, ונקפלות אל הכותל כלפנים, ומתכסה מה שאחורי הדלתות.

ואמר רבי יהודה, שכל דלת מהם היה מפורקת והיא נקפלת לשנים כגון דבר פלוני, ודימה אותו לצורה מפורסמת אצלם, והיו הארבע דלתות נפתחות לפניה מן הפתח כן, ולפי שכל דלת מהן נקפלת לשנים כגון המפורסמת אצלינו היום לכל הבתים, היו בו אמתיים וחצי, וכן באחרים שבפנים, כמו שיתבאר בצורה זו:

והאמה הנשארת מעובי הכותל, היתה מזוזה של חצי אמה מבפנים ומזוזה של חצי אמה מבחוץ, וכל זה בעוביו של כותל הפתח.

אחר כך הביא ראיה על זה שכל דלת מהארבע היתה מתחלקת לשנים ומחוברת לחוליות כדי שתהא נקפלת, מפסוק זה ממה שאמר שתים לדלת אחת, ושתי דלתות לאחרת. ומה שאמר "שתים מוסבות", דלתות שנקפלות, כמי שנקפלות הדלתות המחולקות:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

פתחו של היכל - שתים בפנים. בעובי הכותל שכלפי פנים:

ושתים בחוץ - בעוביו שכלפי החוץ. שעוביו של כותל ההיכל היה שש אמות, ולסוף אמה חיצונה של עובי הכותל היו הדלתות החיצונות אחד לימין הפתח ואחד לשמאלו, כל דלת מהן רחבה חמש אמות, וכשהיו נעולות היו נוגעות זו בזו וסותמות רוחב חלל הפתח שרחבו עשר אמות, וכשהיו נפתחות לצד פנים מכסות חמש אמות של עובי הכותל. ושתים דלתות אחרות כמדות אלו היו קבועות בסוף עובי הכותל לצד פנים, וכשהן נפתחות מכסות חמש אמות מפה וחמש אמות מפה מרוחב כותל ההיכל בפנים, ושם לא היה הכותל טוח בזהב כמו שאר הבית, לפי שלא היה נראה:

אצטרמיטה - לוחות של פרקים מחוברות על ידי חוליות, והן נפתחות, וכשרוצה נכפפות ונכפלות זו על זו. כך היו כל הדלתות הללו בין שלפנים בין שלחוץ מחוברות על ידי חוליות, ולסוף חצי אמה של עובי הכותל היו קבועות, בין הדלתות שבפנים בין אותן שבחוץ, וחמש אמות של עובי הכותל מפסיקות בין הדלתות החיצונות לדלתות הפנימיות. וכל דלת היה חמש אמות מחובר משתי לוחות, כל לוח שתי אמות ומחצה, וכשנפתח הדלת החיצון לצד פנים היה חציו נכפף ונכפל זה על זה, ומכסה מעובי הכותל אמתים וחצי, וכן הדלת הקבוע בפנים כשנפתח לצד חוץ היה אף הוא נכפף ונכפל ומכסה האמתים וחצי שנשארו מעובי הכותל:

שנאמר ושתים דלתות לדלתות שתים - אלמא כל דלת ודלת היתה חלוקה לשתים:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

[היכל. כתב ראבי"ה בפרק תפלת השחר ירושלמי היכל שמשם כלכלה יוצאה לעולם בתפלה של כ"ג ביה"כ. עוד שם דביר על שם ודבר ה' מירושלים וא"ד למען אחי ורעי אדברה נא שלום וגו' (תהלים קכ"ב) עכ"ד. ובירושלמי שלפנינו גירסא אחרת]:

שנאמר שתים דלתות להיכל ולקדש. להיכל כלפי חוץ. ולקדש כלפי פנים. הרר"ש:

שתים מוסבות דלתות. שנקפלות כמו שנקפלות הדלתות המחולקות. הרמב"ם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על המשנה) היכל. ירושלמי. שמשם כלכלה יוצא לעולם, בתפלה של כהן גדול ביום הכפורים. עוד שם, דביר, על שם ודבר ה' מירושלים. ואיכא דאמרי, למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך:

(ב) (על המשנה) להיכל ולקודש. להיכל כלפי חוץ, ולקודש כלפי פנים. הרר"ש:

(ג) (על המשנה) מוסבות. שנקפלות כמו שנקפלות הדלתות המחולקות. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

פתחו של היכל וכו':    עד סוף הפרק ביד פ"ד דהל' בית הבחירה סי' ג' ד' ה' ו' ז' ח' ט' י י"א י"ב. ואיתא לרישא דמתני' בריש עירובין ובירושלמי שם ובריש סוכה:

וארבע דלתות היו לו שתים מבפנים ושתים מבחוץ:    כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל ושתים בחוץ שנאמר ושתים דלחות וכו' כצ"ל:

וכמין אצטרמיטא היו:    כצ"ל. וה"ר יהוסף ז"ל הגיה ?איצאטורפאמיטא ס"א ארצפ מיטא וס"א איצטרבא ע"כ. וגם מחק הוי"ו הראשונה דונקפלות ובבראשית רבה פרשה ס"ו ומייתי לה נמי בילקוט ויהי אך יצא יצא יעקב וכו' רבנן אמרי אסטרופומטא פי' הדלתות הייו נכפלות לאחוריהן עמד לו יעקב אחר הדלת עד שנכנס עשו ויצא לו וכתב בערוך ובספר אחר מצאתי זה של מדות איסטרופומטא ובלשון יון קורין למהופך אסטרפו ע"כ וי"ס איצרכה מטה עי' בפי' רד"ק ז"ל בס' יחזקאל בפסו' וב' דלתו':

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

ורחבו עשר אמות:    דהיינו כחצי גבהו וחצי רחבו של פתח האולם. ומפני שההיכל רוחב חללו הפנימי כ' אמה, וגובה חללו מ' אמה, א"כ נשאר מבפני' ה' אמות חלל מצד זה ומצד זה מהפתח, וכ' אמות חלל מבפנים ממעל להפתח:

שתים דלתות להיכל ולקדש:    להיכל היינו כלפי חוץ, ולקודש היינו כלפי פנים:

לכסות עוביו של כותל:    דעובי כותל ההיכל היה ו' אמות, ולסוף אמה החצונה של עובי הכותל בתוך הפתח היו ב' דלתות החצונות, א' מימין וא' משמאל, כל דלת רחב ה' אמות. וכשננעלו נוגעים הדלתות זב"ז וסותמות רוחב חלל הפתח שהי' י' אמות. וכשנפתחות לצד פנים, מכסה כל דלת את ה' אמות הנותרים מעובי הכותל:

והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות:    דעוד היו דלתות אחרות כמדת הראשונות שזכרנו, שהיו קבועות בסוף עובי הכותל לצד פנים, וכשנפתחות לאחוריהן מכסות את הה' אמות של כותל ההיכל שאחורי הפתת מבפנים עד זוית צפון ודרום של היכל:

שכל הבית טוח בזהב חוץ מאחר הדלתות:    שהדלתות של זהב היו, וההיכל כולו מצופה זהב, תוץ מאותן ה' אמות מזה ומזה לדלתות כגובה הדלתות, דמדאין הזהב נראה כשנפתחות, התורה חסה על ממון ישראל [כמנחות דפ"ט א"]:

רבי יהודה אומר בתוך הפתח היו עומדות:    דלתות שבפנים ודלתות שבחוץ:

וכמין איצטרמיטה היו:    ר"ל כל דלת הי' עשוי מב' פרקים, מחיברות יחד בחוליות:

ונקפלות לאחוריהן:    דכשרוצה לפתוח נכפפות ונכפלות ב' חלקי הדלת זו ע"ג זו:

אלו שני אמות ומחצה:    ר"ל כל דלת של אלו הד' דלתות של פנים וחוץ, הי' כל אחת רחב ה' אמות, עשוי מב' לוחות, שכל לוח רחב ב' אמות וחצי:

חצי:    דעובי כותל ההיכל שהי' ו' אמות, הי' נשאר ממנה חצי אמה מצפון וחצי אמה מדרום תוך הפתח, לב' מזוזות לדלתות שמבחוץ. וכמו כן תני אמה מזה וחצי אמה מזה תוך חלל הפתח לצד פנים לב' מזוזות לב' דלתות שבפנים. נמצא שנשאר עוד רווח תוך חלל הפתח ה' אמות בין ב' דלתות שבחוץ לב' דלתות שבפנים. וכשנפתח כל דלת החיצון לצד פנים, הרי הדלת הי' נכפף באמצע ונכפל לאחוריו, ועי"ז מכסה מה' אמות הנשארים תוך חלל הפתח הנ"ל רק ב' אמות ומחצה. וכ"כ כשנפתח דלת שבפנים לצד חוץ, הוא ג"כ נכפף באמצע לאחוריו, ומכסה ב' אמות ומחצה של תוך חלל הפתח הנשארות:

ושתים דלתות לדלתות:    ר"ל ב' דלתות הי' לכל א' מהדלתות:

שתים מוסבות דלתות:    ר"ל לכל דלת היתה מוסבת ונכפפת לב' חלקים:

ושתי דלתות לאחרת:    ר"ל כן הי' לדלת האחת, וכן להאחרת:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

• כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
• דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
• מהדורת ויקיטקסט המבוארת