משנה מדות א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מדות · פרק א · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

חמשה שערים היו להר הבית.

שני שערי חולדה מן הדרום י, משמשין כניסה ויציאה.

קיפונוס יא מן המערב, משמש כניסה ויציאה.

טדי יב מן הצפון, לא היה משמש כלום.

שער המזרחי, עליו שושן הבירה צורה, שבו כהן גדול השורף את הפרה, [ ופרה ] וכל מסעדיה יוצאים להר המשחה.

נוסח הרמב"ם

חמישה שערים היו להר הבית שני שערי חולדה מן הדרום משמשין כניסה ויציאה קיפונוס מן המערב משמש כניסה ויציאה טדה מן הצפון לא היה משמש כלום שער מזרחי עליו שושן הבירה צורה שבו כוהן גדול השורף את הפרה ופרה וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה.

פירוש הרמב"ם

כשעלו משושן הבירה לבנין בהמ"ק שהיה בימי עזרא צוה אותם המלך שיעשו צורת מדינה כצורת שושן הבירה (במקדש) כדי שיהיה אימת המלך עליהם ויזכרו [צ"ל מושלם] מושבם ולא ימרדו במלכות ולפיכך ציירו אותה על שער מזרח משערי הר הבית. והר המשחה בו היו שורפין פרה אדומה כמו שיתבאר במסכת פרה והוא הר הזיתים והוא במזרחו של ירושלים ומשער הזה היה יוצא כהן גדול והפרה ומשמשיה להר הזיתים. ומה שאמר כהן גדול השורף את הפרה הוא דעת רבי מאיר כמו שנתבאר בספרי ואין הלכה אבל היא כשירה בכהן הדיוט כמו שנבאר במקומו במס' פרה (פ"ד): ומן השער הזה היו מוציאין ג"כ כל הצריך בשריפתה והוא מה שאמר וכל מסעדיה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

משמשין כניסה ויציאה - שבהן היו נכנסין ויוצאים להר הבית:

קיפונוס מן המערב - שער של הר הבית שבצד מערב קיפונוס שמו, ושל צפון טדי שמו:

עליו שושן הבירה צורה - כשעלו מן הגולה צוו להם מלכי פרס לצייר צורת שושן הבירה על שערי הבית, כדי שיהיה להם מורא מלכות, וציירוהו בשער המזרח:

כהן גדול השורף את הפרה - מתניתין ר' מאיר היא דסבר אין פרה אדומה נשרפת אלא יג בכהן גדול. ואינה הלכה:

וכל מסעדיה - כל הכהנים המסייעים וסועדים לכהן השורף אותה:

להר המשחה - להר הזיתים שהוא במזרחו של ירושלים, שם היו שורפין את הפרה:

פירוש תוספות יום טוב

שני שערי חולדה מן הדרום. נכנס בדרום מהטעם שיתבאר ר"פ דלקמן. ושמם זה יתכן לומר שעל שם חולדה הנביאה נקראו כן. ואפשר שז"ש מלכים ב' כ"ג והיא יושבת בירושלים במשנה. היינו בתוך שער זה שהוא משנה ששנים הם ברוח זו. משא"כ ברוחות האחרות. ואע"פ שנאמר בירושלים ואלו הן בהר הבית ירושלים כולל הכל. ומה שהיו בכאן שני שערים לפי שרוב תשמיש הר הבית בדרום כדתנן בר"פ דלקמן. נ"ל:

קיפונוס. לא ידעתי לו טעם. ובשלטי הגבורים פ"ג חשב שהוא לשון יון. וענינו עבודת הגן שאפשר שהיה שם גן של ורדים מחוץ להר הבית [וכאותה ששנינו בפ"ב דמעשרות מ"ה] ובפ' פ"ז הזכיר לשון רש"י על כפת הירדן שבפטום הקטורת. שכתב רש"י גנת ורדין היתה בירושלים נקרא הורד ההוא כפה כו'. אע"פ שבפי' כפה אינו מודה לו לרש"י אין כאן מקומו. והא דהולך לו מדרום למערב. ואינו מקיף דרך ימין. בחושבנא בעלמא לית לן בה. כמ"ש משמא דגמ' בפ"ג דתמיד מ"ג:

טדי. בדל"ת כ"כ הרר"ש. וגם בערוך הביאו בערך טדי בדל"ת ולא פי' כלום [והרד"ק בפי' יחזקאל סי' מ'. כתב שהוא שם אדם. ואשתמטתיה] פסקי התוס' שכתבו וז"ל טדי. פי' הצנע כמו בטעמים יטידוך [היינו בפיוט שחרית דיו"כ המתחיל כי אדוקי וכו'] שידברו בצניעותיך א"נ לשון פיוט. כמו הני טיידי ופיוטי רגילי בהו קמי ריש גלותא. ע"כ. ולפי' הראשון ניחא שנקרא כן לפי שלא היה משמש כלום. ואף לראב"י בסוף פרקין שבעל קרי היה יוצא בו היה ג"כ לצניעות שלא ירגישו בו כי שם אין עוברים ושבים. אבל לפי' השני לא ידעתי למה נקרא כן [ואולי שהפייטנים באותו שער היתה להם לשכה שבה מלמדים ללוים נגוני המזמורים. כי יש לכל מזמור ניגון מיוחד. והראב"ע מפרש כן לכל התחלת מזמור כמו למנצח על מחלת שהוא על ניגון הפיוט המתחיל מחלת. וכן על השמינית. וכל כיוצא בהם. נמצא שצריך לימוד לכל מזמור כפי הניגון שמיוחד עליו. והנה זכיתי מהשי"ת לקנות ספר הראב"יה. ובסופו כתוב סדר בנין בית שני. ונכתב שם טרי בריש וכתב שער טרי שני אבנים זקופות כזה ח ולכך נקרא טרי פי' מוצב. עכ"ל. ולא הבינותי לפירושו זה. ועוד עמ"ש במ"ב פרק דלקמן]:

לא היה משמש כלום. אלא בעל קרי היה יוצא לראב"י כדמפרש בשלהי פרקין. הרר"ש. ועיין בפ' דלקמן מ"ב:

שער המזרחי עליו שושן הבירה צורה. עיין בפי' הר"ב במ"ט פי"ז דכלים:

כהן גדול השורף את הפרה. כתב הר"ב מתני' ר"מ היא וכו' וכ"כ הרמב"ם. אבל במ"ח פ"ג דפרה דתנן נמי כ"ג פי' הר"ב שלפעמים נעשה בכ"ג מש"ה תני ליה אע"פ שכשרה אף בכהן הדיוט. והרמב"ם פי' שם שבתמידית היתה נעשית בכ"ג אע"פ שכשרה בכ"ה. ועמ"ש שם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(י) (על המשנה) הדרום. יתכן לומר שעל שם חולדה הנביאה נקראים כן. והיו כאן שנים לפי שרוב תשמיש הר הבית בדרום כבריש פרק דלקמן. ועתוי"ט:

(יא) (על המשנה) קיפונוס. לא ידעתי לו טעם. ובשלטי גיבורים חשב שהוא לשון יון ענינו עבודת הגן, שאפשר שהיה שם גן של ורדים מחוץ להר הבית [וכאותה ששנינו פרק ב' דמעשרות משנה ה']. ועתוי"ט:

(יב) (על המשנה) טדי בדל"ת. פירושו הצנע, כמו בטעמים יטידוך [היינו בפיוט שחרית דיום הכפורים המתחיל כי אדוקי כו'] שידברו בצניעותיך. א"נ, לשון פיוט, כמו הני טיידי ופייטי רגילים בהו קמי ריש גלותא. תוספ'. ואולי שהפייטנים היה להם שם לשכה שבה מלמדים ללוים נגוני המזמורים, כי יש לכל מזמור ניגון מיוחד. ועתוי"ט:

(יג) (על הברטנורא) כך כתב הר"מ. ועיין פרק ג' דפרה משנה ח' בהר"ב:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

חמשה שערים היו להר הבית:    ביד בפ"ה דהלכות בית הבחירה בי' ב':

קיפונוס מן המערבי:    בפתרוני הר"ר שמואל כחסיד י"מ מסלה דכתיב בקרת היינו קיפונום ולפי זה נוכל לומר למה נקרא שמו קיפונום נוטריקון שמקיף כלפי מקום הנס דהיינו אחורי בית הכטרת שהיתה מסלה מקפת כלפי לול שאחורי בית הכפרת ששם היה עיקר מקום הנס דהיינו שהשכינה שורה ע"ג הכפרת וגם מקום הארון אינו מן המדה הראב"ד ז"ל:

טדי מן הצפון:    טדי בדלית עי' בתוי"ט מ"ש בשם פסקי תוס' וצריך עיון בבי' הרד"ק ז"ל בספר יחזקאל שכתב גבי פסוק ויעש את אלים ששים אמה ואל החצר וגו' כמו שאמור במשנה מדות חמשה שערים היו להר הבית שני שערי חולדה מן הדרום משמשין כניסה ויציאה נורה פי' שם איש מן הצפון לא הי' משמש כלום כי דומה שנפל שם טעות דבלאו הכי יש שם טעות אחר ע"ש:

לא היה משמש כלום:    אלא בעל קרי יוצא בו לר"א בן יעקב כדמפרש בשלהי פירקין. וקשה לע"ד דהא לקמן בר"פ שני פירשו הרמב"ם ורעז"ל ומקיפים ויוצאין דרך שמאל פי' דרך שער הטדי הירי היה משמש ג"כ יציאה ולמי שאירעו דבר משמע דמשמש נמי כניסה וכמו שאכתוב שם בס"ד:

שער המזרח עליו שושן הבירה צורה. שבו כהן גדול השורף את הפרה וכל מסעֲדֶיהָ יוצאין להר המשחה:    כך צ"ל. ומלת יוצאין קאי אכ"ג ואמסעדים דגרסינן בסימן ו' ופרה וכל מסעדיה יוצאין קאי נמי אפרה. [וי"ס דגרסי נמי הכא שבו כה"ג השורף את כפרה ופרה וכל מסעדיה יוצאין וכו']. וז"ל הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה ומשער זה היה יוצא כהן והפרה ומשמשיה להר הזתים ומן השער הזה היו מוציאין ג"כ כל הצריך בשריפתה והוא מה שאמר וכל מסעדיה ע"כ. ואיתה להאי בבא בפ' שתי הלחם (מנחות דף צ"ח:)

יוצאין להר המשחה:    פי' דרך זה הפתח שבמזרח יוצאין. וכבש היו עושין מהשער הזה להר הזיתים מפני קבר התהום הר"ש ז"ל וכדכתיבנא:


פירושים נוספים