משנה מדות א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מדות · פרק א · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

שבעה שערים היו בעזרה, שלשה בצפון ושלשה בדרום ואחד במזרח.

שבדרום, שער הדלק.

שני לו, שער הבכורות.

שלישי לו, שער המים.

שבמזרח, שער נקנור, ושתי לשכות היו לו, אחת מימינו ואחת משמאלו, אחת לשכת פנחס המלביש, ואחת לשכת עושי חביתין.

נוסח הרמב"ם

שבעה שערים היו בעזרה שלשה בצפון ושלשה בדרום ואחד במזרח שבדרום שער הדלק השני לו שער הקרבן השלישי לו שער המים שבמזרח שער ניקנור ושתי לשכות היו לו אחת מימינו ואחת משמאלו אחת לשכת פינחס המלביש ואחת לשכת בית עושי חביתים

פירוש הרמב"ם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שער הדלק - על שם שהיו מכניסים דרך שם עצים של מערכה הדולקים על המזבח נקרא שער הדלק: שני לו שער הבכורות גרסינן, ששם היו מכניסים הבכורות ששחיטתן בדרום! (יד)

: שער המים - כדכתיב בספר יחזקאל (מז ב) והנה מים מפכים מן הכתף הימנית, והיינו דרום שקרוי ימין כדכתיב צפון וימין. וראה יחזקאל בנבואה שהיו מים יוצאים מבית קודש הקדשים דקים כקרני חגבים וכשמגיעים לשער זה נעשים כמלוא פי פך קטן, והיינו דקרי להם מים מפכים:

שער ניקנור - מפורש במסכת יומא:

פנחס המלביש - ממונה היה להלביש הכהנים בשעת עבודה ולהפשיטן אחר עבודה ולשמור בגדי כהונה:

לשכת עושי חביתין - בה היו עושין המנחה שכהן גדול מקריב בכל יום מחציתה בבוקר ומחציתה בערב, ועל שם שנאמר בה (ויקרא ו) על מחבת בשמן תיעשה, נקראת חביתין:

פירוש תוספות יום טוב

שבעה שערים היו בעזרה כו'. עיין לקמן ספ"ב ומ"ג פ"ו דשקלים:

[שער הדלק. פי' הר"ב על שם שהיו כו' עצים וכו' והראבי"ה כתב שמעתי שהיו מביאים דרך אותו השער אש של הדיוט ע"ג המזבח]:

שער הבכורות. כתב הר"ב ששם היו מכניסים הבכורות ששחיטתן בדרום. כלומר ששחיטתן אף בדרום בכל מקום בעזרה לאפוקי קדשי קדשים ששחיטתן בצפון. ואכתי קשיא לי כל קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה והיה להם להכניסם לשם. וי"ל דבכורות מתנה לכהן הן משא"כ קדשים קלים שהם לבעליהם. ומש"ה נתייחד שער לבכורות:

שער המים. כתב הר"ב כדכתיב בספר יחזקאל וכו'. והיינו טעמא דאמר ראב"י במשנה דספ"ב. אבל ת"ק יהיב טעמא אחרינא התם. ובפ"ו דשקלים מ"ג. ולמאי דגרס לקמן בדברי ראב"י וכן כו' נראה דלא פליג אלא מוסיף. וכי הא דפירש הר"ב בפ"ג משנה ד':

שער נקנור. כתב הר"ב מפורש במסכת יומא. פ"ג משנה י':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יד) (על ה) כלומר אף בדרום בכל מקום בעזרה, לאפוקי קדשי קדשים ששחיטתן בצפון. ולפי שהם מתנה לכהנים, נתיחד להם שער, לאפוקי שאר קדשים קלים דשל בעלים הם:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שבעה שערים. וכו':    פ"ק דיומא דף י"ט ותוספות פ' שני דייני גזרות דף ק"ו. ובגמרא פ"ק דתמיד דף כ"ז. ופי' הרב ר' שמעיה ז"ל שבעה שערים היו בעזרה בעזרת ישראל:

שער ניקנור הוא:    שער האיתון והוא משמש כל כניסה ויציאה של עזרה הגדולה איתון לשון ביאה כמו אתא בוקר ע"כ. [הגה"ה ירושלמי דעירובין פ' כיצד מעברין דף כ"ב ע"ג גרסינן שבעה שמות נקראו לו לשער המזרחי שער סור שער היסוד שער חרסות שער איתון שער התווך שער חדש שער העליון. שער סור ששם היו טמאים פורשים הדא היא דכתיב סורו טמא קראו למו שער היסוד ששם היו מייסדין את ההלכה שער חרסות שהוא מכוון כנגד זריחת החמה היך מה דאת אמר האומר לחרס ולא יזרח שער האיתון שהוא משמש כניסה ויציאה שער התווך שהוא מיוסד בין שני שערים שער חדש ששם חדשו סופרים את ההלכה שער העליון שהוא למעלה מעזרת ישראל החיל ועזרת הנשים ומעלה יתירה היתה בבית העולמים ע"כ. ומתני' דלא כאבא יוסי בן חנן דאית ליה י"ג שערים היו במקדש לקמן ס"פ שני ותנן לה נמי סתמא בפרק ששי דמסכת שקלים. וכתבו תוספות בשם ר"ת ז"ל שם דף ק"ו דלעולם ס"ל לההוא תנא דשבעה שערים היו בעזרה והא דחשיב י"ג היינו עם השערים הקטנים דהכל חשיב תדע דהא חשיב משפשין שהיו לשער ניקנור אבל גדולים לא היו בעזרה אלא שבעה ע"כ]:

שני לו שער הקרבן:    רעז"ל גריס שער הבכורות וכן הוא הגירסא ג"כ בשקלים פ"ג שוכרות וגם לקמן ס"פ שני א"כ מתוך פי' תוספות ז"ל שם דף ק"ו משמע דגרסינן הכא שער הקרבן וכתבו שם שער הקרבן דפ"ק הוא שער הבכורות דפ' שני ע"כ. והא ודאי ליכא למימר דמיירי בשער הקרבן דתנן בסמוך דבצפון. וביד פ"ה דהלכות בית הבחירה סי' ד' ה' וסוף הפרק וספ"ז דהלכות כלי המקדש ושם קורא לפנחס המלביש ממונה על מעשה בגדי כהונה בעוסק בהכנת בגדי כהנים הדיוטים ובגדי כ"ג ובאריגתן ומתחת ידו נעשה הכל ולשכה היתה לו במקדש ע"כ:

ואחת לשכת עושי חביתין:    גרסינן ולפי הפירושים שכתבתי בפ"ק דתמיד סוף סי' נ' נראה דגרסינן עושי ביוד. וגם הר"ר יהוסף ז"ל מחק מלת בית:

תפארת ישראל

יכין

שבדרום שער הדלק:    סמוך למערב היה. ונקרא שער הדלק, משום שבו מכניסין עצים למערכה. וי"א משום שבו מכניסין בכל יום אש הדיוט למזבח, דאע"ג שכבר ירד אש משמים על המזבח כשנתחנך, אעפ"כ מצוה להביא בכל יום אש למזבח מההדיוט [כעירובין דס"ג א']. [ואילה"ק הרי יכולין להביא אש מבית הניצוץ ומבית המוקד. נ"ל דהנהו לא חשיבי אש של הדיוט מדהודלקו משל קודש. ואי"ל א"כ האיך התחממו שם הכהנים, דאף דמעילה ליכא, איסורא מיהו איכא (כביצה דל"ט א'). י"ל כך התנו על השלהבת דעת ב"ד מתחלה, כמו שהתנו על המלח ועל העצים שיהיו הכהנים נאותים מהן [כשקלי' פ"ז מ"ז)]:

שני לו שער הבכורות:    שבו מכניסין הבכורות. ונ"ל שלפי שהבכורות כולן לכהנים, כמו כל ק"ק ושלא יטעו עי"ז לומר שיפסל כשישחטנו לבכור בדרום, להכי קבעו שער לכניסתו על שמו בדרום, להודיע כי הוא כשאר קדשים קלים לשחטו בדרום:

שלישי לו שער המים:    הוא הי' לעומת המזבח, להכניס שם בדרך ישר את המים לנסך על המזבח בחג הסוכות. דמדנשאב בשמחה יתירה, להכי נאות להכניסו בדרך ישר [ועי' לקמן ספ"ב]:

שבמזרח שער נקנור:    הוא שנדב דלתות ההם [כיומא פ"ג מ"י]:

אחת לשכת פנחס המלביש:    שם יושב הממונה להלביש ולהפשיט שם לכהנים בגדי כהונה. ומפני שהממונה הראשון נקרא פנחס, נקראו כולן כך [ועי' מ"ש שקלים פ"ה סי' ב']. ונ"ל דלהכי היתה לשכה זו בצפון השער, כדי שיהי' סמוך לבית המטבחיים, שכשילבישו הכהן, ילך מיד להמטבחיים לעשות הקרבן:

ואחת לשכת עושי חביתין:    שלשין ואופין שם הי"ב חלות שמקריבין בכל יום משל כה"ג מחציתן בבוקר ומחציתן בערב:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים