משנה כתובות י רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) מי שהיה נשוי לשתי נשים - ומת,

הראשונה - קודמת לשניה,

ויורשי ראשונה - קודמין ליורשי שניה.

נשא את הראשונה - ומתה,

נשא את השניה - ומת הוא,

השניה, ויורשיה - קודמין ליורשי הראשונה.

(ב) מי שהיה נשוי לשתי נשים - ומתו,

ואחר כך - מת הוא,

והיתומין - מבקשין כתובת אימן,

אם אין שם,

אלא כדי שתי כתובות - חולקין בשוה.

היה שם יתר דינר -

אלו נוטלין - כתובת אימן,

ואלו נוטלין - כתובת אימן.

אם אמרו היתומים,

הרי אנו מעלין על נכסי אבינו - יתר דינר,

כדי שיטלו כתובת אימן - אין שומעין להן,

אלא שמין את הנכסים - בבית דין.

(ג) היו שם נכסים - כבראוי,

אינן - כבמוחזק.

רבי שמעון אומר:

אף על פי,

שיש נכסים שאין להן אחריות - אינן כלום,

עד שיהו שם נכסים שיש להן אחריות - יתר על שתי כתובות דינר.

(ד) [ג] *הערה 1: מי שהיה נשוי לשלש נשים - ומת,

כתובתה של זו - מנה,

ושל זו - מאתיים,

ושל זו - שלש מאות,

ואין שם - אלא מנה,

חולקות - בשוה.

היה שם - מאתיים,

של מנה - נוטלת חמישים,

ושל מאתיים, ושל שלש מאות - שלשה, שלשה של זהב.

היה שם - שלש מאות,

של מנה - נוטלת חמישים,

ושל מאתיים - מנה,

ושל שלש מאות - שישה של זהב.

וכן שלשה - שהטילו לכיס,

הותירו, או פחתו - כך הן חולקין.

(ה) [ד] מי שהיה נשוי לארבע נשים - ומת,

הראשונה - קודמת לשניה,

והשניה - לשלישית,

והשלישית - לרביעית.

הראשונה - נשבעת לשניה,

והשניה - לשלישית,

והשלישית - לרביעית,

והרביעית - נפרעת שלא בשבועה.

אמר בן ננס: כיצד?

וכי מפני שהיא אחרונה - נשכרה?

אף היא לא תפרע - אלא בשבועה.

היו כולן יוצאות - יום אחד,

כל הקודמת את חברתה, אפילו שעה אחת - זכת.

וכך היו כותבין בירושלים - שעות.

היו כולן יוצאות - בשעה אחת,

ואין שם - אלא מנה,

חולקות - בשוה.

(ו) [ה] מי שהיה נשוי לשתי נשים - ומכר את שדהו,

וכתבה הראשונה ללוקח - דין ודברים אין לי עימך,

השניה מוציאה - מיד הלוקח,

והראשונה - מיד השניה,

והלוקח - מיד הראשונה,

וחוזרות חלילה - עד שיעשו פשרה ביניהן.

וכן - בעלי חוב.

וכן - אישה בעלת חוב.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה כתובות י

משנה כתובות, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב