משנה כתובות ח רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) האישה - שנפלו לה נכסים,

עד שלא תתארס,
מודים בית שמאי ובית הלל,
שהיא מוכרת ונותנת - וקיים.
נפלו לה - משנתארסה,
בית שמאי אומרין: תמכור.
בית הלל אומרין: לא תמכור.
אלו ואלו מודים -
שאם מכרה ונתנה - קיים.
אמר רבי יהודה:
אמרו לפני רבן גמליאל:
הואיל וזכה באישה - לא יזכה בנכסים?
אמר להן:
על החדשים - אנו בושים,
אלא שאתם מגלגלין עלינו - את הישנים.

[ב] *הערה 1: נפלו לה - משנישאת,

אלו ואלו מודים -
שאם מכרה ונתנה - שיוציא הבעל מיד הלקוחות.
עד שלא נישאת - ונישאת,
רבן גמליאל אומר:
אם מכרה ונתנה - קיים.
אמר רבי חנינה בן עקביה:
אמרו לפני רבן גמליאל:
הואיל וזכה באישה - לא יזכה בנכסים?
אמר להם:
על החדשים - אנו בושין,
אלא שאתם מגלגלין עלינו - את הישנים.

(ב) רבי שמעון חולק - בין נכסים לנכסים,

נכסים הידועים לבעל - לא תמכור
שאם מכרה ונתנה - בטל.
ושאינן ידועים לבעל - לא תמכור,
שאם מכרה ונתנה - קיים.

(ג) נפלו לה כספים -

ילקח בהן קרקע - והוא אוכל פירות.
פירות תלושין מן הקרקע -
ילקח בהן קרקע - והוא אוכל פירות.
פירות מחוברין לקרקע -
אמר רבי מאיר:
שמין אותן - כמה הן יפים בפירות, וכמה הן יפים בלא פירות,
והמותר - ילקח בהן קרקע, והוא אוכל פירות.
וחכמים אומרין:
פירות מחוברין לקרקע - שלו,
ותלושין מן הקרקע - שלה,
וילקח בהן קרקע - והוא אוכל פירות.

(ד) רבי שמעון אומר:

מקום שיפה כוחו - בכניסתה,
הורע כוחו - ביציאתה,
מקום שהורע כוחו - בכניסתה,
יפה כוחו - ביציאתה,
פירות מחוברין לקרקע -
בכניסתה שלו - וביציאתה שלה,
התלושין מן הקרקע -
בכניסתה שלה - וביציאתה שלו.

(ה) נפלו לה - עבדים ושפחות,

הזקנים - ימכרו,
וילקח בהן קרקע - והוא אוכל פירות.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
לא תמכור - מפני שהן כבוד בית אביה.
נפלו לה - זיתים וגפנים,
הזקנים - ימכרו לעצים,
וילקח בהן קרקע - והוא אוכל פירות.
רבי יהודה אומר:
לא תמכור - מפני שהן שבח בית אביה.

[ו] המוציא יציאות - על נכסי אשתו,

הוציא הרבה - ואכל קמעה,
קמעה - ואכל הרבה,
מה שהוציא - הוציא,
ומה שאכל - אכל.
הוציא - ולא אכל,
ישבע כמה הוציא - ויטול.

(ו) [ז] שומרת יבם - שנפלו לה נכסים,

מודים בית שמאי ובית הלל,
שהיא מוכרת ונותנת - וקיים.
מתה - מה יעשה בכתובתה, ובנכסים הנכנסים והיוצאין עימה?
בית שמאי אומרין:
יחלקו יורשי הבעל - עם יורשי האב.
בית הלל אומרין:
נכסים - בחזקתן,
וכתובה - בחזקת יורשי הבעל,
ונכסים הנכנסין והיוצאין עימה - בחזקת יורשי האב.

(ז) [ח] הניח אחיו - מעות,

ילקח בהן קרקע - והוא אוכל פירות.
פירות תלושין מן הקרקע -
ילקח בהן קרקע - והוא אוכל פירות.
מחוברין לקרקע -
אמר רבי מאיר:
שמין את הנכסים - כמה הן יפים בפירות, וכמה הן יפים בלא פירות,
והמותר - ילקח בהם קרקע, והוא אוכל פירות.
וחכמים אומרין:
פירות מחוברין לקרקע - שלו.
ותלושין מן הקרקע -
כל הקודם בהן - זכה.
קדם הוא - זכה.
קדמה היא - ילקח בהן קרקע, והוא אוכל פירות.
כנסה - הרי היא כאשתו לכל דבר,
ובלבד שתהא כתובתה - על נכסי בעלה הראשון.

(ח) [ט] לא יאמר לה: "הרי כתובתיך - מונחת על השולחן",

אלא כל נכסיו - אחראין לכתובתה.
וכן לא יאמר אדם לאשתו: "הרי כתובתיך - מונחת על השולחן",
אלא כל נכסיו - אחראין לכתובתה.
גירשה - אין לה אלא כתובתה,
החזירה - הרי היא לו ככל הנשים,
ואין לה - אלא כתובתה בלבד.


הערות[עריכה]

  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה כתובות ח