משנה כתובות ח רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) האישה - שנפלו לה נכסים,
- עד שלא תתארס,
- מודים בית שמאי ובית הלל,
- שהיא מוכרת ונותנת - וקיים.
- מודים בית שמאי ובית הלל,
- נפלו לה - משנתארסה,
- בית שמאי אומרין: תמכור.
- בית הלל אומרין: לא תמכור.
- אלו ואלו מודים -
- שאם מכרה ונתנה - קיים.
- אמר רבי יהודה:
- אמרו לפני רבן גמליאל:
- הואיל וזכה באישה - לא יזכה בנכסים?
- אמר להן:
- על החדשים - אנו בושים,
- אלא שאתם מגלגלין עלינו - את הישנים.
- אמרו לפני רבן גמליאל:
[ב] *הערה 1: נפלו לה - משנישאת,
- אלו ואלו מודים -
- שאם מכרה ונתנה - שיוציא הבעל מיד הלקוחות.
- אלו ואלו מודים -
- עד שלא נישאת - ונישאת,
- רבן גמליאל אומר:
- אם מכרה ונתנה - קיים.
- רבן גמליאל אומר:
- אמר רבי חנינה בן עקביה:
- אמרו לפני רבן גמליאל:
- הואיל וזכה באישה - לא יזכה בנכסים?
- אמר להם:
- על החדשים - אנו בושין,
- אלא שאתם מגלגלין עלינו - את הישנים.
- אמרו לפני רבן גמליאל:
(ב) רבי שמעון חולק - בין נכסים לנכסים,
- נכסים הידועים לבעל - לא תמכור
- שאם מכרה ונתנה - בטל.
- ושאינן ידועים לבעל - לא תמכור,
- שאם מכרה ונתנה - קיים.
(ג) נפלו לה כספים -
- ילקח בהן קרקע - והוא אוכל פירות.
- פירות תלושין מן הקרקע -
- ילקח בהן קרקע - והוא אוכל פירות.
- פירות מחוברין לקרקע -
- אמר רבי מאיר:
- שמין אותן - כמה הן יפים בפירות, וכמה הן יפים בלא פירות,
- והמותר - ילקח בהן קרקע, והוא אוכל פירות.
- וחכמים אומרין:
- פירות מחוברין לקרקע - שלו,
- ותלושין מן הקרקע - שלה,
- וילקח בהן קרקע - והוא אוכל פירות.
- אמר רבי מאיר:
(ד) רבי שמעון אומר:
- מקום שיפה כוחו - בכניסתה,
- הורע כוחו - ביציאתה,
- מקום שהורע כוחו - בכניסתה,
- יפה כוחו - ביציאתה,
- פירות מחוברין לקרקע -
- בכניסתה שלו - וביציאתה שלה,
- התלושין מן הקרקע -
- בכניסתה שלה - וביציאתה שלו.
- מקום שיפה כוחו - בכניסתה,
(ה) נפלו לה - עבדים ושפחות,
- הזקנים - ימכרו,
- וילקח בהן קרקע - והוא אוכל פירות.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- לא תמכור - מפני שהן כבוד בית אביה.
- הזקנים - ימכרו,
- נפלו לה - זיתים וגפנים,
- הזקנים - ימכרו לעצים,
- וילקח בהן קרקע - והוא אוכל פירות.
- רבי יהודה אומר:
- לא תמכור - מפני שהן שבח בית אביה.
- הזקנים - ימכרו לעצים,
[ו] המוציא יציאות - על נכסי אשתו,
- הוציא הרבה - ואכל קמעה,
- קמעה - ואכל הרבה,
- מה שהוציא - הוציא,
- ומה שאכל - אכל.
- הוציא - ולא אכל,
- ישבע כמה הוציא - ויטול.
(ו) [ז] שומרת יבם - שנפלו לה נכסים,
- מודים בית שמאי ובית הלל,
- שהיא מוכרת ונותנת - וקיים.
- מודים בית שמאי ובית הלל,
- מתה - מה יעשה בכתובתה, ובנכסים הנכנסים והיוצאין עימה?
- בית שמאי אומרין:
- יחלקו יורשי הבעל - עם יורשי האב.
- בית הלל אומרין:
- נכסים - בחזקתן,
- וכתובה - בחזקת יורשי הבעל,
- ונכסים הנכנסין והיוצאין עימה - בחזקת יורשי האב.
- בית שמאי אומרין:
(ז) [ח] הניח אחיו - מעות,
- ילקח בהן קרקע - והוא אוכל פירות.
- פירות תלושין מן הקרקע -
- ילקח בהן קרקע - והוא אוכל פירות.
- מחוברין לקרקע -
- אמר רבי מאיר:
- שמין את הנכסים - כמה הן יפים בפירות, וכמה הן יפים בלא פירות,
- והמותר - ילקח בהם קרקע, והוא אוכל פירות.
- וחכמים אומרין:
- פירות מחוברין לקרקע - שלו.
- ותלושין מן הקרקע -
- כל הקודם בהן - זכה.
- קדם הוא - זכה.
- קדמה היא - ילקח בהן קרקע, והוא אוכל פירות.
- כנסה - הרי היא כאשתו לכל דבר,
- ובלבד שתהא כתובתה - על נכסי בעלה הראשון.
- אמר רבי מאיר:
(ח) [ט] לא יאמר לה: "הרי כתובתיך - מונחת על השולחן",
- אלא כל נכסיו - אחראין לכתובתה.
- וכן לא יאמר אדם לאשתו: "הרי כתובתיך - מונחת על השולחן",
- אלא כל נכסיו - אחראין לכתובתה.
- גירשה - אין לה אלא כתובתה,
- החזירה - הרי היא לו ככל הנשים,
- ואין לה - אלא כתובתה בלבד.
- החזירה - הרי היא לו ככל הנשים,
הערות[עריכה]
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה כתובות ח
משנה כתובות, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב