משנה טהרות ח ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טהרות · פרק ח · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

עריבה שהיא קטפרס, והבצק מלמעלן ומשקה טופח מלמטןיא, שלש חתיכות בכביצה, אינן מצטרפות.

ושתים, מצטרפות.

רבי יוסי אומר, אף שתים אינן מצטרפות, אלא אם כן היו רוצצות משקה.

ואם היה משקה עומד, אפילו כעין החרדל, מצטרף.

רבי דוסא אומר, אוכל פרוד אינו מצטרף.

נוסח הרמב"ם

עריבה שהיא קטפרס ובצק מלמעלן ומשקה טופח מלמטן שלש חתיכות בכביצה אינן מצטרפות ושתים מצטרפות רבי יוסי אומר אף שתים אינן מצטרפות אלא אם כן היו רוצצות משקה אם היה משקה עומד אפילו כעין החרדל מצטרף רבי דוסא אומר אוכל פרוד אינו מצטרף.

פירוש הרמב"ם

כבר ביארנו באהלות (פ"ג) שקטפרס הוא השטח השוקע משופע לשטח הארץ אלא שקצהו האחד עולה והאחד יורד דומה לשפוע חלק ואם תהיה עריבה כפי זאת ההנחה ויהיו בה לחות משקים וג' חתיכות בצק טמא בזאת העריבה ובשלשתם כביצה הנה לא יצטרפו קצתן בקצתן מצד שיטמאו זה המשקה אשר תחתיהן ותטמא העריבה ואם תהיינה ב' חתיכות מצטרפות וכונת רוצצות משקה שיהיה משקה הזה בין שתי החתיכות וכאילו יחברם וכוונת משקה עומד שתהיה הלחות שוקעת תחת הבצק ולא יהיה מדרון וא"ר דוסא אין אוכל מתפחת ואפי' היה כולו מקובץ מחובר קצתו לקצתו אינו מצטרף לכביצה ואין הלכה לא כר' יוסי ולא כר' דוסא:

פירוש רבינו שמשון

שהיא קטפרס. שצידה אחד נמוך כעין מדרון:

ומשקה טופח מלמטן. בצד הנמוך והיינו בצק שבלילתה רכה ומשקה שלה טופח אבל מלמעלה בצק שבלילתה עבה ואין בה משקה טופח:

ושלש חתיכות. בין שלשתן כביצה אחת טופח ושתים אינן טופח סדורות זו אצל זו והטופחת מלמטה והשתא האמצעית נוגעת בטופחת והעליונה אינה נוגעת אלא באמצעית ולכך קתני דשלש אינו חיבור משום עליונה דנגיעה אינה מחברת את הבצק אא״כ נושכות כדתנן בפ״ק מקרצות נושכות זו את זו אבל שתים חיבור ולכך נקט משקה טופח מלמטן דאם היה מלמעלה היה המשקה זב בשלשתן ומחברן ור' יוסי סבר דאין משקה מחברן אא״כ רוצצות משקה ורוצצות לשון דוחק הוא כי ההוא דלעיל גבי תיבה מלשון (חולין דף קכה:) טומאה רצוצה ויתכן להיות כשדוחק בבצק המשקה נפלט ממנו:

ואם היה המשקה עומד. שאין העריבה קטפרס:

אפי' כעין החרדל. שבכל כביצה של בצק אין ביחד אלא כעין החרדל מצטרף לכביצה ורבי דוסא סבר דאין אוכל פרור מצטרף פרור מלשון פירורים א״נ פרוד בדלי״ת מלשון שני פרידי עפר על פרידה אחד של תרווד רקב דפרק המפלת (דף כז.) ואכעין החרדל קאי דפרורים קטנים כולי האי אין משקה מחברן א״נ לא מפליג ר' דוסא דלעולם אין משקה מחבר אפי' אוכל כביצה שנחלק לשנים והא דתנן לעיל בפ״ק דאם יש ביניהם משקה טופח אף בתרומה הכל טמא אפי' כרבי דוסא אתיא דהתם לאו מטעם חיבור משקה הוא כדפרישית שם ודווקא במשקין המכשירין פליגי הכא תנאי אבל מי פירות אין מחברין האוכלין כדתנן במס' טבול יום פ״ג (מ״ד) ואפי' ר״א בן יהודה איש ברתותא לא קאמר אלא בעיסה שנילושה במי פירות אבל בשתי חתיכות של בצק מודה דאין מי פירות מחברן וסוגיא דהש״ס במנחות פ' הקומץ רב' (דף כד.) כמ״ד משקה מחבר דבעי רבי ירמיה צירוף כלי וחיבור מים מהו ואם תמצא לומר כיון דמיחבר מיחבר חיבור מים וצירוף כלי מהו כגון שיש בכלי שרת שני חצאי עשרון שאין נוגעין זה בזה ויש חצי עשרון אחר חוץ לכלי המחובר לאחד מאותם שבתוך הכלי ע״י מים כגון דמונחים מים בצנור ונגעי מיא לאחד שבפנים ולאחד שבחוץ דאי נגעה טומאה לזה שבכלי שאינו נוגע במים ונטמא חבירו משום צירוף כלי מהו שיטמא זה את זה של חוץ בחיבור מים אם נגעה טומאה בזה שבחוץ ונטמא חבירו שבכלי בחיבור מים מהו שיטמא האחר בצירוף כלי ודכוותה במסכת זבחים בסוף פרק טבול יום [דף קה.] חיבורי אוכלין ע״י משקין חיבור לטומאה קלה ואין חיבור לטומאה חמורה כגון חצי זית נבילה מכאן וחצי זית נבילה מכאן ומשקה טופח באמצע ונוגע בשניהם מחברן לטמא אוכלין ומשקין הנוגעין באחד מן החצאין אבל אין מחברין לטמא אדם וכלים: תניא בתוספ' (פ״ט) עריבה שהיא טמאה טמא מת אין לשין בה קמח של חולין ואין עורכין בה הגה״ה ואני הצעיר קשיא לי מאי איריא בצק של תרומה אפי' של חולין נמי וא״ת ה״נ ומיירי בשקמח חולין מלמטה מפסיק כמו שמפרש והולך כ״ש דלא ה״ל למנקט בצק של תרומה דהא אמר ובלבד שלא יהא בצק של תרומה נוגע בעריבה ונ״ל דהאי אם רצה דמפרש לא גרסינן ליה ונימא דהוא פירוש דבריית' ואתיא שפיר ע״כ: בצק של תרומה אבל אם רצה מביא קמח של חולין ועורך לתוכה בצק של תרומה ובלבד שלא יהא בצק של תרומ' נוגע בעריבה ר״ש בן אלעזר אומר המזחילה שהיא שותתת ויורדת משקין ובא טמא והפסיקן העליונים טמאין מפני שהם גרורים על גב ידיו והתחתונים טהורין: פי' שהוא טמאה טמא מת שנגעה בטמא מת. אין לשין בה קמח של חולין דאסור לעשות עיסתו בטומאה משום דטבולה לחלה. אבל אם רצה מביא קמח של חולין אפילו הוכשרו החטין דמטמא הקמח הנוגע בעריבה לא חיישינן דאין הקמח חוזר ומטמא בצק של תרומה דאין קמח חיבור זה עם זה להצטרף לכביצה ואף על גב דאוכל מקבל טומאה בכל שהוא לטמא אחרים בכביצה כדתניא בתורת כהנים (ויקרא יא) מכל האוכל אשר יאכל אשר יביא עליו מים יטמא יכול יהא אוכל מטמא בכל שהוא תלמוד לומר אשר יאכל אוכל הנאכל בבת אחת הוי אומר זו ביצת תרנגולת יכול אף ליטמא בכביצה תלמוד לומר מכל האוכל אפילו מקצת אוכל הא כיצד ליטמא בכל שהוא לטמא אחרים בכביצה ואף על פי שהקמח של חולין טמא מתערב עם הבצק של תרומה טהורה אין לחוש בכך דדמי להא דתנן בפ״ק (מ״ה) כחצי ביצה אוכל שני וכחצי ביצה אוכל שלישי שבללן זה בזה שלישי הכא נמי הוה ליה כחצי ביצה טמא וכביצה טהור שבללן זה בזה דהכל טהור דאע״ג דאיכא קמח טובא כיון דלא הוי חיבור כחצי ביצה דמי אבל אי אפשר להעמידה בקמח של חטין שלא הוכשרו דא״כ אפי' של תרומה נמי יביא. מפני שהן גרורין ע״ג ידיו ר״ש בן אלעזר בשטתיה דרבי יהודה במסכת טבול יום (פ״ב מ״ז) ומייתי לה במסכת עבודת כוכבים בפ' ר' ישמעאל (דף ס.) דאמר מפיה ומשוליה טמאה. ובמסכת טבול יום פרק שני פרשתיה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שהיא קטפרס - שצדה אחד נמוך כעין מדרון:

ומשקה טופח מלמטן - בצד הנמוך, והיינו בצק שבלילתה רכה ומשקה שלה טופח, אבל מלמעלה בלילתה עבה ואין משקה טופח:

שלש חתיכות - בין שלשתן כביצה, אחת טופח ושתים אינן טופח, סדורות זו אצל זו, והטופחת מלמטה, והשתא האמצעית נוגעת בטופחת, והעליונה נוגעת באמצעית: אינן מצטרפות, לכביצה לטמא המשקה טופח שלמטה ויחזור המשקה ויטמא את העריבה, דנגיעה אינה מחברת את הבצק, אא"כ נושכות כדתנן בפרק קמא (משנה ז) מקרצות נושכות זו את זו:

שתים מצטרפות - אם לא היו אלא שתי חתיכות בצק, התחתונה שיש בה משקה טופח ושלמעלה הימנה הנוגעת בה, ובין שתיהן כביצה, מצטרפות לטמא המשקה ויחזור ויטמא את העריבה:

אפילו שתים אין מצטרפין אא"כ היו רוצצות משקה - לעולם אין משקה מחבר עד שיהיה משקה דוחק ועומד בין שתי החתיכות. ואין הלכה כרבי יוסי:

ואם היה משקה עומד - כלומר אם לא היה קטפרס אלא אשבורן, והמשקה עומד בין חתיכות הבצק, אפילו כל שיעור הביצה שבבצק פירורים דקין כעין החרדל מפורדים זה מזה, המשקה שעומד מחברן ומצטרפין לכביצה, ומטמאין המשקה וחוזר המשקה ומטמא את העריבה:

אוכל פרור - אוכל שהוא חלוק לפירורים פירורים דקין אינו מצטרף, דאין המשקה מחברן. ואין הלכה כרבי דוסא:

פירוש תוספות יום טוב

ומשקה טופח כו'. דוקא במשקה המכשירים פליגי הכא תנאי. אבל מי פירות אין מחברין האוכלים כדתנן במסכת טבול יום פ' ו' (משנה ד') ואפילו ר"א בר יהודה איש ברתותא לא קאמר אלא בעיסה שנילושה במי פירות. אבל בשתי חתיכות של בצק מודה דאין מי פירות מחברן. הר"ש. ולי אין משם ראיה דמשמע דכל הנהו דוקא לטבול יום דקליש טומאתו הוא דלא הויין חבור. אבל לשאר טומאות לא קמיירי התם. וכן נראה מדברי הרמב"ם בהלכות טומאת אוכלים ספ"ז. ועוד בפירוש הר"ב דחלה פרק ב' משנה ב' מוכח דבידים מסואבות אי הוה מוכשר היו מי פירות מחברין. ומצינו חומר בידים מבטבול יום כדתנן התם [ולענין טופח עיין בסוף פירקין]:

מלמטן דאם היה מלמעלן היה המשקה זב בשלשתן ומחברן. הר"ש:

רוצצות משקה. פי' הר"ב דוחק כי ההוא דלעיל (משנה ב') גבי תיבה. הר"ש:

אוכל פרור. לשון הר"ב שהוא חלוק לפירורים פירורים וכ"כ הר"ש. ומסיים א"נ פרוד בדלית מלשון שני פרידי עפר על פרידה אחת של תרווד רקב דפרק המפלת (דף כ"ז) ע"כ. ועיין בס"פ דלקמן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על המשנה) מלמטן. דאם היה מלמעלן, היה המשקה זב ומחברם. הר"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בפי' רעז"ל ואם היה משקה עומד כלומר כו' עד דאין משקה מחברן אמר המלקט פי' הואיל והן פירורין דקים א"נ לא מפליג ר' דוסא ולעולם ס"ל דאפילו שני חצאי כביצה אוכלין אין חבור מים מחברן לקבל טומאה והא דתנן לעיל בספ"ק אם יש ביניהם משקה טופח אף בתרומה הכל טמא אפילו כר' דוסא אתיא דהתם לאו מטעם חבור הוא כדפרישי' התם:

בפי' רעז"ל צריך לכתוב סימן הטי"ת קודם הדבור המתחיל כיון שהשיקה ולמחוק אותו מאחריו. וביד דהלכות טומאת אוכלין ובפ"ז סימן ו' וכתב שם מהרי"ק ז"ל ונראה מדברי רבינו דאפילו כעין החרדל מצטרף אמשקה קאי שהוא מועט כעין החרדל. ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

עריבה שהיא קטפרס:    ששולים שלה שבתוכה הן משופעים. צד א' נמוך יותר מהצד האחר. ועי"ז המשקין שבתוכה. הן מחוברין רק בקטפרוס:

והבצק מלמעלן:    ור"ל שהבצק שנטמא מהסתם ידים כשלשוהו מונח בהעריבה למעלה במקום הקטפרוס. דאילו היו חתיכות הבצק מונחים למטה מהקטפרוס. במקום ששולי העריבה שוין היו כל המשקין שתחת החתיכות כולן כגוף משקין א' והרי נגעו בהן כל חתיכות הבצק שהן יחד כביצה אוכלין טמאין:

ומשקה טופח מלמטן:    לשון מלמטן. היינו שהיה המשקה תחת כל החתיכות בצק. ור"ל שכל חתיכה וחתיכה היה מונח בהמשקה שהיה טופח על כל פני שולי העריבה. ולרמב"ם [פ"א ופ"י מאוכלין] דס"ל דרק ז' משקין המכשירין מקט"ו. א"כ ע"כ דהכא מיירי שהמשקה טופח ההוא היה א' מז' משקיי המכשירין. ולראב"ד [שם פ"א] דגם מי פירות שאינן מכשירין עכ"פ מקט"ו. מצי איירי הכא גם במי תותים ורמונים וכדומה:

ג' חתיכות בכביצה:    ר"ל וכל הג' חתיכות בצק הטמאים היו רק כולן יחד כביצה. אין מצטרפין לטמא משקין שתחתיהן. שתטמא המשקין אח"כ את העריבה. שאינה מתטמאת מהבצק רק מהמשקין. דמשום שהמשקין הן קטפרום אינן חיבור [כשלהי פרקין]. והו"ל כאילו המשקין שתחת חתיכה זו אינן מחוברין להמשקין שתחת חתיכה שבצדה. ואם כן כל משקה ומשקה שתחת החתיכות. נגע כל א' בפחות מכביצה בצק. ולא נטמא המשקין ולא נטמאה העיסה. ואע"ג שהיו החתיכות נוגעות כל א' באותה שבצדה. ובמקום הנגיעה היה משקין. אפ"ה כיון שרק כל הג' חתיכות יחד הן כביצה. א"כ המשקה שבמקום נגיעת ב' החתיכות לא נגעה רק בפחות מכביצה ולא נטמא. ולא דמי לפרודים דקמצטרפים [כפ"ט סי' נ"ה]. התם כולן כ"א נוגע באום:

ושתים:    ר"ל אבל אם ב' חתיכות שנוגעים זו בזו הם יחד כביצה. כיון דהטפה משקין שהוא בין החתיכות הנוגעות זו בזו. בה לא שייך קטפרוס וא"כ נוגע הטפה ההוא בכביצה אוכלין טמאים ונטמאת הטפה. וחוזרת ומטמאת גם את העריבה. והעריבה לשארי המשקין שעל כל פני שוליה [כך פירשתי ע"ד רבינו רב"א זצוק"ל ורק ביתר ביאור]:

רבי יוסי אומר אף שתים אינן מצטרפו' אלא א"כ היו רוצצות משקה:    ר"ל דוקא כשהב' חתיכות מונחות דחוקות מאד יחד זו אצל זו. שאין בהטפה שתחתיהן במקום דבוקן שום אורך. והב' חתיכות הן יחד כביצה. אז מצטרפין לטמא טפת המשקין שבעריבה במקום דבוקן. דבטפה קטנה כזאת לא שייך קטפרוס. אבל כשאינן דבוקות מאד. רק נוגעות זו בזו. יש בהטפה קצת אורך. ושייך גביה קטפרוס. ולא מחשב כל הטפה כגוף א' שנוגע בכביצה בצק טמא [ועמ"ש בס"ד לעיל פ"ג סי' ס'. וע"ר אאמ"ו הגזצוק"ל כ' כאן קושיא משם. והזכרתיה כאן בפירושי הקדום. והשמטתיו כאן. מדאינו כפי שטתנו כאן]:

ואם היה משקה עומד:    שהיו שולי העריבה שוין. ונמצא שהמשקה טופח שתחת ג' חתיכות הטמאות. אינן קטפרוס:

אפי' כעין החרדל:    ר"ל אפילו מונחים תוך המשקה ההוא רק פרורי בצק שכל א' גדול כחרדל. וכולן יחד כביצה.

מצטרף:    דהרי משקה זו נגע בכביצה אוכלין טמאים:

רבי דוסא אומר אוכל פרוד אינו מצטרף:    לטעמיה אזיל דס"ל [רפ"ג דאהלות] דכל טומאה שנחלקה אינה מצטרפת:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים