משנה טהרות א דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה טהרות, פרק א':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

| משנה טהרות א דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

שלשה עשר דבר בנבלת העוף הטהור: צריכה מחשבה, ואינה צריכה הכשר, ומטמאה טומאת אוכלין בכביצה, וכזית בבית הבליעה, והאוכלה טעון הערב שמש, וחייבים עליה על ביאת המקדש, ושורפין עליה את התרומה, והאוכל אבר מן החי ממנה סופג את הארבעים, שחיטתה ומליקתה מטהרת את טרפתה, [דברי רבי מאיר].

רבי יהודה אומר, אינן מטהרות.

רבי יוסי אומר, שחיטתה מטהרת, אבל לא מליקתה.

משנה ב[עריכה]

הכנפים והנוצה, מיטמאות ומטמאות ולא מצטרפות.

רבי ישמעאל אומר, הנוצה מצטרפת.

החרטום והצפרנים מיטמאין ומטמאין ומצטרפים.

רבי יוסי אומר, אף ראשי אגפים וראש הזנב מצטרפים, שכן מניחים בפטומות.

משנה ג[עריכה]

נבלת העוף הטמא צריכה מחשבה והכשר, ומטמאה טומאת אוכלין בכביצה, וכחצי פרס לפסול את הגויה, ואין בה כזית בבית הבליעה, והאוכלה אין טעון הערב שמש, ואין חייבין עליה על ביאת מקדש, אבל שורפין עליה את התרומה, והאוכל אבר מן החי ממנה אינו סופג את הארבעים, ואין שחיטתה מטהרתה.

הכנפים והנוצה, מיטמאות ומטמאות ומצטרפות.

החרטום והצפרנים, מיטמאין ומטמאים ומצטרפין.

משנה ד[עריכה]

ובבהמה, העור והרוטב והקיפה והאלל והעצמות והגידים והקרנים והטלפים, מצטרפין לטמא טומאת אוכלין, אבל לא טומאת נבלות.

כיוצא בו, השוחט בהמה טמאה לגוי והיא מפרכסת, מטמאה טומאת אוכלין, אבל לא טומאת נבלות, עד שתמות או עד שיתיז את ראשה.

ריבה לטמא טומאת אוכלין, ממה שריבה לטמא טומאת נבלות.

משנה ה[עריכה]

האוכל שנטמא באב הטומאה ושנטמא בולד הטומאה, מצטרפין זה עם זה לטמא כקל שבשניהן.

כיצד, כחצי ביצה אוכל ראשון וכחצי ביצה אוכל שני שבללן זה בזה, שני.

כחצי ביצה אוכל שני וכחצי ביצה אוכל שלישי שבללן זה בזה, שלישי.

כביצה אוכל ראשון וכביצה אוכל שני שבללן זה בזה, ראשון.

חלקן, זה שני וזה שני.

נפל זה לעצמו וזה לעצמו על ככר של תרומה, פסלוהו.

נפלו שניהן כאחד, עשאוהו שני.

משנה ו[עריכה]

כביצה אוכל שני וכביצה אוכל שלישי שבללן זה בזה, שני.

חלקן, זה שלישי וזה שלישי.

נפל זה לעצמו וזה לעצמו על ככר של תרומה, לא פסלוהו.

נפלו שניהן כאחת, עשאוהו שלישי.

כביצה אוכל ראשון וכביצה אוכל שלישי שבללן זה בזה, ראשון.

חלקן, זה שני וזה שני, שאף השלישי שנגע בראשון נעשה שני.

כשתי ביצים אוכל ראשון כשתי ביצים אוכל שני שבללן זה בזה, ראשון.

חלקן, זה ראשון וזה ראשון.

לשלשה או לארבעה, הרי אלו שני.

כשתי ביצים אוכל שני וכשתי ביצים אוכל שלישי שבללן זה בזה, שני.

חלקן, זה שני וזה שני.

לשלשה או לארבעה, הרי אלו שלישי.

משנה ז[עריכה]

מקרצות נושכות זו בזו, וככרים נושכין זה בזה, נטמאת אחת מהן בשרץ, כולן תחלה.

פרשו, כולן תחלה.

במשקין, כולן שניות.

פרשו, כולן שניות.

בידים, כולן שלישיות.

פרשו, כולן שלישיות.

משנה ח[עריכה]

מקרצת שהיתה תחלה והשיך לה אחרות, כולן תחלה.

פרשו, היא תחלה וכולן שניות.

היתה שניה והשיך לה אחרות, כולן שניות.

פרשו.

היא שניה וכולן שלישיות.

היתה שלישית והשיך לה אחרות, היא שלישית וכולן טהורות, בין שפרשו בין שלא פרשו.

משנה ט[עריכה]

ככרות הקדש שבתוך גומותיהם מים מקודשים, נטמאת אחת מהן בשרץ, כולן טמאות.

בתרומה, מטמא שנים ופוסל אחד.

אם יש ביניהם משקה טופח, אף בתרומה, הכל טמא.

משנה טהרות, פרק א':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

| משנה טהרות א דפוסים | >>