משנה טהרות א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) שלשה עשר דבר בנבילת העוף הטהור -

צריכה מחשבה, ואינה צריכה הכשר,

ומטמאה טומאת אוכלין - בכביצה,

וכזית - בבית הבליעה,

האוכלה - טעון הערב שמש,

וחייבין עליה על ביאת המקדש,

ושורפין עליה את התרומה,

והאוכל אבר מן החי ממנה - סופג את הארבעים,

שחיטתה, ומליקתה - מטהרות טריפתה,

דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר: אינן מטהרות.

רבי יוסי אומר: שחיטתה מטהרת - אבל לא מליקתה.

(ב) הכנפיים, והנוצה - מיטמאות, ומטמאות, ולא מצטרפות.

רבי ישמעאל אומר: הנוצה מצטרפת.

החרטום, והציפורניים - מיטמאין, ומטמאין, ומצטרפין.

רבי יוסי אומר: אף ראשי גפיים, וראש הזנב - מצטרפין,

שכן מניחין בפטומות.

(ג) נבילת העוף הטמא -

צריכה מחשבה, והכשר,

ומטמא טומאת אוכלין - כביצה,

וכחצי פרס - לפסול את הגווייה,

ואין בה כזית בבית הבליעה,

והאוכלה - אינו טעון הערב שמש,

ואין חייבין עליה על ביאת המקדש,

אבל - שורפין עליה את התרומה,

האוכל אבר מן החי הימנה - אינו סופג את הארבעים,

ואין שחיטתה מטהרתה.

הכנפיים, והנוצה - מיטמאות, ומטמאות, ומצטרפות.

החרטום, והציפורניים - מיטמאין, ומטמאין, ומצטרפין.

(ד) ובבהמה -

העור, והרוטב, והקופה,

והאלל, והעצמות, והגידים,

והקרניים, והטלפיים -

מצטרפין לטמא טומאת אוכלין - אבל לא טומאת נבילות.

כיוצא בו -

השוחט בהמה טמאה לנוכרי, והיא מפרכסת -

מטמא טומאת אוכלין - אבל לא טומאת נבילות,

עד שתמות, או עד שיתיז את ראשה.

ריבה לטמא טומאת אוכלין - ממה שריבה לטמא טומאת נבילות.

(ה) האוכל שנטמא באב הטומאה,

ושנטמא בוולד הטומאה -

מצטרפין זה עם זה - לטמא כקל שבשניהן.

כיצד?

כחצי ביצה אוכל ראשון, כחצי ביצה אוכל שני,

שבללן - זה וזה שני.

כחצי ביצה אוכל שני, וכחצי ביצה אוכל שלישי,

שבללן - זה וזה שלישי.

כביצה אוכל ראשון, וכביצה אוכל שני,

שבללן - זה וזה ראשון.

חלקן - זה שני, וזה שני.

נפל זה לעצמו וזה לעצמו, על כיכר של תרומה - פסלוהו.

נפלו שניהן כאחת - עשאוהו שני.

(ו)

כביצה אוכל שני, וכביצה אוכל שלישי,

שבללן - זה וזה שני.

חלקן - זה שלישי, וזה שלישי.

נפל זה לעצמו וזה לעצמו, על כיכר של תרומה - לא פסלוהו.

נפלו שניהן כאחת - עשאוהו שלישי.

כביצה אוכל ראשון, וכביצה אוכל שלישי,

שבללן - זה וזה ראשון.

חלקן - זה שני, וזה שני,

שאף זה שלישי שנגע בראשון - נעשה שני.

[ו] *הערה 1:

כשתי ביצים אוכל ראשון, וכשתי ביצים אוכל שני,

שבללן - זה וזה ראשון.

חלקן - זה ראשון, וזה ראשון.

לשלשה, ולארבעה - הרי אלו שני.

[ז]

כשתי ביצים אוכל שני, וכשתי ביצים אוכל שלישי,

שבללן - זה וזה שני.

חלקן - זה שני, וזה שני.

לשלשה, ולארבעה - הרי אלו שלישי.

(ז) [ח] מקרצות נושכות זו בזו,

וכיכרים נושכין זה בזה,

שנטמאת אחת מהן בשרץ - כולן תחילה.

פירשו - כולן תחילה.

במשקין - כולן שניות.

פירשו - כולן שניות.

בידים - כולן שלישיות.

פירשו - כולן שלישיות.

(ח) [ט] מקרצת שהיתה תחילה -

השיך לה אחרות - כולן תחילה.

פירשה - היא תחילה, וכולן שניות.

היתה שניה, והשיך לה אחרות - כולן שניות.

פירשו - היא שניה, וכולן שלישיות.

היתה שלישית, והשיך לה אחרות - היא שלישית, וכולן טהורות,

בין שפירשו - ובין שלא פירשו.

(ט) [י] כיכרות הקודש, שבתוך גומותיהן מים מקודשין -

נטמאת אחת מהן בשרץ - כולן טמאות.

ובתרומה - מטמא שנים, ופוסל אחד.

אם יש ביניהן משקה טופח, אף בתרומה - הכל טמא.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה טהרות א

משנה טהרות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב