משנה זבחים ז ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ז · משנה ד | >>
עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת, רבי אליעזר אומר, מועלין בה.
רבי יהושע אומר, אין מועלין בה.
אמר רבי אליעזר, מה אם חטאת שאין מועלין בה לשמה, כשישנה את שמה, מועלין בה.
עולה שמועלין בה לשמה, כששינה את שמה, אינו דין שימעלו בה?
אמר לו רבי יהושע, לא; אם אמרת בחטאת ששינה את שמה לשם עולה, שכן שינה את שמה לדבר שיש בו מעילה, תאמר בעולה ששינה את שמה לשם חטאת, שכן שינה את שמה לדבר שאין בו מעילה?
אמר לו רבי אליעזר, והרי קדשי קדשים ששחטן בדרום ושחטן לשם קדשים קלים יוכיחו, שכן שינה את שמן לדבר שאין בו מעילה, ומועלין בהן, אף אתה אל תתמה על העולה, שאף על פי ששינה את שמה לדבר שאין בו מעילה, שימעלו בה.
אמר לו רבי יהושע, לא, אם אמרת בקדשי קדשים ששחטן בדרום ושחטן לשם קדשים קלים, שכן שינה את שמן בדבר שיש בו איסור והיתר, תאמר בעולה ששינה את שמה בדבר שכולו היתר?
משנה מנוקדת
עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה
- כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- מוֹעֲלִין בָּהּ;
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ.
- אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- מָה אִם חַטָּאת,
- שֶׁאֵין מוֹעֲלִין בָּה לִשְׁמָהּ,
- כְּשֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמָהּ, מוֹעֲלִין בָּהּ;
- עוֹלָה,
- שֶׁמּוֹעֲלִין בָּהּ לִשְׁמָהּ,
- כְּשֶׁשִּׁנְּה אֶת שְׁמָהּ,
- אֵינוֹ דִין שֶׁיִּמְעֲלוּ בָּהּ?
- מָה אִם חַטָּאת,
- אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻעַ:
- לֹא.
- אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת
- שֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמָהּ לְשֵׁם עוֹלָה,
- שֶׁכֵּן שִׁנָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְעִילָה,
- תֹּאמַר בְּעוֹלָה
- שֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמָהּ לְשֵׁם חַטָּאת,
- שֶׁכֵּן שִׁנָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה?
- אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- וַהֲרֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים
- שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם
- וּשְׁחָטָן לְשֵׁם קָדָשִׁים קַלִּים
- יוֹכִיחוּ,
- שֶׁכֵּן שִׁנָּה אֶת שְׁמָן לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה,
- וּמוֹעֲלִין בָּהֶן;
- אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הָעוֹלָה,
- שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה,
- שֶׁיִּמְעֲלוּ בָּהּ.
- וַהֲרֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים
- אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- לֹא;
- אִם אָמַרְתָּ בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים
- שֶׁשְׁחָטָן בַּדָּרוֹם וּשְׁחָטָן לְשֵׁם קָדָשִׁים קַלִּים,
- שֶׁכֵּן שִׁנְה אֶת שְׁמָן
- בְּדָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אִסּוּר וְהֶתֵּר,
- תֹּאמַר בְּעוֹלָה,
- שֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמָהּ בְּדָבָר שֶׁכֻּלּוֹ הֶתֵּר?:
נוסח הרמב"ם
עולת העוף שעשאה למטן, כמעשה חטאת לשם חטאת -
- רבי אליעזר אומר: מועלין בה.
- רבי יהושע אומר: אין מועלין בה.
- אמר רבי אליעזר:
- מה אם חטאת - שאין מועלין בה לשמה,
- כששינה את שמה - מועלין בה,
- עולה - שמועלין בה לשמה,
- כששינה את שמה - אינו דין שימעלו בה?
- אמר לו רבי יהושע: לא,
- אם אמרת בחטאת, ששינה את שמה לשם עולה - שכן שינה את שמה לדבר שיש בו מעילה,
- תאמר בעולה, ששינה את שמה לשם חטאת - שכן שינה את שמה לדבר שאין בו מעילה?
- אמר לו רבי אליעזר:
- והרי קודשי קדשים ששחטן בדרום, ושחטן לשם קדשים קלים - יוכיחו,
- ששינה את שמן לדבר שאין בו מעילה - ומועלין בהן,
- אף אתה, אל תתמה על העולה -
- שאף על פי ששינה את שמה לדבר שאין בו מעילה - שימעלו בה.
- אמר לו רבי יהושע: לא,
- אם אמרת בקודשי קדשים ששחטן בדרום, ושחטן לשם קדשים קלים - שכן שינה את שמן לדבר שיש בו איסור והיתר,
- תאמר בעולה - ששינה את שמה לדבר שכולו מותר?.
פירוש הרמב"ם
דבריהן ומחלוקת שלהן אינו אלא בשינוי מקום ושינוי שם.
אין צריך בהבנת עניין זה זולתי שתזכור הדברים שהזהרתיך לשמרם, והם שחטאת העוף כשהיא כשרה היא נאכלת כולה כמו שנתבאר בתורה, וכמו שנזכר אין למזבח אלא דמה וכולה לכהנים, לפיכך אין בה מעילה.
וכבר נתבאר בפרק הזה, שאם עשאה לשם עולה אסור לאוכלה ומועלין בה. וידוע שהעולה כליל לאישים ואפילו היא כשרה, והאוכל ממנה שום דבר חייב מעילה.
וכבר זכרנו בפרק החמישי שקדשי קדשים שחיטתן בצפון, וקדשים קלים שחיטתן בכל מקום. וידוע שקדשים קלים יאכלו לבעלים או לכהנים כמו שנתבאר בחמישי, לפיכך אין בהם מעילה, אבל יש בהם איסור והיתר, לפי שהאימורין מהן אסורים ואין ראוי לאכלם לשום אדם, והנותר הוא שמותר לכהנים או לישראל או לשניהם. ועוד יתבאר בפרק ראשון ממעילה בסדר הזה, מתי מועלין באימורי קדשים קלים ומתי אין מועלין בהם. ושם יתבאר שקדשי קדשים שחיטתן בדרום אפילו הפסיד בהן המחשבה מועלין בהן, ואין בזה מחלוקת.
והלכה כרבי יהושע:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
ר' אליעזר אומר מועלים בה. דהא עולה היא ומי הוציאה ממעילתה, והלא שעת היתר לכהנים לא היה לה: רבי יהושע אומר אין מועלים בה. דכיון דשינה שמה ומעשיה ומקומה לשם חטאת, נעשית חטאת ט: ומה חטאת העוף שאין מועלים בה. כששחטה לשמה, שהרי נאכלת לכהנים: שינה את שמה. נפסלה ולא באה לכלל היתר: מועלים בה. דהא רבי יהושע גופיה לא פליג עליה: לדבר שיש בו מעילה. לשם עולה: ששחטן בדרום. לשם שלמים, יוכיחו: ששינה שמן ומעשיהן לדבר שאין בו מעילה. שקדשים קלים אין מעילה אלא באימוריהן: ומועלים בהן. מפני שנפסלו בשינוי מקומן ולא הוציאתן זריקתן מידי מעילה: איסור והיתר. קדשים קלים יש באימוריהן משום מעילה ואין בבשרן משום מעילה: בדבר שכולו היתר. בחטאת העוף שאין בו צד מעילה י. והלכה כרבי יהושע:
פירוש תוספות יום טוב
רי"א אין מועלין בה. פירש הר"ב דכיון דשינה כו' נעשית חטאת כדפרישית לעיל דבכל מעשיה נעשית כמעשה החטאת. ומסקינן בגמרא דלא אמר ר"י אלא לאפוקי מידי מעילה. אבל למיסק ליה לחובה שתהא חטאת ויוצא י"ח לא אמרינן כי היכי דלא תקשי מפ"ג דקנים דר"י היא כדמסיים בה בסופו אר"י זה שאמרו כו'. וכתבו התוספות תימה מאי שנא זו מזו. וי"ל דכה"ג אשכחן פ"ק דמנחות [דף י"ב] דזריקה מועלת ליוצא ושיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה שאסורים באכילה והקטרתן מוציאן מידי מעילה וזריקת פגול ר"ל בפ"ק דמעילה כו'. וי"מ דמדאורייתא נמשכת ונעשית חטאת גמורה ותקנתא דרבנן היא דאינה עולה לשם חובה. וצ"ל דקסבר ר"י אין שחיטה לעוף מן התורה וחולין [בעזרה] לאו דאוריי' כדאמרינן בנזיר [פ"ד דף כ"ט] וא"נ קסבר דאורייתא. חיה ועוף לאו דאורייתא ולית ליה ההיא דרשא בפ"ב דקדושין [שכתבתי שם במשנה ט'] דמרבה עופות [עכ"ל]:
ומועלים בהן. ל' הר"ב מפני שנפסלו בשינוי מקומן ולא הוציאתן זריקתן מידי מעילה. וז"ל רש"י ולא הביאתן זריקתן [לכלל] שעת היתר להוציאן מידי מעילה:
בדבר שכולו היתר. פירש הר"ב בחטאת העוף שאין בו צד מעילה. כלומר שאין בו אימורים ומשעה שהותר לכהנים אין בו צד מעילה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ט) (על הברטנורא) כדפרישית לעיל דבכל מעשיה נעשית כמעשה החטאת. ומסיק בגמרא דלא אמר ר"י אלא לאפוקי מידי מעילה. אבל למיסק ליה לחובה שתהא חטאת ויצא ידי חובתו לא אמר. ועתוי"ט:
(י) (על הברטנורא) וז"ל רש"י, לא הביאן זריקתן לכלל שעת היתר להוציאן מידי מעילה: [יא] כלומר שאין בו אימורים ומשעה שהותר לכהנים אין בו צד מעילה:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
עולת העוף כו' ר"א אומר מועלין בה. ר"י אומר אין מועלין בה: גמ' תניא א"ל ר' אליעזר לר' יהושע אשם ששחטו לשם שלמים יוכיח ששינה את שמו ומועלין בו אף אתה אל תתמה על העולה שאע"פ ששינה את שמה שימעלו בה א"ל ר' יהושע לא אם אמרת באשם שאם שינה את שמו לא שינה את מקומו תאמר בעולה ששינה את שמה ושינה את מקומה א"ל ר' אליעזר אשם ששחטו בדרום לשם שלמים יוכיח ששינה את שמו ושינה את מקומו ומועלין בו אף אתה אל תתמה על העולה שאע"פ ששינה את שמה ושינה את מקומה מועלין בה א"ל ר' יהושע לא אם אמרת באשם ששינה את שמו ושינה את מקומו ולא שינה את מעשיו תאמר בעולה ששינה את שמה ואת מעשיה ושינה את מקומה אמר רבא ונימא ליה אשם ששחטו בדרום לשם שלמים בשנוי בעלים ששינה את שמו ושינה את מקומו ושינה את מעשיו יוכיח ופירש רש"י ז"ל שנוי בעלים כשנוי מעשה חשיב ליה ע"כ ומדלא קאמר ליה הכי ש"מ נחית ר' אליעזר לטעמיה דר"י דאמר רב אדא בר אהבה אומר היה ר"י עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת כיון שמלק בה סימן אחד נמשכת ונעשית חטאת העוף מלמעול בה ומ"מ לא עלתה לבעלים:
תפארת ישראל
יכין
מועלין בה: דאף שעשאה כחטאת, הרי הוקדשה לעולה שאין בה היתר לכהנים ומה יוציאה ממעילתה:
רבי יהושע אומר אין מועלין בה: דמדשינה שמה ומעשיה ומקומה, אף דלא נפיק בה, עכ"פ נעשית עי"ז כחטאת גמורה לצאת מידי מעילה. [וי"א דמדאורייתא עלתה נמי לשם חובה, ורק מדרבנן לא נפיק ועיין לעיל סי' ז']:
אמר רבי אליעזר מה אם חטאת שאין מועלין בה לשמה: אחר שהותרה לכהנים:
כששינה את שמה מועלין בה: מדנפסלה ולא הותרה לכהנים:
שכן שינה שמה לדבר שיש בו מעילה: מדעשאה לשם עולה:
שכן שינה את שמן לדבר שאין בו מעילה: דקדשים קלים אחר שנזרק דמן, אין מועלין בבשרה רק באימורין:
ומועלין בהן: מדנפסלו בשנוי מקומן, ולא הביאתן זריקה לכלל שעת היתר לכהנים להוציאתן ממעילה:
שכן שינה את שמן בדבר שיש בו איסור והיתר: דבקדשים קלים אחר זריקה יש איסור מעילה באימוריהן, והיתר מעילה בבשרן:
תאמר בעולה ששינה את שמה בדבר שכולו היתר: שאין בה אימורין, ומשעה שהותר לכהנים אין בה צד מעילה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת