משנה זבחים ז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ז · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

עולת העוף שעשאה למעלה, כמעשה עולה לשם עולה, כשרה.

כמעשה עולה לשם חטאת, כשרה, ובלבד שלא עלתה לבעלים.

כמעשה חטאת לשם עולה, כמעשה חטאת לשם חטאת, פסולה.

עשאה למטה כמעשה כולם, פסולהו.

נוסח הרמב"ם

עולת העוף שעשאה למעלן כמעשה עולה לשם עולה כשרה כמעשה עולה לשם חטאת כשרה ובלבד שלא עלת לבעלים כמעשה חטאת לשם עולה כמעשה חטאת לשם חטאת פסולה עשאה למטן כמעשה כלן פסולה.

פירוש הרמב"ם

עולת העוף שעשאה למעלן כמעשה עולה כו': מה שאמר ג"כ כמעשה עולה לשם עולה כשרה ואפי' שינה בסדר מליקתה וכבר זכרנו לך שכל הזבחים שנשחטו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשום חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת ולפיכך (מפני) שעשה העולה לשם חטאת כשרה אבל אם עשה אותה כמעשה חטאת או במקום חטאת ר"ל למטן אינה עולה אבל תהיה אז חטאת פסולה ר"ל שהיא כמו חטאת שאירע בה פסול במעשה או במחשבה שהיא פסולה בלי ספק כמו שזכרנו לפי שאינם פסול העולה הזאת במחשבה עד שנא' כשרה ולא עלתה לבעלים אבל פסלה במעשה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

עולת העוף שעשאה למעלה. כהלכתה שהיא נעשית למעלה: כמעשה עולה לשם עולה. אף על פי ששינה במליקתה שלא הבדיל, ומן הדין היה לו להבדיל, אפילו הכי כשרה ה:

כמעשה עולה לשם חטאת כש רה. דכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, חוץ מן הפסח ומן החטאת:

עשאה למטה כמעשה כולן. כמעשה אחד מכולן, ואפילו כמעשה עולה לשם עולה: פסולה. הואיל ועשאה למטה פסולה:

פירוש תוספות יום טוב

כמעשה עולה לשם עולה כשירה. פירש הר"ב אע"פ ששינה במליקתה שלא הבדיל וכו'. וכ"כ הרמב"ם. ואע"פ שלא שמענו לראב"ש אלא דאמר שמעתי שמבדילין בחטאת. אבל בעולה לא אמר ששמע שאם לא הבדיל כשירה. מ"מ י"ל דעיקר פסולא לא אשכחן בקרא אלא בחטאת. וכמ"ש במשנה ו' פרק דלעיל בשם התוספות. והלכך בהבדלה ליכא פסולא כלל בחטאת. ואע"ג דלית בה מצוה שלא להבדיל לראב"ש אבל בעולה מצוה להבדיל. אפ"ה כיון דבהבדלה לא אשכחן פיסול בחטאת לית לן למיפסל נמי בעולה אלא דמצוה היא להבדיל ואם לא הבדיל כשירה. ומ"מ דוקא לראב"ש ודלא כסתם דבפרק דלעיל. וכבר הארכתי בזה בריש פירקין ועוד קשיא הכא דקאמרינן בגמרא דמשום דניחא לאוקמי מתניתין כר' יהושע. מש"ה דוקא ששינה במיצוי כשעשה כמעשה חטאת כו' ולא ששינה במליקה. וכמו שאכתוב בס"ד במשנה דלקמן. ואי איתא דניתניתין ראב"ש היא הא בלאו הכי שינוי דמליקתה לא פסלה:

כמעשה חטאת וכו'. עיין מה שאכתוב במשנה דלקמן:

פסולה. תמהו התוספות בס"פ דלעיל מנלן עיכובא בעולה:

עשאה למטן כו' פסולה. ואפילו מליקה בלבד שעשאה למטה נראה דפסולה. דהא ילפינן לה מקרא דמליקת עולה דוקא בראש המזבח כמ"ש בפרק דלעיל מ"ה והיינו דכתבו התוספות בס"פ דלעיל דקשה ממליקת עולה שעשאה למטה דפסולה. דהא מהקטרה ילפינן דון מינה ומינה וכי היכי דלא הקטיר למעלה כשר לא מלק למעלה נמי [יהא] כשר. ע"כ. ובריש מס' קנים כתבו די"ל דילפינן הכי כמו גבי הקטרה ששינה המקום הרי הוא כמו שלא הקטר כך מליקה כששינה מקום הוי כמי שלא מלקו ואם לא מלק פסול. ע"כ. ומיהו לסברא שכתבתי לעיל להרמב"ם והר"ב דכל שלא מצינו פסול בחטאת ליכא למיפסל בעולה. אפילו בדבר שבחטאת אין מצוה ובעולה יש מצוה. ה"נ במליקה דבחטאת בכל מקום כשירה ואין מצותה דוקא למטה. הלכך אע"ג דבעולה מצותה דוקא למעלה. אפ"ה אין לנו לפוסלה. ובלאו הכי נמי קשיא לי על דברי התוספות דמאי קשיא להו משום דון מינה ומינה. הא קיימא לן דון מינה ואוקי באתרא. כמ"ש בסוף נזיר ופ"ד דשבועות. ועיין מ"ש בפרק בתרא דמנחות מ"ה. דהתם רבנן סברי דון מינה ומינה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על הברטנורא) היינו נמי אליבא דראב"ש דלא כסוגית הגמרא. עתוי"ט:

(ו) (על המשנה) פסולה. ואפילו מליקה בלבד שעשאה למטה, נראה דפסולה. דהא ילפינן לה מקרא דמליקת עולה דוקא בראש המזבח. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כמעשה חטאת לשם עולה:    בגמרא בעי דשני במאי פירוש הני כמעשה חטאת דקתני במתניתין במאי שני אילימא דשני במליקה שלא הבדיל הא דקתני סיפא וכולן אין מטמאין בבית הבליעה ומועלין בהן והאי מועלין בהן קאי נמי אעולה שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת נימא דלא כר' יהושע דאיהו אמר במתני' דבסמוך דאין מועלין בהן ואי דשני במצוי דבהא לא פליג ר' יהושע אימא סיפא עולת העוף שעשאה למטן כמעשה חטאת לשם חטאת ר' אליעזר אומר מועלין בה ר' יהושע אומר אין מועלין בה דשני במאי אילימא במצוי אימור דאמר ר' יהושע דשני במליקה במצוי מי אמר וכדמפרש טעמיה רב אדא בגמרא דאמר אומר היה ר' יהושע עולת העוף שעשאה למטן כמעשה חטאת לשם חטאת כשרה מפני שחטאת העוף הכשרה בסימן אחד וכשמלק עולת העוף למטה לשם חטאת ומליקת סימן אחד בעולה אין בו היכר עולה במעשיו ובחטאת הוי גמר עבודה מקודם שחל עליה שם פסול עולה משום עשיית מטה חל עליה שם חטאת כשרה ונמשכת משם עולה ונעשית חטאת העוף והאי טעמא ליכא למימר אלא כדשני במליקה כדמפרש לה רב אשי משום דעולה צריכה שני סימנין וחטאת כשרה בסימן א' ומליקת עולת העוף' אינה למטה וזה שמולקה למטה ולשם חטאת בסימן ראשון השלים בה כל מעשה חטאת לפיכך יצאת לה משם עולה ונעשית חטאת והויא חטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת שאין בה מעילה אבל היכא דבמליקה לא שני ומלקה למעלה וכמעשה עולה תו לא ממשכא בשנוייא דנוצוי שלא מיצה אלא הזה כדין חטאת למטה למהוי חטאת העוף ואלא דשני במליקה רישא במליקה משום דבעינן לאיקומה דלא כר"א בר"ש כדאיתוקמא סתמא דאידך פירקין דלעיל והך סיפא פלוגתא דר' יהושע ע"כ במליקה ומציעתא במצוי משום דתתוקם כר' יהושע משום דר' אליעזר שמותי הוא בתמיה ומשני אין רישא וסיפא במליקה ומציעתא במצוי:

עשאה למטה כמעשה וכו':    תוס' פ' איזהו מקומן (זבחים דף נ"ב) וכתבו הם ז"ל למטה כמעשה כולם פסולה. בסוף פירקין דלעיל פירשתי דלא ידעינן מנא ליה עיכובא בעולה ע"כ:


פירושים נוספים