משנה זבחים ו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ו · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

חטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית.

בכל מקום היתה כשרה, אלא זה היה מקומה.

ושלשה דברים היתה אותה הקרן משמשת מלמטה, ושלשה מלמעלה.

מלמטה, חטאת העוף, וההגשות, ושיירי הדם.

מלמעלה, ניסוך המים והיין, ועולת העוף כשהיא רבה במזרח.

נוסח הרמב"ם

חטאת העוף הייתה נעשית על קרן דרומית מערבית ובכל מקום הייתה כשרה אלא שזה היה מקומה ושלשה דברים הייתה אותה הקרן משמשת מלמטן ושלשה מלמעלן מלמטן חטאת העוף וההגשות ושירי הדם מלמעלן ניסוך המים והיין ועולת העוף כשהיא רבה במזרח.

פירוש הרמב"ם

חטאת העוף היתה עשייתה על קרן דרומית מערבית כו': ההגשות ר"ל *[הגשת] המנחה לפי שנאמר בה הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח ואין נכון להיות פני המזבח ופני ה' אלא בקרן מערבית דרומית כמו שיתבאר לך כשתעיין ריבועו שציירנו בפ' שלפני זה ונקראת המנחה חטאת לפי שנאמר במנחת חוטא לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא ולפיכך סיימנו (מצות) [מקום] וחטאת העוף באותו קרן וכבר ביארנו לך בפרק ה' ששירי הדם היה שופך אל יסוד דרומי: וענין מלמעלן ומלמטן למעלה מן החוט המפסיק גובה המזבח ושיפולו כמו שזכרנו בפרק שני: וניסוך המים הוא בחג הסוכות כמו שביארנו בסוף סוכה אבל ניסוך היין הוא תמיד כמו שנבאר בתחלת מנחות וסיימנו מקום עולת העוף שהוא במזרח המזבח לפי שהוא קרוב אל מקום שפך הדשן ושם משליך מוראתו בנוצתה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

חטאת העוף היתה נעשית בקרן מערבית דרומית. משום דמנחת חוטא ג קרויה חטאת, דכתיב במנחת חוטא (ויקרא ה) לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא. ומשמע נמי שהחטאת קרויה מנחה. דחטאת נהפכה להיות מנחה בדלי דלות, ומנחה מצינו שטעונה הגשה בקרן מערבית דרומית דכתיב (שם ו) הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח, איזהו רוח שהוא לפני ה' ואל פני המזבח, הוי אומר זו רוח מערבית דרומית, דלפני ה' הוא מערב, ופני המזבח הוא הדרום ששם היה הכבש, ומה מנחה טעונה הגשה בקרן מערבית דרומית, אף חטאת העוף עבודתה בקרן מערבית דרומית. והזאת דמה היא עיקר עבודתה:

בכל מקום היתה כשרה. למליקתה ד:

אלא זה היה מקומה. להזאתה. והכי מפרש לה בגמרא:

מלמטה. למטה מחוט הסקרא:

הגשות. של מנחות קודם קמיצתן, כדכתיב (שם ב) והגישה אל המזבח:

ושיירי הדם. של חטאות החיצונות ה היה שופך אל יסוד דרומי. כדילפינן בפרק איזהו מקומן: ניסוך המים. בחג הסוכות:

והיין. בכל יום. ששם היו השיתין ולא היה אפשר לנסך כי אם שם:

ועולת העוף כשהיא רבה במזרח. דעיקר מקומה בקרן דרומית מזרחית, מפני שקרובה לבית הדשן לזרוק שם מוראה ונוצה, כדכתיב (שם א) והשליך אותה וגו' אל מקום הדשן. וכשהיא רבה שם שיש כהנים הרבה באותה הקרן עסוקים בעולות ואין לזה מקום לעמוד בסובב דעולת העוף נעשית למעלה, בא לו לקרן דרומית מערבית, שאף היא סמוכה לבית הדשן יותר משאר שתי קרנות, שבית הדשן סמוך לכבש היה במזרחו של כבש ולדרומו של מזבח:

פירוש תוספות יום טוב

חטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית. לשון הר"ב משום דמנחת חוטא כלומר דדלי דלות. והיינו דכתב ומשמע נמי וכו' דכולהו חדא קרא וחדא דרשה:

קרן דרומית מערבית. והר"ב העתיק מערבית דרומית ולא נ"מ מידי. ובמשנה ב' פ"ג דמנחות ופ"ה משנה ה' פי' שהיא בחודה של קרן ופירוש קרן דהכא עיין מ"ש במשנה ד' פרק דלעיל:

בכל מקום היתה כשירה. פי' הר"ב למליקתה וכתבו התוס' תימה דלא ילפינן נמי למליקה [ושמא] לא ילפינן אלא מידי דאשכחן דבעי מזבח כמנחה. וכן פירש בקונטרס. ע"כ:

ושירי הדם. לשון הר"ב של חטאות החיצונות וכו' והרמב"ם בפ"ז מהל' מעה"ק כתב ושירי הדם של עולות וחטאות הנאכלות ואשמות ושלמים ששופכים עליה. ועמ"ש פרק דלעיל משנה ד':

והיין. לשון הר"ב בכל יום ששם היו השיתין. עיין בפי' הר"ב מ"ט פ"ד דסוכה ומ"ג פ"ג דמדות:

ועולת העוף. עיין מ"ש במשנה דלקמן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על הברטנורא) כלומר דדלי דלות. והיינו דכתב ומשמע נמי וכו', דכולהו חדא קרא וחדא דרשא:

(ד) (על הברטנורא) תימה דלא ילפינן נמי למליקה. ושמא לא ילפינן אלא מידי דאשכחן דבעי מזבח כמנחה. תוספ':

(ה) (על הברטנורא) והר"מ כתב ושיירי הדם של עולות וחטאות הנאכלות ואשמות ושלמים ששופכים עליה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

חטאת העוף היתה נעשות על קרן דרומית מערבית וכו':    עד סוף סימן ד' פ"ז דהלכות מעשה הקרבנות סי' ו' עד סוף אותו פרק:

ניסוך המים:    פ' עשירי דהלכות תמידין ומוספין סי' ז':

ושירי הדם:    של חטאות החצונות אבל שיריים הפנימיים הוו במערב בלא קרן. ואיתה למתני' ס"פ לולב וערבה (סוכה דף מ"ח) ושם כתבו תוס' ז"ל שאותה ברייתא היא אע"פ שכולה משנה שלימה שנוייה כלשון משנתנו:


פירושים נוספים