משנה בכורות א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הלוקח עובר חמורו של נוכרי,

והמוכר לו - אף על פי שאינו רשאי,

והמשתתף עימו, והמקבל ממנו,

והנותן לו בקבלה - פטור מן הבכורה

שנאמר: "בישראל" (במדבר ג יג) - אבל לא באחרים.

הכהנים והלויים פטורין, מקל וחומר -

אם פטרו את של ישראל במדבר,

דין הוא - שפיטרו את עצמן.

(ב) פרה שילדה כמין חמור,

וחמור שילדה כמין סוס - פטור מן הבכורה,

שנאמר: "ופטר חמור" (שמות לד כ), "ופטר חמור" (שמות יג יג) - שני פעמים,

עד שיהא היולד חמור - והנולד חמור.

ומה הן באכילה?

בהמה טהורה, שילדה כמין בהמה טמאה - מותר באכילה,

וטמאה, שילדה כמין בהמה טהורה - אסור באכילה,

שהיוצא מן הטמא - טמא,

והיוצא מן הטהור - טהור.

דג טמא, שבלע דג טהור - מותר באכילה,

ודג טהור, שבלע דג טמא - אסור באכילה, לפי שאינו גידוליו.

(ג) חמורו שלא ביכרה -

וילדה שני זכרים - נותן טלה לכוהן.

זכר ונקבה - מפריש טלה אחד לעצמו.

שתי חמוריו שלא ביכרו -

וילדו שני זכרים - נותן שני טלאים לכוהן.

זכר ונקבה,

או שני זכרים ונקבה - נותן טלה אחד לכוהן.

שתי נקבות וזכר,

או שני זכרים ושתי נקבות - אין כאן לכוהן כלום.

(ד) אחת ביכרה, ואחת שלא ביכרה -

וילדו שני זכרים - נותן טלה אחד לכוהן.

זכר ונקבה - מפריש טלה אחד לעצמו.

פטר חמור נפדה בשה -

מן הכבשים, ומן העיזים,

זכר ונקבה, גדול וקטן,

תמים ובעל מום - פודה בו.

ופעמים הרבה נכנס לדיר להתעשר.

ואם מת - נהנין בו.

(ה) אין פודין -

לא בעגל, ולא בחיה,

ולא בשחוטה, ולא בטריפה,

ולא בכלאים, ולא בכוי.

רבי אלעזר -

מתיר בכלאים - מפני שהוא שה,

ואוסר בכוי - מפני שהוא ספק.

נתנו לכוהן -

אין הכוהן רשאי לקיימו - עד שיפריש שה תחתיו.

(ו) המפריש פדיון פטר חמור, ומת -

רבי אליעזר אומר: חייב באחריותו כחמש סלעים של בן.

וחכמים אומרין: אין חייב באחריותו - כפדיון מעשר שני.

העיד רבי יהושע ורבי צדוק,

על פדיון פטר חמור שמת - שאין כאן לכוהן כלום.

מת פטר חמור -

רבי אליעזר אומר: יקבר, ומותר בהניתו של טלה.

וחכמים אומרין: אינו צריך להיקבר, והטלה לכוהן.

(ז) לא רצה לפדותו - עורפו בקופיס מאחוריו, וקוברו.

מצות פדייה - קודמת למצות עריפה,

שנאמר: "אם לא תפדה וערפתו" (שמות יג יג שמות לד כ).

מצות יעידה - קודמת למצות פדייה,

שנאמר: "אשר לו יעדה, והפדה" (שמות כא ח).

מצות ייבום -

קודמת למצות חליצה - בראשונה, שהיו מתכוונין לשם מצוה,

ועכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה, אמרו -

מצות חליצה - קודמת למצות ייבום.

מצות גאולה באדון - הוא קודם לכל אדם,

שנאמר: "אם לא יגאל, ונמכר בערכך" (ויקרא כז כז).

הדף הראשי של משנה בכורות א

משנה בכורות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב