משנה ביצה ה רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) משילין פירות דרך ארובה - ביום טוב,
- אבל - לא בשבת.
- ומכסים את הפירות בכלים - מפני הדלף.
- וכן כדי יין, וכדי שמן.
- ונותנין כלי תחת הדלף - בשבת.
(ב) כל שחייבין עליו -
- משום שבות, ומשום רשות, ומשום מצוה - בשבת,
- חייבין עליו - ביום טוב.
- משום שבות, ומשום רשות, ומשום מצוה - בשבת,
- אלו הן - משום שבות,
- לא עולין - באילן,
- ולא רוכבין - על גבי בהמה,
- ולא שטים - על פני המים,
- ולא מספקין, ולא מרקדין, ולא מטפחין.
- אלו הם - משום רשות,
- לא דנין, ולא מקדשין,
- ולא חולצין, ולא מייבמין.
- ואלו הם - משום מצוה,
- לא מקדישין, ולא מעריכין, ולא מחרימין,
- ולא מגביהין - תרומה, ומעשרות.
- כל אלו - ביום טוב אמרו,
- ואין צריך לומר - בשבת.
- ואין בין יום טוב - לשבת,
- אלא אוכל נפש - בלבד.
(ג) הבהמה, והכלים - כרגלי הבעלים.
- המוסר את בהמתו - לבנו, או לרועה,
- הרי אלו - כרגליו.
- כלים -
- המיוחדים לאחד מן האחים - שבבית,
- הרי אלו - כרגליו.
- ושאינן מיוחדין -
- למקום - שכולם הולכים.
- המיוחדים לאחד מן האחים - שבבית,
(ד) השואל כלים מחברו -
- מערב יום טוב - כרגלי השואל.
- ואם ביום טוב - כרגלי המשאיל.
- וכן אישה - ששאלה מחברתה,
- תבלים, ומים, ומלח - לעיסתה,
- הרי אלו - כרגלי שתיהן.
- רבי יהודה - פוטר במים,
- מפני - שאין בהן ממש.
- תבלים, ומים, ומלח - לעיסתה,
(ה) הגחלת - כרגלי הבעלים.
- והשלהבת - ככל מקום.
- הגחלת של הקדש - מועלין בה.
- והשלהבת - לא נהנין, ולא מועלין.
- בור -
- של יחיד - כרגלי היחיד.
- ושל אנשי העיר - כרגלי אנשי אותה העיר.
- ושל עולי בבל - כרגלי הממלא.
(ו) מי שהיו פירותיו - בעיר אחרת,
- ועירבו בני אותה העיר - לבוא אצלו,
- לא יביאו לו - מפירותיו.
- ואם עירב -
- הרי פירותיו - כמוהו.
- ועירבו בני אותה העיר - לבוא אצלו,
(ז) [ו] *הערה 1: מי שזימן אצלו - אורחים,
- לא יוליכו בידם - מנות,
- אלא אם כן -
- זיכה להם אחר במנותיהם - מערב יום טוב.
- אין משקין, ושוחטין - את המדבריות.
- אבל משקין, ושוחטין - את הביתות.
- ואלו הן?
- הביתות - הלנות בעיר.
- והמדבריות - הלנות באפר.
הערות[עריכה]
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה ביצה ה
משנה ביצה, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב