משנה ביצה ה רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) משילין פירות דרך ארובה - ביום טוב,

אבל - לא בשבת.

ומכסים את הפירות בכלים - מפני הדלף.

וכן כדי יין, וכדי שמן.

ונותנין כלי תחת הדלף - בשבת.

(ב) כל שחייבין עליו -

משום שבות, ומשום רשות, ומשום מצוה - בשבת,

חייבין עליו - ביום טוב.

אלו הן - משום שבות,

לא עולין - באילן,

ולא רוכבין - על גבי בהמה,

ולא שטים - על פני המים,

ולא מספקין, ולא מרקדין, ולא מטפחין.

אלו הם - משום רשות,

לא דנין, ולא מקדשין,

ולא חולצין, ולא מייבמין.

ואלו הם - משום מצוה,

לא מקדישין, ולא מעריכין, ולא מחרימין,

ולא מגביהין - תרומה, ומעשרות.

כל אלו - ביום טוב אמרו,

ואין צריך לומר - בשבת.

ואין בין יום טוב - לשבת,

אלא אוכל נפש - בלבד.

(ג) הבהמה, והכלים - כרגלי הבעלים.

המוסר את בהמתו - לבנו, או לרועה,

הרי אלו - כרגליו.

כלים -

המיוחדים לאחד מן האחים - שבבית,

הרי אלו - כרגליו.

ושאינן מיוחדין -

למקום - שכולם הולכים.

(ד) השואל כלים מחברו -

מערב יום טוב - כרגלי השואל.

ואם ביום טוב - כרגלי המשאיל.

וכן אישה - ששאלה מחברתה,

תבלים, ומים, ומלח - לעיסתה,

הרי אלו - כרגלי שתיהן.

רבי יהודה - פוטר במים,

מפני - שאין בהן ממש.

(ה) הגחלת - כרגלי הבעלים.

והשלהבת - ככל מקום.

הגחלת של הקדש - מועלין בה.

והשלהבת - לא נהנין, ולא מועלין.

בור -

של יחיד - כרגלי היחיד.

ושל אנשי העיר - כרגלי אנשי אותה העיר.

ושל עולי בבל - כרגלי הממלא.

(ו) מי שהיו פירותיו - בעיר אחרת,

ועירבו בני אותה העיר - לבוא אצלו,

לא יביאו לו - מפירותיו.

ואם עירב -

הרי פירותיו - כמוהו.

(ז) [ו] *הערה 1: מי שזימן אצלו - אורחים,

לא יוליכו בידם - מנות,

אלא אם כן -

זיכה להם אחר במנותיהם - מערב יום טוב.

אין משקין, ושוחטין - את המדבריות.

אבל משקין, ושוחטין - את הביתות.

ואלו הן?

הביתות - הלנות בעיר.

והמדבריות - הלנות באפר.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה ביצה ה

משנה ביצה, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב