משנה בבא קמא ד רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) שור שנגח לארבעה חמישה שוורים זה אחר זה זה אחר זה ישלם לאחרון שבהם ואם יש בו מותר יחזיר לשלפניו ואם יש בו מותר לשלפני פניו והאחרון אחרון נשכר דברי רבי מאיר רבי שמעון אומר שור שוה מאתיים שנגח לשור שוה מאתיים ואין הנבילה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל מנה חזר ונגח שור אחר שוה מאתיים האחרון נוטל מנה ושלפניו זה נוטל חמישים זוז וזה נוטל חמישים זוז חזר ונגח לשור אחר שוה מאתיים האחרון נוטל מנה ושלפניו חמישים זוז ושנים הראשונים דינרי זהב.

(ב) שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו מועד לאדם ואינו מועד לבהמה מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים למין שהוא מועד לו משלם נזק שלם ולמין שאינו מועד לו משלם חצי נזק אמרו לפני רבי יהודה והרי הוא מועד בשבתות ואינו מועד בימות החול אמר להם בשבתות משלם נזק שלם ובימות החול משלם חצי נזק ומאמתי הוא תם משיחזור בו שלשה ימי שבתות.

(ג) שור של ישראל שנגח לשור של הקדש ושל הקדש שנגח לשור של ישראל פטור שנאמר שור רעהו (שמות כא לה) ולא שור הקדש שור של ישראל שנגח לשור של נוכרי פטור ושל נוכרי שנגח לשור של ישראל בין תם ובין מועד משלם נזק שלם.

(ד) שור של פיקח שנגח לשור חירש שוטה וקטן חייב ושור חירש שוטה וקטן שנגח לשור של פיקח פטור שור חירש שוטה וקטן שנגחו מעמידין להן אפיטרופין ומעידין עליהן בפני אפיטרופין נתפקח החירש נשתפה השוטה הגדיל הקטן חזר לתומתו דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר הרי הוא כחזקתו שור האצטדין אינו חייב מיתה שנאמר כי ייגח (שמות כא כח) לא שיגיחוהו.

(ה) שור שנגח את האדם ומת מועד משלם את הכופר ותם פטור מן הכופר זה וזה חייבין מיתה וכן בבן או בבת נגח עבד או אמה נותן שלשים סלע בין שהוא יפה מאה מנה בין שאינו יפה אלא דינר זהב.

(ו) שור שהיה מתחכך בכותל ונפל על האדם ומת נתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם לנוכרי והרג בן ישראל לנפלים והרג את בן קיימה פטור.

(ז) שור האישה שור היתומים שור האפיטרופין שור המדבר שור ההקדש שור גר שמת ואין לו יורשין הרי אלו חייבין מיתה רבי יהודה אומר שור המדבר שור ההקדש שור גר שמת ואין לו יורשין פטורים מן המיתה מפני שאין להם בעלים.

(ח) שור שהיה יוצא להיסקל והקדישו בעליו אינו מוקדש ואם שחטו בשרו אסור ואם עד שלא נגמר דינו והקדישו בעליו מוקדש ואם שחטו בשרו מותר.

(ט) מסרו לשומר חינם ולשואל לנושא שכר ולשוכר נכנסו תחת הבעלים יצא והזיק מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר תם חייב ומועד פטור שנאמר ולא ישמרנו בעליו (שמות כא לו) שמור הוא זה רבי אליעזר אומר אין לו שמירה אלא סכין.

הדף הראשי של משנה בבא קמא ד