משנה אבות ו יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ו · משנה יא | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא בראו אלא לכבודו, שנאמר (ישעיה מג, ז), כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו.

ואומר (שמות טו, יח), ה' ימלוך לעולם ועד.

רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

משנה מנוקדת

[עריכה]

כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹ, לֹא בְרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו", וְאוֹמֵר "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד":

נוסח הרמב"ם




פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אלא לכבודו - לשבחו:

רבי חנניא בן עקשיא אומר וכו' - לא אמר למילתיה גבי מס' אבות, אלא במס' מכות באלו הן הלוקין, ולפי שיש בה סיום נאה, נהגו כל העם לאמרה בסוף כל פרק ופרק, לפי שאין אומרים קדיש על המשנה אלא על האגדה, דאמר מר [סוטה מ"ט] [עולם אמאי קא מיקיים, אקדושה דסידרא] ויהא שמיה רבא דאגדתא, ונקראו אלו פרקי אבות. מפני שנסדרו הנה דברי אבות הראשונים שקבלו את התורה זה מזה, כגון משה ויהושע והזקנים זה מזה, עד אנשי כנסת הגדולה ושמאי והלל ורבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו, והודיענו רבי איך היו מעשיהם נכונים והיו מזהירים לאנשי דורם ומדריכים אותם בדרך ישרה, כמו כן ראוי לכל חכם להזהיר את בני דורו ולהודיעם דרך ישרה:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב


תפארת ישראל

יכין

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו:    נקט הך מתני' הכא, שלא תאמר שכל שאר הברואים שאינן מהה' קנינים, נבראו בדרך המקרה בלי שום תכלית. על זה קאמר כל מה שברא הקב"ה בעולמו וכו':

לא ברא אלא לכבודו:    שע"י כולם, כשיזכה האדם לחוזק הגוף, ועושר, וחכמה, וכבוד, ע"י כל א' מהן נוכל להציץ אור כבודו ית', והן סבות לזה, ומטעם זה חביבין לפניו ית'. רק שאלו הה' חביבין ביותר:

בראתיו:    לא די יצורי דהיינו בריאות הרוחניים העליונים כמלאכים ואופנים וחיות הקודש. שנתהוו יש מיש. אלא גם אותן שבראתים, דהיינו כל הגופים, שנבראו יש מאין, כולם נתהוו לכבודי ועל ידי:

יצרתיו אף עשיתיו:    ר"ל והראיה לזה דהרי יצרתיו, רצה לומר נתתי לכל א' צורה נאותה. וגם עשיתיו, רצה לומר תקנתי צורתו של כל א' עד להפלא לכל חוקרי הטבע, שיאמרו בעצמן שיש להפלא על היותר קטן של כל הברואים יותר ממה שיש לתמוה על היותר גדול שבהן. כמילבע קטנה כרוחב שערה, שראו במיקראסקאפ שיש לה כ"ד רגלים, שיש לשאל איה, מקום לרוחב שערה שיכיל כ"ד רגלים על רחבו. והרי זה יותר פלא מבריאת הפיל. וכיון שנברא כל א' כ"כ בדקדוק וחריצות גדול, מזה תדע כי כולם לתכלית גדול נבראו:

ה' ימלוך לעולם ועד:    ר"ל שנעלם מבני עולם תכליתן של כל א' וא' מהבריות. ולהכי קאמר קרא אימתי ה' ימלוך, ר"ל אימתי יפתחו כל העינים להציץ קצת ממחשבות ה'. לעולם ועד, דהיינו באחרית הימים, שיתטהרו הלבבות כולם לעבדו שכם אחד, דאז יערה עליהן רוח ממרום, לידע קצת מהתכלית הגדול הנעלם, הוא החוט החורז את כל הברואים כולם יחד כי נורא וקדוש הוא:

ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:    עי' פירושו לעיל סוף מסכת מכות. ונקט לה הכא בסוף אבות, מדרובה מדברת מחיובי אדם לחבירו, וקמ"ל שגם הן נצטוינו לזכותינו בעוה"ז ועוה"ב, והיינו דנקט תורה ומצות, תורה היינו חיובינו בין אדם לחבירו שגם שכלנו אומר כי כן יפה לנו, ורק הקב"ה יורה לנו כ"י באצבע זה הדרך לכו בו. ומצות היינו חיובינו להקב"ה שנשמרם כי מצות המלך היא:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

מגן אבות (רשב"ץ)


פירוש מגן אבות (רשב"ץ)