מקור:חוק רשות הספנות והנמלים

<שם> חוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004

<מאגר 2001205 תיקון 2143991>

דחיית תחילה: ((ק"ת תשס"ה, 8|דחיית תחילת החוק|6340)), ((162|דחיית תחילת החוק (מס' 2)|6349)).

פרק א׳: פרשנות[עריכה]

@ 1. פרשנות (תיקון: תשס״ט–2, תשפ"א)

(א) בחוק זה –

- ”דיני הספנות והנמלים” – הפקודות והחוקים כמפורט להלן, וכן התקנות שהותקנו לפיהם:

(1) חוק זה;

(2) [[פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971]] (להלן – פקודת הנמלים);

(3) חוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973 (להלן – חוק הספנות (ימאים));

(4) חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960 (להלן – חוק הספנות (כלי שיט));

(5) כל חוק אחר המסדיר תחום מתחומי הספנות והנמלים, שהשר ממונה על ביצועו;

- ”הממונה על הנמלים”, ”מנהל נמל” ו”נמל” – כהגדרתם בפקודת הנמלים;

- ”המנהל” – מנהל הרשות שמונה לפי סעיף 5;

- ”הרשות” – רשות הספנות והנמלים כמשמעותה בסעיף 2;

- ”השר” – שר התחבורה;

- ”השרים” – השר יחד עם שר האוצר;

- "חברה בת" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

- ”חברת הפיתוח והנכסים” – חברה שהוסמכה לפי הוראות סעיף 9;

- ”חברת נמל” – חברה שהוסמכה לפי הוראות סעיף 10(א) רישה;

- ”חוק המקרקעין” – חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;

- ”חוק רשות הנמלים” – חוק רשות הנמלים, התשכ״א–1961, כנוסחו ערב יום התחילה;

- ”יום התחילה” – יום תחילתו של חוק זה;

- ”רשות מקרקעי ישראל” – כהגדרתה בחוק רשות מקרקעי ישראל;

- ”מקרקעין” – כהגדרתם בחוק המקרקעין וכן זכות במקרקעין וזכות לגבי מקרקעין;

- ”מקרקעין מועברים” – מקרקעין כמפורט להלן:

(1) נקבע צו לפי הוראות סעיף 52(א) – מקרקעין אשר עברו למדינה מרשות הנמלים לפי הוראות סעיף 51(א), שנקבעו בצו כאמור, למעט מקרקעין שנקבעו בצו לפי סעיף 52(ג);

(2) לא נקבע צו לפי הוראות סעיף 52(א) – כל המקרקעין אשר עברו למדינה מרשות הנמלים לפי הוראות סעיף 51(א), למעט מקרקעין שנקבעו בצו לפי הוראות סעיף 52(ב) ולמעט מקרקעין שנקבעו בצו לפי הוראות סעיף 52(ג);

- ”נכס” – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;

- ”נכסים מוגנים” – מקרקעין מועברים הנמצאים בתחום נמל וכן מקרקעין אחרים בתחום נמל שנרכשו על ידי תאגיד מוסמך לאחר יום התחילה, והכל לרבות מנופים קבועים במקרקעין האמורים;

- ”רשות הנמלים” – רשות הנמלים שהוקמה לפי חוק רשות הנמלים;

- ”שימוש נמלי” – שימוש, פעילות, עבודה, תשתית, מערכת, מיתקן, שטח וכיוצא באלה, המנויים בתוספת הראשונה, והנדרשים לצורך תפעול נמל ופיתוחו;

- ”שירותי נמל” – שירות של ניטול מטענים והחסנתם או של העלאת נוסעים לכלי שיט או הורדתם ממנו, הניתן בנמל, וכן שירות הניתן לכלי שיט בנמל;

- "שירותי תעבורה ימית" - פעולות לניהול התעבורה הימית בשגרה ובחירום ומתן שירותים בהתאם, ובכלל זה שירותי תצפית, ניתוב, גרירה וקשירה;

- ”תאגיד מוסמך” – חברת הפיתוח והנכסים, חברת נמל או תאגיד מורשה;

- ”תאגיד מורשה” – תאגיד שהוסמך לפי הוראות סעיף 10(א) סיפה;

- ”תכנית פיתוח” – תכנית פיתוח שאושרה לפי הוראות סעיף 23(ב) ו־(ג).

(ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה הפרשנות הנודעת לו בדיני הספנות והנמלים, לפי הענין, אלא אם כן משתמע אחרת.

פרק ב׳: הרשות, תפקידיה וסמכויותיה[עריכה]

@ 2. רשות הספנות והנמלים

(א) במשרד התחבורה תוקם רשות הספנות והנמלים.

(ב) הרשות תהיה אחראית לפיקוח על הספנות והנמלים, על פיתוחם ועל קידומם וכן להסדרת פעילותם, ותמלא את התפקידים שהוטלו עליה לפי דיני הספנות והנמלים.

@ 3. עובדי הרשות וסמכויותיהם

(א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, ואולם המנהל מורשה יחד עם חשב משרד התחבורה, לייצד את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים, בהתאם להוראות שיקבע השר בהסכמת ועדת שירות המדינה שמונתה לפי הוראות סעיף 7 לחוק האמור.

(ב) עובדי משרד התחבורה שמונו לפי דיני הספנות והנמלים לשם הפעלת סמכויות לפי הדינים האמורים, לרבות המנויים להלן (בחוק זה – בעלי סמכויות), יהיו עובדי הרשות ויפעילו, במסגרתה, את סמכויותיהם:

(1) הממונה על הנמלים, מנהל נמל וכל פקיד או מפקח שמונה לפי פקודת הנמלים;

(2) הרשם, כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט) וכל פקיד שמונה לפי הוראות החוק האמור על ידי המנהל כהגדרתו באותו חוק;

(3) המפקח על הימים שמונה לפי חוק הספנות (ימאים).

@ 4. תפקידי הרשות

(א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 2(ב) ו־3(ב), תפקידי הרשות הם:

(1) לנהל את המרשם הישראלי לכלי שיט ולתת רישיונות והיתרים לכלי שיט;

(2) לגייס ולהסמיך אנשי צוות שישרתו בכלי שיט וכן להסמיך כוח אדם מקצועי שיפעל בנמלים;

(3) לפקח על תכנון, בניה וייצור של כלי שיט;

(4) ליזום ולקיים קשרים עם מדינות אחרות ועם גורמים בישראל ומחוץ לישראל, הפועלים בתחומי הספנות והנמלים;

(5) לרכז נתונים ומידע וליזום מחקרים בתחום הספנות והנמלים;

(6) לייעץ לשר בקביעת שירותי נמל שעל חברת נמל ותאגיד מורשה לתת, ובקביעת התשתיות, המערכות והמיתקנים שעל חברת נמל או תאגיד מורשה לקיים, בהתאם להוראות סעיף 20;

(7) לפקח על תכנון ופיתוח הנמלים המנויים בתוספת השניה ולייעץ לשרים בענין תכניות הפיתוח שהוכנו בידי חברת הפיתוח והנכסים לפי הוראות סעיף 23;

(8) לייעץ לשר בכל הנוגע להתקנת תקנות לפי דיני הספנות והנמלים;

(9) לייעץ לשר ולממשלה בכל ענין בתחום הספנות והנמלים;

(10) כל תפקיד נוסף בתחום הספנות והנמלים, שיטיל עליה השר.

(ב) הרשות תבצע את תפקידיה במטרה להבטיח, בין השאר, את אלה:

(1) שמירה על רמה נאותה של בטיחות השיט ומניעת תאונות ימיות;

(2) שמירה על איכות הסביבה הימית בנמלים ומניעת זיהום הים מכלי שיט;

(3) מתן שירות יעיל, מקצועי ואמין לציבור בתחום הספנות והנמלים וקידום התחרות בין הגורמים הפועלים בנמלים;

(4) שמירה על תשתית הספנות הישראלית המתבצעת באמצעות כלי שיט ואנשי צוות ישראליים;

(5) פיתוח הספנות הבין־לאומית ופיתוח ענף השיט;

(6) יישומן של אמנות בין־לאומיות בתחום הספנות או הנמלים המחייבות את ישראל.

@ 5. מנהל הרשות

(א) השר ימנה מנהל לרשות; המנהל יהיה עובד המדינה, שימונה לפי הכללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי משרות שהמינוי להן מתבצע בהליך של ועדה לאיתור מועמדים, ויהיה בעל מומחיות וניסיון מובהקים בתחום הספנות והנמלים.

(ב) המנהל יהיה אחראי על ניהול הרשות ועל ביצוע תפקידיה לפי דיני הספנות והנמלים, וימלא את התפקידים המוטלים עליו לפי דיני הספנות והנמלים, ורשאי הוא לקבוע, בהוראות מינהל, הנחיות לבעלי הסמכות במילוי תפקידיהם על פי דיני הספנות והנמלים.

(ג) השר רשאי למנות את המנהל כממונה על הנמלים.

@ 6. תקציב הרשות

תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בתחום פעולה נפרד במסגרת תקציב משרד התחבורה.

@ 7. התקשרות בעסקאות

לצורך ביצוע תפקידי הרשות, מורשה המנהל, יחד עם חשב משרד התחבורה, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 8. סמכות לדרוש מידע

(א) בלי לגרוע מכל סמכות הנתונה לרשות או לבעלי הסמכות, לפי דיני הספנות והנמלים, רשאית הרשות, לשם מילוי תפקידיה, לדרוש מתאגיד מוסמך למסור כל ידיעה או מסמך הנוגעים לענין שהוא בגדר אחריות הרשות או תפקידיה לפי הוראות חוק זה, לרבות דינים וחשבונות, פנקסים, תעודות ופלט כמשמעותו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995 (בסעיף זה – מסמכים), בתוך תקופה שנקבעה בדרישה.

(ב) מי שנדרש כאמור בסעיף קטן (א), ימסור את הידיעה או המסמך בתוך התקופה שנקבעה כאמור; הרשות תמסור לתאגיד המוסמך העתק צילומי מהמסמכים שנלקחו ממנו בתוך 7 ימים מהיום שנלקחו ממנו, אלא אם כן ויתר התאגיד המוסמך על כך; המסמכים יוחזרו למי שממנו נלקחו לא יאוחר מתום 3 חודשים מיום שנלקחו, אלא אם כן הם דרושים לשם ניהול הליך משפטי.

(ג) הרשות לא תגלה את תוכנם של מסמכים אשר נמסרו לה לפי הוראות סעיף קטן (א), שיש בהם סוד מסחרי כמשמעותו בחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, אלא לשם ביצוע הוראות חוק זה או לפי הוראות כל דין אחר.

פרק ג׳: חברת הפיתוח והנכסים, חברות הנמל ותאגידים מורשים[עריכה]

@ 9. חברת הפיתוח והנכסים (תיקון: תשפ"א)

(א) השרים יסמיכו, בכתב, לתקופה שיקבעו בכתב ההסמכה, חברה בבעלות ממשלתית מלאה, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות), להיות חברת הפיתוח והנכסים; חברת הפיתוח והנכסים תהיה במהלך כל תקופת הסמכתה חברה בבעלות ממשלתית מלאה כאמור.

(ב) ואלה תפקידיה של חברת הפיתוח והנכסים:

(1) להחזיק את המקרקעין המועברים ונכסים אחרים שהועברו אליה לפי סעיף 53(א)(3), לרכוש נכסים בנמלים המנויים בתוספת השניה, וכן לרכוש נכסים המיועדים להיכלל בתחום נמל, לפי תכנית פיתוח;

(2)(א) להעמיד נכסים מהנכסים האמורים בפסקה (1), שהם בתחום נמל, לשימוש חברות הנמל והתאגידים המורשים, בהתאם לתקופת הסמכתם ולתנאיה, והכל בכפוף לצורכי הנמל ולצורך מתן שירותי נמל או לשימושים אחרים שהותרו להם לפי סעיף 10(ג);

(ב) העמדת נכסים כאמור בפסקת משנה (א), תהיה כנגד דמי שימוש קבועים בשיעור של 4% מהכנסותיו של תאגיד מורשה הנובעות ממתן שירותי נמל, או מהכנסותיה של חברת נמל, ובתוספת דמי שימוש משתנים שייקבעו בהסכמים בין חברת הפיתוח והנכסים לבין חברת הנמל או התאגיד המורשה, אשר יאושרו בידי השרים; לא נקבעו בהסכמים כאמור בפסקת משנה זו דמי שימוש משתנים, יקבעו השרים דמי שימוש ראויים לענין זה;

((פורסם צו רשות הספנות והנמלים (קביעת דמי שימוש ראויים שתשלם חברת נמל לחברת הפיתוח והנכסים), התשס״ה–2005.))

(ג) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את דרכי מתן האישור לפי הוראות פסקת משנה (ב), ורשאי הוא לקבוע דרכים שונות לסוגים שונים של העמדת נכסים; כן רשאי השר לקבוע כאמור סוגים של העמדת נכסים שבהם הסכם כאמור בפסקת משנה (ב) לא יהיה טעון אישור לפי הוראות אותה פסקת משנה;

(3) להעמיד נכסים מהנכסים האמורים בפסקה (1), שהם בתחום נמל, לצורך שימוש נמלי, למי שפועל כדין בתחום הנמל, והכל בכפוף לצורכי הנמל, וכנגד דמי שימוש שייקבעו בהסכם בין חברת הפיתוח והנכסים לבין מי שפועל כדין בתחום הנמל;

(4) לפקח על השימוש בנכסים שהועמדו לשימוש לפי הוראות פסקאות (2) ו־(3), וכן על הקצאת הנכסים האמורים לשימושים נמליים שונים;

(5) לתכנן ולפתח את הנמלים המנויים בתוספת השניה לפי תכניות פיתוח, והכל במטרה לתת מענה לצורכי המשק, ובכפוף למדיניות הממשלה ולהוראות השרים לענין זה;

(6) להבטיח את תחזוקתם של הנכסים האמורים בפסקה (1) ואם הועמדו לשימוש כאמור בפסקאות (2) ו־(3) – להבטיח את תחזוקתם בידי הגורם שלשימושו הועמדו;

(6א) לתת, לרבות באמצעות חברות בנות, שירותי תעבורה ימית בנמלים המפורטים בתוספת השנייה, בכפוף להוראות כתב הסמכה מכוח חוק זה;

(7) לייעץ לרשות בדבר רמת השירות הנאותה שחברות הנמל והתאגידים המורשים יפעלו לפיה, במטרה להבטיח את תפעולם היעיל של הנמלים המנויים בתוספת השניה, וכן לרכז נתונים ומידע ביחס לרמת השירות כאמור;

(8) לייעץ לרשות ולשרים בכל ענין שהוא בגדר אחריותה ותפקידיה;

(9) לפעול לקידום התחרות בין הגורמים הפועלים בנמלים המנויים בתוספת השניה.

(ג) חברת הפיתוח והנכסים תנהל את הנכסים האמורים בפסקה (1) של סעיף קטן (ב), לצורך מילוי תפקידיה לפי הוראות אותו סעיף קטן, בהתאם לתכניות הפיתוח ובהתאם להוראות חוק זה.

(ד)(1) חברת הפיתוח והנכסים לא תבצע כל פעולה בתחום נמל, לרבות רכישת מקרקעין, שאינה לצורך מילוי תפקידיה כאמור בסעיף קטן (ב), בין בעצמה ובין באמצעות אחר, במישרין או בעקיפין, אלא אם כן התירו לה השרים, בכתב ומראש, לבצע פעולה כאמור; השרים לא יתירו לחברת הפיתוח והנכסים ביצוע פעולה כאמור אם יש בה כדי לפגוע בשימוש נמלי או בפעילותו התקינה של נמל, או אם יש בה כדי לפגוע בביצוע תכניות הפיתוח או לעכבן.

(2) על אף הוראות פסקה (1), לא יידרש אישור השרים להעמדה של מקרקעין בתחום נמל, המיועדים בהתאם לתכנית פיתוח לשימוש נמלי עתידי, לצורך שימוש שאינו שימוש נמלי, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א) המקרקעין מועמדים לשימוש שאינו שימוש נמלי כל עוד אינם נדרשים בהתאם לתכנית הפיתוח לשימוש נמלי;

(ב) המקרקעין מועמדים לתקופה כוללת שאינה עולה על 10 שנים;

(ג) העמדת המקרקעין אינה פעולה כאמור בפסקה (1) סיפה.

(3) חברת הפיתוח והנכסים לא תבצע כל פעולה כאמור בפסקה (1), שאינה בתחום נמל, בין בעצמה ובין באמצעות אחר, במישרין או בעקיפין, אלא על פי אישור מראש מאת הממשלה.

(ה) השר רשאי לקבוע אמות מידה לגבי אופן ביצוע תפקידי חברת הפיתוח והנכסים כאמור בסעיף זה.

@ 10. חברות נמל ותאגידים מורשים

(א) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי להסמיך חברה שהתאגדה ונרשמה בישראל לפי חוק החברות, התשנ״ט–1999 (להלן – חוק החברות), להיות חברת נמל, שתפעיל נמל מן הנמלים המנויים בתוספת השניה ותיתן בו, או בחלק ממנו, שירותי נמל, הכל בהתאם לתנאי הסמכתה ולפי הוראות חוק זה והוראות כל דין; כן רשאי השר, באישור שר האוצר, להסמיך תאגיד שהתאגד בישראל ושלא הוסמך כחברת נמל, לתת שירותי נמל בחלק מנמל מהנמלים המנויים בתוספת השניה; הסמכה לפי סעיף קטן זה אינה ניתנת להעברה לאחר.

(ב) הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בכתב לתקופה שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר, בכתב ההסמכה, ויכול שייקבעו בה תנאים, לרבות תנאים הנדרשים לשם פיקוח על פעילות חברת הנמל או התאגיד המורשה, לפי הענין.

(ג) חברת נמל לא תבצע כל פעולה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) ושאינה פעולה נלווית לפעולה כאמור, ולא תיתן שירות שאינו שירות נמל, בין בעצמה ובין באמצעות אחר, במישרין או בעקיפין, ותאגיד מורשה לא יבצע פעולה ולא ייתן שירות כאמור בתחום נמל, אלא אם כן התירו להם השרים, מראש ובכתב, לבצע פעולה או לתת שירות כאמור; השרים לא יתירו לחברת נמל או לתאגיד מורשה ביצוע פעולה או מתן שירות כאמור אם אינם עולים בקנה אחד עם השימושים הנמליים.

@ 11. הגבלות על רכישת זכויות במקרקעין

(א) חברת נמל לא תרכוש ולא תקבל, בכל דרך שהיא, מקרקעין בתחום נמל, אלא מידי חברת הפיתוח והנכסים.

(ב) תאגיד מורשה לא ירכוש ולא יקבל, בכל דרך שהיא, מקרקעין בתחום נמל אלא באישור חברת הפיתוח והנכסים; לא אישרה חברת הפיתוח והנכסים רכישה או קבלת מקרקעין כאמור, רשאים השרים, לפי בקשת התאגיד המורשה, לאשר את הרכישה או את קבלת המקרקעין כאמור.

@ 12. הגבלות על העברת נכסים

הוראות סעיף 111 בחוק המקרקעין יחולו גם על נכסים מוגנים שאינם מקרקעי ייעוד כהגדרתם בסעיף 107 לחוק האמור, והערה על כך תירשם בפנקסי המקרקעין.

@ 13. הודעה על ליקויים ודרישה לתיקונם

היה למנהל יסוד סביר להניח כי תאגיד מוסמך פועל באופן לקוי, העלול לפגוע באפשרותו למלא את תפקידיו או לתת את שירותיו, או שאינו ממלא אחר הוראה מהוראות לפי חוק זה או לפי תנאי ההסמכה, רשאי הוא לשלוח לתאגיד המוסמך הודעה בכתב, שבה יפרט את הליקוי וידרוש את תיקונו בתוך תקופה שיקבע בהודעה ושתחילתה עם מסירתה.

@ 14. ביטול הסמכה או הגבלתה

(א) השר, בהתייעצות עם הרשות, ולאחר שנתן לתאגיד המוסמך הזדמנות להשמיע את טענותיו, רשאי לבטל בכל עת את הסמכתו של התאגיד המוסמך, בהתקיים אחד מאלה:

(1) בתאגיד המוסמך חדל להתקיים תנאי מתנאי הכשירות הנדרשים לפי חוק זה או לפי תנאי ההסמכה, והדבר לא תוקן בתוך תקופה שקבע המנהל בהודעה ששלח לתאגיד המוסמך;

(2) ניתן צו לפירוקו של התאגיד המוסמך או שמונה לו כונס נכסים, והצו או המינוי לא בוטל בתוך תקופה שקבע המנהל בהודעה ששלח לתאגיד המוסמך;

(3) התאגיד המוסמך הפר הוראה מהותית או תנאי מהותי שנקבעו לפי חוק זה או הקבועים בהסמכתו, וההפרה אינה ניתנת לתיקון, ואם ההפרה ניתנת לתיקון – לא תוקנה בתוך התקופה שקבע המנהל בהודעה ששלח לתאגיד המוסמך;

(4) התאגיד המוסמך הפר הפרה נמשכת הוראה או תנאי שנקבעו לפי חוק זה או הקבועים בהסמכתו, וההפרה אינה ניתנת לתיקון, ואם ההפרה ניתנת לתיקון – לא תוקנה בתוך התקופה שקבע המנהל בהודעה ששלח לתאגיד המוסמך;

(5) התאגיד המוסמך לא קיים הוראה לתיקון ליקויים שניתנה לו לפי סעיף 13;

(6) התקיימה עילה אחרת שנקבע בהסמכה כעילה לביטולה.

(ב) השר, בהתייעצות עם הרשות, ולאחר שנתן לתאגיד המוסמך הזדמנות להשמיע את טענותיו, רשאי בכל עת להגביל הסמכה לענין תקופת תוקפה, המקום או האזור שבו יוכל התאגיד המוסמך לפעול, או כל הגבלה אחרת, אם התקיים אחד מן התנאים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (6).

(ג) בוטלה הסמכה של תאגיד מוסמך כאמור בסעיף זה, יפקעו כל זכויותיו בנכסים המוגנים והן יהיו של המדינה או של תאגיד מוסמך אחר, כפי שיקבעו השרים; הוגבלה הסמכה של תאגיד מוסמך, יפקעו זכויותיו בנכסים המוגנים כאמור, כולן או חלקן, כפי שיקבע השר, בהתאם להגבלה; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לפגוע בזכויות שנרכשו כדין על ידי מי שאינו התאגיד המוסמך ערב ביטול ההסמכה או הגבלתה.

(ד) השר לא יבטל או יגביל הסמכה לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי תובטח רציפות הפעילות בנמל; לענין זה, רשאי השר לתת הוראות לרבות בדבר מינוי נאמן לשם הבטחת הרציפות בנמל, או לפעול בהתאם להוראות סעיף 25.

@ 15. זכות גישה ושימוש במיתקנים

השר רשאי, כדי להבטיח את הפעלתו התקינה והבטיחותית של נמל, להורות לחברת נמל לאפשר לתאגיד מוסמך או לגורם אחר הפועל כדין בתחום נמל, גישה לאזור בנמל המופעל על ידה, או לאפשר להם לעשות שימוש במיתקניה, הכל בתנאים שיורה השר.

@ 16. מניעת שימושים לא נמליים

היה לשר יסוד סביר להניח כי, בניגוד להוראות לפי חוק זה, תאגיד מוסמך אינו עושה שימוש נמלי בנכס מוגן או שאין באפשרותו לעשות שימוש כאמור, או שהוא עושה שימוש שאינו שימוש נמלי בנכס מוגן או מבצע פעולות לקראת עשיית שימוש כאמור, רשאית המדינה לפנות לבית המשפט בבקשה להורות לתאגיד המוסמך להפסיק את השימוש שאינו שימוש נמלי או לקבוע כי יפקעו זכויותיו של התאגיד המוסמך בנכס המוגן, לפי הענין; קבע בית המשפט כי יפקעו הזכויות כאמור יהיו הזכויות של המדינה או של תאגיד מוסמך אחר, כפי שיקבעו השרים.

@ 17. איסור בעלות צולבת (תיקון: תשפ"א)

(א) תאגיד מוסמך לא יחזיק זכויות כלשהן בתאגיד מוסמך אחר; לענין זה, ”החזקה” – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.

(ב) סעיף קטן (א) לא יחול על חברת הפיתוח והנכסים בכל הנוגע להחזקה בחברה בת שלה שתפעל למתן שירותי תעבורה ימית בלבד.

@ 18. הגבלות על מינוי דירקטורים

(א) לא ימונה ולא יכהן עובד המדינה כדירקטור בחברת הפיתוח והנכסים או בחברת נמל, אם הוא מכהן כדירקטור בתאגיד מוסמך אחר.

(ב) לא ימונה ולא יכהן אדם שאינו עובד המדינה כדירקטור בחברת הפיתוח והנכסים או בחברת נמל, אם היתה לו, לקרובו, לשותפו, למעבידו או לתאגיד שהוא בעל שליטה בו, בשנתיים שקדמו למועד המינוי, או אם יש לאחד מהם במשך תקופת הכהונה, זיקה לתאגיד מוסמך אחר או לתאגיד בשליטת תאגיד מוסמך אחר; בסעיף קטן זה –

- ”זיקה” – קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים, וכן כהונה כנושא משרה, למעט קיום יחסים או קשרים כאמור עם רשות הנמלים או כהונה כנושא משרה ברשות הנמלים;

- ”קרוב” ו”שליטה” – כהגדרתם בחוק החברות.

@ 19. חובת הסמכה

לא ייתן אדם שירות נמל בנמל מהנמלים המנויים בתוספת השניה, אלא מכוח הסמכה לפי חוק זה.

@ 20. מתן שירותי נמל (תיקון: תשפ"א)

(א) השר, בהתייעצות עם הרשות, יקבע בכתב ההסמכה של חברת נמל ושל תאגיד מורשה את שירותי הנמל שעליהם לתת.

(ב) השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם הרשות, הוראות לענין הרמה, הטיב והאיכות המינימליים של שירותי הנמל שעל חברת נמל ותאגיד מורשה לתת, ולענין התשתיות, המערכות והמיתקנים שעליהם לקיים לצורך הפעלה תקינה, בטיחותית ויעילה של הנמל, ואופן תחזוקתם; הוראות כאמור יכול שייקבעו ביחס לחברת נמל או לתאגיד מורשה מסוימים, או ביחס למספר חברות נמל או תאגידים מורשים.

(ג) חברת נמל ותאגיד מורשה חייבים לתת את שירותי הנמל שנקבעו בתנאי הסמכתם לכל דורש, ויעשו כן בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב) ובהתאם לתנאי הסמכתם.

(ד) סעיף זה יחול גם על חברת הפיתוח והנכסים לעניין מתן שירותי תעבורה ימית.

@ 21. פטור מחובת רישוי לפי סעיף 11 לפקודת הנמלים

הוראות סעיף 11(א) לפקודת הנמלים לא יחולו על תאגיד מוסמך.

פרק ד׳: הוראות שונות[עריכה]

@ 22. החדלת הפעלתו של נמל

(א) הממשלה, לפי הצעת שר התחבורה, רשאית להחדיל הפעלתו של נמל מהנמלים המנויים בתוספת השניה, או חלקו, בתנאים שתורה, בנסיבות ומטעמים שיקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

(ב) תאגיד מוסמך אינו רשאי להחדיל הפעלתו של נמל או חלקו, אלא באישור הממשלה שיינתן לפי הוראות סעיף קטן (א).

@ 23. תקציבים ותכניות פיתוח

(א) חברת נמל תכין ותגיש לשר, עד 30 בנובמבר של כל שנה, את התקציב לפעולות השוטפות שלה.

(ב) חברת הפיתוח והנכסים תגבש, לאחר שנתנה הזדמנות לחברת הנמל או לתאגיד המורהש הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, תכנית לפיתוח הנמלים המנויים בתוספת השניה, וכן הצעת תקציב לתכנית כאמור, ותגישן לאישור השרים עד 31 באוקטובר של כל שנה; הפרטים שייכללו בתכנית הפיתוח, מתכונתה והיקפה יהיו כפי שתורה הרשות, והיא תתייחס גם לפיתוח רב־שנתי, לפיתוח המיועד להתבצע באמצעות אחר וכן תפרט את המקרקעין המיועדים לרכישה על ידי חברת הפיתוח והנכסים.

(ג) אישור השרים לפי סעיף קטן (ב) יינתן לאחר קבלת חוות דעתה של הרשות לענין זה, שהעתק ממנה יימסר לחברת הפיתוח והנכסים; לא דנו השרים בתכנית הפיתוח ובתקציב כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 60 ימים ממועד הגשתם, יראו אותם כמאושרים בתנאים שנקבעו בחוות דעתה של הרשות.

(ד) תכנית פיתוח שאושרה לפי סעיף זה תובא לידיעת ועדת הכספים של הכנסת.

@ 24. דיווח

כל אחד מהשרים רשאי לדרוש מתאגיד מוסמך, בכל עת, דין וחשבון ומידע, שוטף או חד־פעמי, על כל ענין שהוא בגדר אחריותו וסמכותו לפי חוק זה.

@ 25. הגנה על אינטרסים חיוניים

הוראות פרק ח׳2 לחוק החברות הממשלתיות יחול לגבי חברת הפיתוח והנכסים וכן לגבי חברת נמל, אף אם אינן חברה בהפרטה או חברה ממשלתית, ואולם הסמכויות הנתונות לפי הוראות הפרק האמור לשרים כהגדרתם בסעיף 59ז לחוק החברות הממשלתיות ולועדת השרים כהגדרתה בסעיף 1 לחוק האמור, יהיו מוקנות, לענין סעיף זה, לשרים כהגדרתם בסעיף 1 ולממשלה, בהתאמה; לענין זה, ”חברה בהפרטה” ו”חברה ממשלתית” – כהגדרתם בחוק החברות הממשלתיות.

((פורסם צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע״מ), התשע״ג–2012.))

((פורסם צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל חיפה בע״מ), התשפ״ב–2022.))

@ 26. תמלוגים (תיקון: תשס״ט–2)

(א) חברת הפיתוח והנכסים תשלם למדינה, מדי שנה, החל בשנת הכספים 2004, תמלוגים בשיעור 4% מהכנסותיה שאינן נובעות מהעמדת נכסים לשימוש חברות הנמל והתאגידים המורשים כאמור בסעיף 9(ב)(2), ותעביר למדינה את דמי השימוש הקבועים המשולמים לה על ידי חברות הנמל והתאגידים המורשים כאמור באותו סעיף.

(ב) סך התמלוגים והתשלומים שחברת הפיתוח והנכסים תשלם ותעביר למדינה לפי הוראות סעיף קטן (א), יכלול את התמורה אשר תשולם לרשות מקרקעי ישראל, לפי ההסכם שייחתם לפי הוראות סעיף 53(ב)(1), ולא ייקבעו כל דמי חכירה נוספים מכוח ההסכם האמור.

(ג) שר האוצר, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר סך התמלוגים והתשלומים כאמור בסעיף קטן (א), לרבות לענין מועדי התשלום וההעברה, הפרשי הצמדה וריבית, וריבית פיגורים.

@ 27. תחולת חוק הפיקוח

חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996 (בחוק זה – חוק הפיקוח), יחול על שירותי נמל הניתנים בנמל מהנמלים המנויים בתוספת השניה, כאילו ניתנו לגביהם צווים לפי סעיף 6 לחוק הפיקוח ונקבע לגביהם כי רמת הפיקוח תהיה לפי פרק ה׳ לחוק האמור.

@ 28. זכות עיכבון לגבי טובין (תיקון: תשפ"א)

(א) לחברת נמל תהיה זכות עיכבון על כל הטובין שברשותה לצורך קביעת תשלום המגיע לה בשלהם או מבעליהם, כפי שיקבע השר, באישור שר המשפטים, ובהתאם לתנאים שיקבע כאמור (בסעיף זה – זכות העיכבון); זכות העיכבון תקנה לחברת נמל גם זכות קדימה לקבוע את המגיע לה מדמי המכר של הטובין לפני כל זכות קדימה אחרת על טובין אלה, ואולם לגבי כלי שיט יחולו, לענין זכות הקדימה, הוראות הפרק הרביעי לחוק הספנות (כלי שיט); הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות פקודת המכס.

(ב) סעיף קטן (א) יחול גם על חברת הפיתוח והנכסים או חברה בת שלה שהיא תאגיד מורשה, לעניין מתן שירותי תעבורה ימית.

@ 29. מפקחים

(א) השר רשאי למנות מפקחים, מבין עובדי הרשות, לשם פיקוח על פעולות חברת נמל ותאגיד מורשה במתן שירותי נמל ובקיום תשתיות, מערכות ומיתקנים, לפי חוק זה.

(ב) לצורך מילוי תפקידו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מפקח –

(1) לדרוש מכל עובד של חברת הנמל או של תאגיד מוסמך מידע ומסמכים המתייחסים למתן שירותי נמל או לקיום תשתיות, מערכות או מיתקנים כאמור בסעיף קטן (א);

(2) להיכנס, לאחר שהזדהה, לכל מקום בנמל, בכל עת סבירה, ולערוך בו בדיקה, ואולם לא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט שלום.

@ 30. שינוי התוספות

(א) השרים, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.

(ב) הממשלה, בהתייעצות עם הרשות, רשאית, בצו, להוסיף נמלים על הנמלים המפורטים בתוספת השניה.

@ 31. ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 32. תקנות לפי דיני הספנות והנמלים וכללים להפעלת נמל

(א) לא יתקין השר תקנות מכוח סמכויותיו לפי דיני הספנות והנמלים אלא אם כן הוצעו על ידי הרשות או נערכו לאחר התייעצות עמה.

(ב) הרשות רשאית, נוסף על התקנות לפי סעיף קטן (א), לקבוע, באישור השר, כללים להפעלת נמלים לניהולם ולפיקוח עליהם, ולביצועם היעיל של תפקידיה וסמכויותיה לפי חוק זה; הכללים יפורסמו ברשומות.

((פורסמו כללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), התשס״ח–2008.))

@ 33. תחולת חוק הספנות (כלי שיט)

לענין סעיף 41(2) לחוק הספנות (כלי שיט), יראו חברת נמל או תאגיד מורשה בגדר ”רשות אחרת”.

@ 34. אי תחולת חוקי הגנת הדייר

חוק הגנת הדייר, התשל״ב–1972, לא יחול על שכירות של נכסים מוגנים אם השכירות נעשתה לראשונה לאחר תחילתו של חוק רשות הנמלים.

@ 35. אי תחולת הוראות בחוק התחרות הכלכלית (תיקון: תשע"ט)

על אף האמור בחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988, לא יחול ביחסים שבין התאגידים המוסמכים הוראות סעיף 3(1), (3) ו־(5) לחוק האמור.

@ 36. ביטול חוק רשות הנמלים

חוק רשות הנמלים, התשכ״א–1961, וכל מינוי שנעשה מכוחו – בטלים, למעט הוראות סעיף 1א והוראות פרק תשיעי: העברת נכסים, וכן למעט הוראות סעיף 71(א) עד (ג) אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, וההוראות האמורות ימשיכו לחול על העברת נכסים והתחייבויות לחברת הרכבת, לחברת הפיתוח והנכסים ולחברות הנמל, כקבוע בהן, לפי הענין ובשינויים המחויבים; נציב מס הכנסה והממונה על שוק ההון יקבעו הוראות לענין ייחוס הנכסים וההתחייבויות בשל זכויות העובדים, בין התקופה שקדמה ליום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996) לבין התקופה שלאחר היום האמור.

@ 37. : ((הנוסח שולב בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960.)) @ 38. : ((הנוסח שולב בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975.)) @ 39. : ((הנוסח שולב בפקודת הנמלים.)) @ 40. : ((הנוסח שולב בחוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) [נוסח משולב], התשל״ג–1973.))

@ 41. תביעות נגד נושאי משרה ועובדים ברשות הנמלים

(א) לא תוגש תובענה נגד נושא משרה או נגד עובד ברשות הנמלים, שכיהנו בתפקידם ערב פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום), בשל ביצוע פעולה שנעשתה ערב יום הפרסום או לאחריו כדי לקדם באופן נאות את ביצוע השינוי המבני הנובע מביטול רשות נמלים לפי סעיף 36, ובלבד שפעלו בתום לב או באופן שיימנעו או יצומצמו, ככל האפשר, נזקים העלולים להיגרם עקב ביצוע הפעולה, ולא סטו באופן חמור מהתנהגות ראויה של עובד ציבור.

(ב) לא תוגש תובענה נגד נושא משרה או עובד ברשות הנמלים, שכיהנו בתפקידם ערב יום הפרסום, לפי חוזה שנכרת ערב יום הפרסום, אם עילת התביעה נובעת מביטול רשות הנמלים כאמור בסעיף 36 או מהעברת נכסים, חובות והתחייבויות לפי פרק ו׳, ובלבד שפעלו בתום לב ולא סטו באופן חמור מהתנהגות ראויה של עובד ציבור.

פרק ה׳: עיצום כספי[עריכה]

@ 42. עיצום כספי

(א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי חברת נמל או תאגיד מורשה עשו אחד מאלה (בסעיף קטן זה – ההפרה), רשאי הוא להטיל על חברת הנמל או התאגיד המורשה, לפי הענין, עיצום כספי בשיעור כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), ועיצום כספי נוסף בשיעור חמישה אחוזים מסכום הקנס האמור לכל יום שבו נמשכת ההפרה:

(1) הפרו תנאי מתנאי הסמכתם או הפרו הוראה לפי סעיף 20(ב) בדבר מתן שירות נמל או בדבר קיום תשתית, מערכת או מיתקן בנמל, ויש בהפרה כדי לסכן את בטיחות השיט, או לגרום לזיהום מי נמל או להפריע להפעלתו התקינה של הנמל;

(2) הפרו את חובתם לפי סעיף 20(ג) לתת לכל דורש את שירותי הנמל שנקבעו בתנאי הסמכתם.

(ב) היה למנהל יסוד סביר להניח כי תאגיד מוסמך ביצע פעולה שאינה לצורך מילוי תפקידיו או שאינה לפי הסמכתו ושלא ניתן לה אישור השרים או הממשלה לפי סעיף 9(ד)(1) או (3), או סעיף 10(ג), לפי הענין, ואין היא פטורה מאישור לפי סעיף 9(ד)(2) (בסעיף קטן זה – ההפרה), רשאי הוא להטיל על התאגיד המוסמך עיצום כספי בשיעור כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ועיצום כספי נוסף בשיעור חמישה אחוזים מסכום הקנס האמור לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ג) היה למנהל יסוד סביר להניח כי תאגיד מוסמך עשה אחד מאלה (בסעיף קטן זה – ההפרה), רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ועיצום כספי נוסף בשיעור חמישה אחוזים מסכום הקנס האמור לכל יום שבו נמשכת ההפרה:

(1) לא מסר ידיעה, מסמך או כל מידע שנדרש ממנו לפי סעיף 8 או סעיף 24, בתוך פרק הזמן שנקבע בדרישה;

(2) הפר הוראה שניתנה לפי סעיף 15;

(3) הפר תנאי מתנאי הסמכתו או הפר הוראה לפי סעיף 20 בדבר מתן שירות נמל, ואין בהפרה משום הפרה לפי סעיף קטן (א)(1).

(ד) הנפרה חוזרת של אותה פסקה מהפסקאות המפורטות בסעיפים קטנים (א) או (ג), או של סעיף קטן (ב), יהיה העיצום הכספי כפל העיצום הכספי הקבוע באותו סעיף קטן; לענין זה, ”הפרה חוזרת” – הפרה שנעשתה בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי בשל ההפרה הקודמת.

@ 43. דרישת העיצום הכספי ותשלומו

עיצום כספי ישולם לפי דרישת המנהל בכתב, בתוך 30 ימים מיום מסירתה; הדרישה תוצא לאחר שהמנהל מסר לתאגיד המוסמך התראה בכתב בדבר הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו בפני המנהל או מי שהוא הסמיך לכך.

@ 44. עדכון עיצום כספי

עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו, ואם הוגש ערר ובית המשפט הדן בערר הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר.

@ 45. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשפ"ד)

לא שולם עיצום כספי במועד, ייתווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד תשלומו.

@ 45. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ"ד)

(((החל מיום 1.10.2024):)) לא שולם עיצום כספי במועד, ייתווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד תשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים; בפרק זה -

- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961.

@ 46. גביה

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה).

@ 47. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ"ד)

(א) תשלום עיצום כספי אין בו כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום בשל עבירה לפי כל דין.

(ב) הוגש כתב אישום על מעשה שהוטל בשלו עיצום כספי, לא יחויב התאגיד המוסמך בתשלום העיצום הכספי, ואם כבר שולם – יורה המנהל על החזרת סכום העיצום הכספי לתאגיד המוסמך, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

(((החל מיום 1.10.2024):)) הוגש כתב אישום על מעשה שהוטל בשלו עיצום כספי, לא יחויב התאגיד המוסמך בתשלום העיצום הכספי, ואם כבר שולם – יורה המנהל על החזרת הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 48. ערר (תיקון: תשפ"ד)

(א) על דרישה לעיצום כספי כאמור בסעיף 43 ניתן לערור לבית משפט השלום, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה הדרישה לתאגיד המוסמך.

(ב) אין בהגשת ערר כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או הורה בית המשפט אחרת.

(ג) התקבל הערר, יוחזר סכום העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

(((החל מיום 1.10.2024):)) התקבל הערר, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ד) על החלטת בית המשפט בערר ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.

פרק ו׳: זכויות עובדים עוברים והוראות לענין העברת נכסים[עריכה]

@ 49. מעבר עובדים וזכויותיהם (תיקון: תשס״ו, תשס״ו–2, תשס״ט, תשע״ו, תשפ"א)

(א) מי שהיה עובד רשות הנמלים ערב יום התחילה, יהיה עובד חברת הפיתוח והנכסים או חברת נמל, לפי הענין, ולפי קביעת השרים, החל ביום התחילה.

(ב) על אף האמור בכל דין, עובד רשות הנמלים שעבר כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – עובד עובר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל המעבר.

(ג) כל הזכויות ותנאי העבודה שהיו לעובד עובר, כדין ובהתאם להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 (בחוק זה – חוק יסודות התקציב), ערב יום התחילה, יישמרו לו ויראו אותן כזכויות הנובעות מעבודתו בחברת הפיתוח והנכסים או בחברת הנמל, לפי הענין.

(ד) זכויותיו של עובד עובר כלפי רשות הנמלים מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד רשות הנמלים – לא יהיה העובד רשאי לתבוע את קיומן אלא מהמעביד שאליו עבר כאמור.

(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), כל עוד לא ינתן צו אשר לפיו הועברו זכויות בכספים, כולן או חלקן, כאמור בסעיף 53(ג), יהיה עובד עובר אשר סיים את עבודתו בחברת נמל רשאי לתבוע את זכויותיו בשל סיום עבודתו, מאת חברת הפיתוח והנכסים.

(ו)(1) הכספים המיועדים לתשלום גמלה לעובדים עוברים אשר חל עליהם הסדר פנסיה תקציבית ולגמלאי רשות הנמלים בפנסיה תקציבית, ינוהלו בקופות גמל מרכזיות לקצבה, קופת גמל אחת לכל מעביד;

(2) על אף הוראות סעיף קטן זה והוראות חוק הפיקוח על קופות גמל, קופת גמל מרכזית לקצבה שהעמית–מעביד בה הוא חברת הפיתוח והנכסים (בפסקה זו – קופת החברה), תהיה מיועדת גם לשם תשלום קצבה לגמלאי רשות הנמלים בפנסיה תקציבית ולשם תשלום קצבה לעובדים עוברים של חברת נמל, שחל עליהם הסדר פנסיה תקציבית, ואשר חברת הנמל העבירה כספים המיועדים לתשלום קצבתם, לקופת החברה, לאחר פרישתם לקצבה, בהתאם להוראות ההסכם; יראו גמלאי ועובד כאמור בפסקה זו, לענין חוק הפיקוח על קופות גמל, כעובד של עמית–מעביד.

(3) בסעיף קטן זה –

- ”גמלאי רשות הנמלים בפנסיה תקציבית” – מי שפרש לקצבה מרשות הנמלים לפני יום התחילה והסדר הפנסיה החל לגביו הוא תשלום קצבה מקופת המעביד, שאינו עמית בקופת גמל לקצבה אשר לה שולמו או משולמים כספים בשל שכרו, כולו או חלקו;

- ”ההסכם” – ההסכם שנחתם ביום ט״ו באדר א׳ התשס״ה (24 בפברואר 2005) בין חברת הפיתוח והנכסים לבין חברת נמל;

- ”חוק הפיקוח על קופות גמל” – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

- ”עובד של עמית–מעביד”, ”עמית–מעביד”, ”קופת גמל לקצבה” – כהגדרתם בחוק הפיקוח על קופות גמל;

- ”עובד עובר שחל עליו הסדר פנסיה תקציבית” – עובד עובר שהסדר הפנסיה החל לגביו הוא תשלום קצבה מקופת המעביד, שאינו עמית בקופת גמל לקצבה אשר לה משולמים כספים בשל שכרו, כולו או חלקו;

- ”קופת גמל מרכזית לקצבה” – קופת גמל מרכזית לקצבה כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל, שמתקיימים בה כל אלה:

(1) העמית–מעביד בקופת הגמל הוא חברת הפיתוח והנכסים או חברת נמל;

(2) קופת הגמל אושרה לראשונה לפי חוק הפיקוח על קופות גמל, לפני יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021);

- ”תקנות קופות גמל” – (((נמחקה).))

(ז) התגלעה מחלוקת בין חברת נמל או חברת הפיתוח והנכסים לבין הארגון היציג של העובדים העוברים, באחד הנושאים המפורטים להלן, תבורר המחלוקת בהתאם להוראות התוספת לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957:

(1) קיום הוראות סעיף קטן (ג) לענין זכויות לגמלה לעובדים עוברים שיפרשו מחברת הפיתוח והנכסים או מחברת הנמל;

(2) קיום התחייבויות כלפי עובדים שפרשו מרשות הנמלים לפני יום התחילה אשר עברו לחברת הפיתוח והנכסים או לחברת הנמל, לפי סעיפים 51(ד) ו־54(ג).

(ח) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ז), נחתם לפני יום התחילה הסכם בין רשות הנמלים לבין חברת הפיתוח והנכסים או חברת נמל, לפי הענין, לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי רשות הנמלים, בדבר העבדת עובדים מרשות הנמלים לחברת הפיתוח והנכסים או לחברת נמל, לפי הענין, יחולו על העובדים שלגביהם נחתם ההסכם הוראות ההסכם, בכפוף לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, ולא יחולו עליהם הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ז).

(ט) על אף האמור בכל דין או הסכם, קצבתו של גמלאי רשות הנמלים בפנסיה תקציבית תעודכן ב־1 בכל חודש (בסעיף קטן זה – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה –

- ”גמלאי רשות הנמלים בפנסיה תקציבית” – כהגדרתו בסעיף קטן (ו)(3);

- ”המדד החדש” – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

- ”המדד היסודי” – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון שחל ביום כ״א באדר ב׳ התשס״ה (1 באפריל 2005) – המדד שפורסם בחודש פברואר 2005;

- ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 50. הודעה מאת רשות הנמלים לגבי מקרקעין

רשות הנמלים תמסור לשרים, בתוך 10 ימים ממועד פרסומו של חוק זה, את רשימת המקרקעין שיש לה במועד האמור, הכוללת מידע מפורט בנוגע אליהם.

@ 51. העברת נכסים, חובות ותביעות מרשות הנמלים למדינה ולחברת הפיתוח והנכסים

(א) כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו של רשות הנמלים ערב יום התחילה, יהיו החל ביום התחילה לקניין המדינה; בסעיף קטן זה –

- ”חובות והתחייבויות” – למעט חובות והתחייבויות כאמור בסעיף קטן (ד), ולמעט חובות והתחייבויות של רשות הנמלים כלפי עובד עובר מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד רשות הנמלים;

- ”נכסים” – למעט כספים כאמור בסעיף קטן (ג).

(ב) כל תביעה של רשות הנמלים או נגדה, למעט תביעות הנוגעות לכספים, לחובות או להתחייבויות שהועברו לחברת הפיתוח והנכסים כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה, וכל עילה לתביעה כאמור שהייתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.

(ג) הכספים המיועדים לתשלומים לאחר סיום עבודה למי שפרש מרשות הנמלים לפני יום התחילה או לעובד עובר שיפרוש מחברת הפיתוח והנכסים או מחברת נמל, שהיו ערב יום התחילה של רשות הנמלים, יהיו החל ביום התחילה לקניין חברת הפיתוח והנכסים.

(ד) החובות וההתחייבויות שהיו לרשות הנמלים, ערב יום התחילה, כלפי מי שפרש מרשות הנמלים לפני יום התחילה, יהיו החל ביום התחילה לקניין חברת הפיתוח והנכסים.

(ה) כל תביעה של רשות הנמלים או נגדה הנוגעת לכספים, לחובות או להתחייבויות שהועברו לחברת הפיתוח והנכסים כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה, וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של חברת הפיתוח והנכסים או נגדה, לפי הענין.

@ 52. קביעת מקרקעין מועברים (תיקון: תשס״ט–2)

(א) השרים, בהתייעצות עם מנהל רשות מקרקעי ישראל ועם חברת הפיתוח והנכסים, יקבעו, בצו, ככל האפשר בתוך 21 ימים ממועד פרסומו של חוק זה, רשימה של מקרקעין, מבין המקרקעין שיעברו למדינה מרשות הנמלים לפי הוראות סעיף 51(א) והמיועדים לשימוש נמלי או לשימוש משרדי חברת הפיתוח והנכסים לצורך ביצוע תפקידיה לפי חוק זה, אשר יהוו מקרקעין מועברים לענין חוק זה, כאמור בפסקה (1) להגדרה ”מקרקעין מועברים”.

(ב) לא נקבע צו לפי הוראות סעיף קטן (א) עד יום התחילה, יקבעו השרים, בצו, עד תום שנה מיום התחילה, רשימה של מקרקעין, מבין המקרקעין שיעברו למדינה מרשות הנמלים לפי הוראות סעיף 51(א), אשר לא יהוו מקרקעין מועברים לענין חוק זה, כאמור בפסקה (2) להגדרה ”מקרקעין מועברים”.

((פורסם צו רשות הספנות והנמלים (מקרקעין שלא יהוו מקרקעין מועברים), התשס״ו–2006.))

(ג) השרים רשאים, בכל עת, לקבוע בצו, כי מקרקעין שעברו למדינה מרשות הנמלים לפי הוראות סעיף 51(א) ושלא נמסרה לגביהם הודעה לפי סעיף 50, לא יהוו מקרקעין מועברים לענין חוק זה.

@ 53. העברת נכסים בהסכם או בצו (תיקון: תשס״ט)

(א) על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951 –

(1) המדינה תעניק לחברת הפיתוח והנכסים זכות חכירה לדורות בכל המקרקעין המועברים, למעט מקרקעין כאמור בפסקה (2); החכרה לדורות לתקופה העולה על 49 שנים טעונה אישור הממשלה; ואולם אם היתה זכות המדינה במקרקעין המועברים זכות שאינה בעלות, תעניק המדינה לחברת הפיתוח והנכסים זכות אחרת, הפחותה מהזכות שיש לה; ובלבד שלא תוענק זכות חכירה לדורות או זכות אחרת, לפי פסקה זו, לתקופה העולה על תקופת ההסמכה של חברת הפיתוח והנכסים;

(2) המדינה תעניק לחברת הפיתוח והנכסים זכות שימוש בלבד במקרקעין מועברים שהם מקרקעין תת־ימיים, ובלבד שלא תוענק זכות שימוש, לפי פסקה זו, לתקופה העולה על תקופת ההסמכה של חברת הפיתוח והנכסים;

(3) המדינה תעביר לחברת הפיתוח והנכסים או לחברת נמל את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שאינם מקרקעין, שעברו מרשות הנמלים למדינה לפי סעיף 51(א) והדרושים לשם הפעלת הנמלים המנויים בתוספת השניה.

(ב)(1) הענקת זכויות לחברת הפיתוח והנכסים לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(2) תיעשה על פי עקרונות ותנאים, במועדים ובתמורה, כפי שייקבע בהסכם בין המדינה לבין חברת הפיתוח והנכסים; לא נחתם הסכם כאמור בתוך 60 ימים ממועד פרסומו של חוק זה, יקבעו השרים, בהתייעצות עם מנהל רשות מקרקעי ישראל, בצו, עקרונות לענין העברת זכויות במקרקעין המועברים, לרבות לענין תנאי ההעברה, המועדים והתמורה; צו כאמור יעמוד בתוקפו עד כניסתו לתוקף של הסכם שייחתם לפי הוראות פסקה זו.

((פורסם צו רשות הספנות והנמלים (העברת זכויות במקרקעין המועברים), התשס״ה–2005.))

(2) העברת נכסים שאינם מקרקעין, לחברת הפיתוח והנכסים או לחברת נמל לפי הוראות סעיף קטן (א)(3), תיעשה על פי תנאים שייקבעו בהסכם בין המדינה לבין חברת הפיתוח או חברת הנמל, לפי הענין, או בצו שיקבעו השרים.

((פורסם צו רשות הספנות והנמלים (העברת זכויות בנכסים שאינם מקרקעין), התשס״ה–2005.))

(ג) חברת הפיתוח והנכסים תעביר לחברת נמל זכויות בכספים שעברו אליה לפי סעיף 51(ג); העברת הזכויות בכספים לחברת נמל לפי הוראות סעיף קטן זה תיעשה בהתאם להוראות שיקבעו השרים בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת; ההוראות האמורות יתייחסו, בין השאר, לחלוקת הזכויות בכספים בין חברות הנמל, לייעוד הכספים ולאופן ניהולם, לרבות ניהול בקופת גמל מרכזית לקצבה, כהגדרתה בסעיף 49(ו).

((פורסם צו רשות הספנות והנמלים (העברת זכויות בכספים מחברת הפיתוח והנכסים), התשס״ה–2005.))

@ 54. העברת זכויות, חובות והתחייבויות בצו

(א) השרים יקבעו בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא חברת הפיתוח והנכסים או חברת נמל, כאמור בצו, במקום המדינה, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות על רשות הנמלים לפני יום התחילה ושהועברו למדינה לפי הוראות סעיף 51(א), והכל בשים לב לתפקידיה של חברת הפיתוח והנכסים או חברת הנמל לפי חוק זה ולפי תנאי הסמכתה, ולכושר הפירעון שלה; צו כאמור יכול שיינתן במועד הסמכת החברה וכן בכל מועד מאוחר יותר.

((פורסם צו רשות הספנות והנמלים (העברת זכויות, חובות והתחייבויות מהמדינה), התשס״ה–2005.))

(ב) השרים יקבעו בצו, כי חברת הפיתוח והנכסים או חברת נמל תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של רשות הנמלים או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה, ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי סעיף 51(ב), כולן או חלקן, וזאת בשים לב לתפקידיה של חברת הפיתוח והנכסים או חברת הנמל לפי חוק זה ולפי תנאי הסמכתן ולכושר הפירעון שלה; צו כאמור יכול שיינתן במועד הסמכת החברה וכן בכל מועד מאוחר יותר.

((פורסם צו רשות הספנות והנמלים (העברת תביעות מהמדינה), התשס״ה–2005.))

(ג) השרים יקבעו בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא חברת נמל, כאמור בצו, במקום חברת הפיתוח והנכסים, וזאת לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות על רשות הנמלים לפני יום התחילה ושהועברו לחברת הפיתוח והנכסים לפי הוראות סעיף 51(ד), והכל בשים לב לתפקידיה של חברת הנמל לפי חוק זה ולפי תנאי הסמכתה ולכושר הפירעון שלה; צו כאמור יכול שיכלול הוראות לענין הפקדת כספים בקופת גמל מרכזית לקצבה לצורך מילוי החובות וההתחייבויות כאמור כלפי גמלאי רשות הנמלים בפנסיה תקציבית, וכן הוראות לענין ניהול כספים המיועדים לתשלומים עקב סיום עבודה לעובדים אשר פרשו מרשות הנמלים ואשר מבוטחים בקופת גמל לקצבה; צו כאמור יינתן בעת קביעתו של צו לפי הוראות סעיף 53(ג); בסעיף קטן זה, ”קופת גמל מרכזית לקצבה”, ”גמלאי רשות הנמלים בפנסיה תקציבית” ו”קופת גמל לקצבה” – כהגדרתם בסעיף 49(ו).

(ד) השרים יקבעו בצו כי חברת נמל תבוא במקום חברת הפיתוח והנכסים לגבי תביעות של רשות הנמלים או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה, ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו לחברת הפיתוח והנכסים לפי סעיף 51(ה), כולן או חלקן, וזאת בשים לב לתפקידיה של חברת הנמל לפי חוק זה ולפי תנאי הסמכתה ולכושר הפירעון שלה; צו כאמור יכול שיינתן במועד הסמכת החברה וכן בכל מועד מאוחר יותר.

@ 55. הוראות לענין מסים ותשלומי חובה

(א) בשל ביטולה של רשות הנמלים כתאגיד שהוקם בחוק, כאמור בסעיף 36, לא יחויבו העברת הנכסים, החובות וההתחייבויות (בסעיף זה – הנכסים), לפי פרק זה, למדינה, לחברת הפיתוח והנכסים או לחברת נמל, או רישום הזכויות בנכסים או לגביהם על שם המדינה או על שם חברה כאמור, לפי הענין, במס, באגרות, בתשלומי חובה או בתשלום אחר החל על פי דין או הסכם, על העברה או רישום כאמור, ובלבד ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע הוראות התאמה הנדרשות לענין דיני המס, האגרות והתשלומים כאמור, בשל העברת הנכסים, לרבות לענין אופן חישוב רווח ההון או השבח במכירת הנכסים, לענין הפחת, או לענין חישוב המס שיחול על חברות כאמור בעקבות ההעברה, והכל בתנאים ובתיאומים שקבע.

((פורסמו תקנות רשות הספנות והנמלים (יתרות פתיחה בדוחות כספיים של חברת הפיתוח והנכסים), התשס״ט–2008.))

((פורסמו תקנות רשות הספנות והנמלים (הוראות לעניין דיני המס), התשס״ט–2009.))

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), על עסקה שענינה העברת נכסים כאמור באותו סעיף קטן, יחול מס ערך מוסף בשיעור אפס.

(ג) מסמך הנכלל בתוספת א׳ בחוק מס הבולים על מסמכים, התשכ״א–1961, שנערך בין הגופים האמורים בסעיף קטן (א) והמתייחס רק להעברת נכסים כאמור באותו סעיף קטן, לא יחויב במס בולים.

(ד) לענין סעיף זה –

- ”דיני המס” – כל אחד מאלה:

(1) פקודת מס הכנסה;

(2) חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963;

(3) חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ״ה–1985;

- ”מס” – מס המוטל על פי דיני המס;

- ”עסקה”, ”נכס” – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975.

פרק ז׳: תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה (תיקון: תשע״ז)[עריכה]

@ 55א. תחולה לעניין נכס פעילות, גורם מפעיל ופעילותו של גורם מפעיל בקשר לנכס (תיקון: תשע״ז)

חוק זה יחול לגבי נכס פעילות שבתחום נמל המנוי בתוספת השנייה, ולגבי גורם מפעיל ופעילותו בקשר לנכס כאמור, בכפוף להוראות סעיף 19 לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017; לעניין זה, ”גורם מפעיל”, ”נכס פעילות” ו””פעילות”, של גורם מפעיל” – כהגדרתם בחוק האמור.

@ 56. הוראות מעבר לענין חברת הפיתוח והנכסים

בלי לגרוע מהוראות חוק זה, החברה הממשלתית שהוקמה ערב יום התחילה כדי להיות חברת הפיתוח והנכסים לענין חוק זה, תוסמך, לפי הוראות סעיף 9, כחברת הפיתוח והנכסים, לתקופה שלא תפחת מ־25 שנים.

@ 57. הוראות מעבר לענין חברות הנמל

(א) בלי לגרוע מהוראות חוק זה, החברות הממשלתיות שהוקמו ערב יום התחילה לענין הפעלת נמל חיפה והפעלת נמל אשדוד, יוסמכו, לפי הוראות סעיף 10, כחברות נמל בשטח התפעולי של נמל חיפה ובשטח התפעולי של נמל אשדוד, לפי הענין, לתקופה שלא תפחת מ־25 שנים; בסעיף קטן זה –

- ”שטח תפעולי של נמל חיפה” – שטח תפעולי בתחום נמל חיפה, כמסומן במפה שנחתמה בידי השרים לא יאוחר מהמועד שבו החברה הממשלתית שהוקמה ערב יום התחילה לענין הפעלת נמל חיפה, הוסמכה לפי הוראות סעיף קטן זה, ושתצורף לכתב ההסמכה;

- ”שטח תפעולי של נמל אשדוד” – שטח תפעולי בתחום נמל אשדוד, כמסומן במפה שנחתמה בידי השרים לא יאוחר מהמועד שבו החברה הממשלתית שהוקמה ערב יום התחילה לענין הפעלת נמל אשדוד, הוסמכה לפי הוראות סעיף קטן זה, ושתצורף לכתב ההסמכה.

(ב) בלי לגרוע מהוראות חוק זה, החברה הממשלתית שהוקמה ערב יום התחילה לענין הפעלת נמל אילת, תוסמך לפי הוראות סעיף 10 כחברת נמל לענין נמל אילת.

@ 58. הוראת שעה לענין הסמכת תאגיד מורשה

במשך תקופה של 4 שנים מיום התחילה, לא יסמיכו השרים, לפי סעיף 10(א), לתקופה העולה על 10 שנים, תאגיד מורשה מסוים, לתת בתחום נמל שירותי נמל שלא ניתנו על ידו ערב יום התחילה, בין אם פעל בתחום נמל ערב יום התחילה ובין אם לאו, אלא לאחר שקיבלו החלטה באשר למדיניות הכללית בענין מתן שירותים כאמור בתחום אותו נמל; החלטת השרים כאמור טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.

@ 59. הוראת מעבר לענין רישיון מנהל נמל והסמכה כתאגיד מורשה

מי שערב יום התחילה פעל בתחום נמל מכוח התקשרות עם רשות הנמלים (בסעיף זה – ההתקשרות), רשאי להמשיך לפעול בהתאם להתקשרות, כל עוד היא בתוקף, אף אם לא קיבל רישיון מאת מנהל נמל לפי סעיף 11 לפקודת הנמלים או הסמכה לפי חוק זה, לפי הענין; ניתנו למי שפעל כאמור, לאחר יום התחילה, רישיון או הסמכה כאמור, יחולו הוראותיהם נוסף על הוראות ההתקשרות, ובמקרה של סתירה יגברו הוראות הרישיון או ההסמכה, לפי הענין.

@ 60. הוראת מעבר לענין תחולת חוק הפיקוח

חוק הפיקוח יחול על שירותי נמל הניתנים בנמל מהנמלים המנויים בתוספת השניה ושלגביהם נקבעו תשלומים או תשלומים מרביים לפי סעיף 21 לחוק רשות הנמלים או לפי סעיף 38 לפקודת הנמלים לפני יום התחילה, כאילו ניתנו לגביהם צווים לפי סעיף 6 לחוק הפיקוח ונקבע לגביהם כי רמת הפיקוח תהיה לפי פרק ה׳ לחוק האמור.

@ 61. הודעה על קביעת מחירים לראשונה

קבעו השרים, לראשונה, לפי חוק הפיקוח, מחירים לענין שירותי נמל הניתנים בנמל מהנמלים המנויים בתוספת השניה, ימסרו על כך הודעה לועדת הכספים של הכנסת.

@ 62. הוראת מעבר לענין סמלים

סמלים של רשות הנמלים או של נמליה שהיא עשתה בהם שימוש, ערב יום התחילה, לפי הוראות סעיף 66 לחוק רשות הנמלים, לא ישתמש בהם אדם או בסמלים הדומים להם כדי להטעות, אלא באישור השר; בתוך שלושה חודשים מיום התחילה יפרסם השר, ברשומות, הודעה על הסמלים שסעיף זה חל עליהם.

@ 63. הוראות מעבר לענין דיירות מוגנת

אין בהוראות סעיף 34 כדי לפגוע בדיירות מוגנת שהיתה תקפה ערב יום התחילה.

@ 64. הוראת שעה לענין פטור ממס על הכספים המיועדים להפקדה בקופת גמל מרכזית לקצבה (תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ו, תשפ"א)

המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה רשאי לפטור את רשות הנמלים, חברת הפיתוח והנכסים וחברת נמל, לפי הענין, ממס המוטל על הכנסה כאמור בסעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה או כאמור בסעיף 6 לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ״ה–1985, והכל על הכספים שיועדו על ידה להפקדה בקופת גמל מרכזית לקצבה כאמור בסעיף 49(ו), ואשר נצמחה החל בשנת המס 2003 עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021), ובלבד שהכספים הופקדו בקופת גמל מרכזית לקצבה לא יאוחר מהיום האמור.

@ 65. הוראת שעה לענין תמלוגים

(א) נוסף על התמלוגים שרשות הנמלים חייבת להעביר למדינה בשנת 2004 לפי סעיף 35א(ב) לחוק רשות הנמלים, תעביר רשות הנמלים למדינה, בתוך 10 ימים מיום פרסומו של חוק זה, תמלוגים נוספים בסך של 50 מיליון שקלים חדשים.

(ב) השרים רשאים להטיל על רשות הנמלים, בצו, חובה להעביר למדינה תמלוגים נוספים על התמלוגים הקבועים בסעיף קטן (א), בסך של עד 100 מיליון שקלים חדשים.

@ 66. הוראת שעה לענין החזקת זכויות בחברת נמל

על אף האמור בסעיף 17, חברת הפיתוח והנכסים רשאית, באישור הממשלה, להחזיק בחברת נמל זכויות שאינן עולות כדי שליטה כמשמעותה בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, בכמות ומסוג שעליהם תחליט הממשלה, ובלבד שזכויות כאמור לא יהיו בידי חברת הפיתוח והנכסים לתקופה העולה על שישה חודשים מיום התחילה.

@ 67. תחילה

(א) תחילתו של חוק זה, למעט סעיפים 1, 2, 5, 50, 52(א), 53(ב)(1), 65 וסעיף זה, בתום 60 ימים מיום פרסומו או ביום שיקבעו השרים בצו, לפי המוקדם.

(ב) השרים רשאים, בצו, לדחות את המועד האמור בסעיף קטן (א) ב־60 ימים.

(ג) הממשלה רשאית, בצו, לדחות את המועד שנקבע לפי סעיף קטן (ב) ב־90 ימים.

התוספת הראשונה[עריכה]

(((סעיף 1)))[עריכה]

שימושים נמליים[עריכה]

@ (1) : שיט, עגינה וריתוק (mooring) של כל סוגי כלי השיט; @ (2) : מבנים ימיים, לרבות רציפים, שוברי גלים, מצופים וצנרת תת־ימית; @ (3) : עבודות ימיות, לרבות חפירת קרקע הים ותת־קרקע הים (dredging); @ (4) : ייבוש ים לצורכי פיתוח נמל; @ (5) : ניטול מטענים; @ (6) : שטחים ומיתקנים לניטול ואחסון לכל סוגי המטענים, לרבות:

(א) שטחי אחסנת מכולות;

(ב) שטחים ומבנים לאחסנת מטען כללי, פתוחים או סגורים, לרבות סככות בתי קירור;

(ג) שטחים לאחסנה ומיתקני אחסנה לצובר יבש ונוזלי, לרבות ממגורות, מחסנים ומיכלים;

(ד) מיתקנים לאחסון חומרים מסוכנים ולטיפול בהם;

(ה) מיתקני ניטול, לרבות מסועים, מדלים, עגורנים לרבות עגורני גשר, עגורני שער ועגורני זרוע;

(ו) מיתקני שקילה;

@ (7) : מבנים ומיתקנים להפעלת נמל נוסעים; @ (8) : שטחי חניה ותנועה לבאי הנמל ומשתמשיו; @ (9) : דרכים ומסילות ברזל; @ (10) : מיתקני תדלוק; @ (11) : משרדים, חדרי אוכל, מלתחות ומיתקני רווחה לעובדי הנמל ובאיו; @ (12) : צנרת להולכת צובר נוזלי; @ (13) : מערכות תשתית כמפורט להלן:

(א) מים – מיתקני התפלה וטיהור;

(ב) ניקוז – מיתקני טיהור ושאיבה;

(ג) ביוב – מיתקני טיהור ושאיבה;

(ד) חשמל – תחנת כוח שייעודה המרכזי הספקת חשמל לתפעול הנמל ומיתקני תחנת משנה (תחמ״ש);

(ה) תקשורת;

(ו) מערכות וקווים של תשתיות הנדסיות;

@ (14) : מבני תעשיה, מלאכה ותחזוקה לצורך קיום שירותי נמל; @ (15) : מספנות ממשה; @ (16) : שימושים הקשורים לפעילות של כלי שיט קטנים; @ (17) : מבנים ומיתקנים לשימושם של גורמים המוסמכים לפי דין לפעול בתחום נמל; @ (18) : מבנים ומתקנים הקשורים לפעילות צבאית, ביטחונית, שמירה ואבטחה; @ (19) : מיתקנים לקיום בטיחות; @ (20) : מיתקנים הקשורים לתחבורה יבשתית; @ (21) : מיתקנים הקשורים למניעת זיהום בים, ביבשה ובאוויר; @ (22) : שטחים ציבוריים פתוחים; @ (23) : מבנים ומיתקנים הקשורים לפיתוח חזית קו המים (water front); @ (24) : מבנים ומיתקנים לצורך פעילות לוגיסטית: לרבות המכלה, אריזת צובר; @ (25) : פעולה נלווית לשיאותי (([צ"ל: שירותי])) נמל או לשימושים נמליים המפורטים בתוספת זו.

התוספת השניה[עריכה]

@ (1) : אילת @ (2) : אשדוד @ (3) : חיפה

<פרסום> התקבל הכנסת ביום כ״ה בתמוז התשס״ד (14 ביולי 2004).

<חתימות>

אריאל שרון, ראש הממשלה
מאיר שטרית, ממלא מקום שר התחבורה
משה קצב, נשיא המדינה
ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת