תקנות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט)
(הופנה מהדף תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט))
תקנות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט) מתוך 
תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט), תש״ח–1948
נוסח קודם: ע״ר תש״ח, תוס׳ ב׳, 13; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 56; ק״ת תשי״ז, 804; ס״ח תשי״ז, 96; תשי״ח, 37; תשי״ט, 15; תש״ך, 42; תשכ״א, 164; תשכ״ב, 92; תשכ״ד, 40; תשכ״ה, 156; תשכ״ז, 14; תשכ״ט, 17; תשל״א, 26; תשל״ב, 24, 130; תשל״ג, 32. נוסח משולב: ס״ח תשל״ג, 203, 358; ק״ת תשל״ד, 56; ס״ח תשל״ה, 40; תשל״ז, 98; תשס״ד, 466; תשס״ה, 992; תשס״ח, 899.
בהתאם לחוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) [נוסח משולב], תשל״ג–1973, תקפן של תקנות־שעת־חירום (פיקוח על כלי שיט), תש״ח–1948, בנוסח המשולב להלן, מוארך בזה עד לפרסום אכרזה לפי סעיף 9(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כי חדל מצב החירום להתקיים.
הגדרות [2]
בתקנות אלה –
”תושב ישראל“ – אדם היושב בישראל או שיש לו מקום עסק בה, לרבות תאגיד המואגד בישראל או הרשום בה וחבר־בני־אדם בלתי מואגד שיש לו מקום עסק בישראל או שאחד מחבריו יושב בה;
”קברניט“ – מי שבידיו הפיקוד החוקי על כלי השיט באותה שעה, למעט נתב;
”השר“ – שר התחבורה.
סמכות ליתן הוראות לכלי שיט מסויימים [3
השר רשאי ליתן לבעל, לקברניט ולאיש צוות של כלי שיט הרשום במרשם הישראלי לפי חוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960, או החייב ברישום בו לרבות כלי שיט שהופטר מרישום במרשם הישראלי לפי החוק האמור ואינו רשום במרשם חוץ, הוראות –
(1)
הדורשות להסיע את כלי השיט, תוך התקופה ובדרך שנקבעו בהוראות, אל נמל או מקום אחר שצויינו בהן, בין שהנמל או המקום בישראל ובין שהם מחוצה לה;
(2)
הדורשות להטעין על כלי השיט או לפרוק מעליו את הסחורות או סוגי הסחורות שפורטו בהוראות, או להעלות עליו או להוריד מעליו את הנוסעים או את סוג הנוסעים שפורטו בהן, תוך התקופה ובנמל או במקום אחר שצויינו בהן, בין שהנמל או המקום בישראל ובין שהם מחוצה לה;
(2א)
הדורשות לבצע בכלי השיט הובלה או הובלות מהסוג שנקבע בהוראה, באזורים ובתנאים שנקבעו בה;
(3)
הקובעות את תנאי ההובלה של מטענים או נוסעים בכלי שיט, לרבות מחירי הובלה מקסימליים ושאר תשלומים הקשורים בהובלה או הנובעים ממנה, בין בדרך כלל ובין מקרה מיוחד או סוג מיוחד של מקרים;
(4)
הקובעות את סוגי המטענים או הנוסעים שמותר להובילם בכלי שיט, בין בדרך כלל ובין במקרה מיוחד או סוג מיוחד של מקרים;
(5)
הקובעות את תנאי החכירה של כלי השיט, לרבות דמי החכירה;
(6)
האוסרות על הפלגתו של כלי השיט מכל נמל או מכל מקום אחר או כניסתו אליהם, או השטתו של כלי השיט בכל מקום או אזור שלא על פי היתר שניתן בדרך הנקובה בהוראות כאמור;
(7)
המחייבות את החכרת כלי השיט, כולו או מקצתו, בחכירה ראשית או חכירת משנה, למי שנקבע בהוראות, לתקופה ובתנאים ובתשלום שפורטו בהן, או כאמור בתקנות 5א או 5ב;
(8)
האוסרות להעביד בכלי השיט אדם, לרבות מי שאינו מחזיק בתעודת זיהוי או באישור שפורטו בהוראה;
(9)
האוסרות להעסיק אדם, הן בדרך כלל והן ללא היתר ממי שנקבע בהוראה, כנציג, כסוכן, כמורשה או כפקיד, בכל הנוגע לכלי השיט;
(10)
המחייבות נקיטת כל אמצעי בטיחות, זהירות או קשר או האוסרות או המסדירות כל ענין הדרוש לדעת השר מטעמי בטחון;
(11)
הקובעות את האזורים שבהם תבוצע ההובלה של מטענים או נוסעים בכלי השיט;
(12)
הדורשות לצוות כלי שיט במספר מסויים של בני אדם או בבני אדם בעלי כשירות או לפי תפקידים שפורטו בהוראות, או לצוות אותו, דרך כלל או לפי תפקידים שפורטו, בבני אדם שהם אזרחים ישראליים או תושבי ישראל או שהשר מצא אותם ראויים לכך, כפי שנקבע בהוראות כאמור;
(13)
האוסרות את הכניסה לכלי שיט או את השהייה בו אלא על פי היתר שניתן בדרך הנקובה בהוראות.
סייג לשימוש בסמכויות [3
לא ישתמש השר בסמכויותיו לפי תקנה 2 אלא אם ראה צורך בכך מטעמים שבבטחון המדינה או שבקיום אספקה ושירותים חיוניים, ולא ישתמש בהן לגבי איש צוות אלא מטעמים שבבטחון המדינה.
סייגים שבהיתר [3א] [תיקון: תשל״ה, תשל״ז]
היתר לפי תקנה 2(6) מותר לתתו בכפוף לכל תנאי, סייג או הגבלה שפורטו בהוראות, ובין השאר לגבי –
(1)
תקופת תקפו;
(2)
מועדי ההפלגה והמסע;
(3)
אזורי המסע;
(4)
נתיב המסע, וכן נמלי ההפלגה, הביקור והייעוד, או מקומותיהם של אלה;
(5)
סוגי ההובלה;
(6)
הנוסעים והמטענים או סוגיהם;
(7)
תנאי ההובלה ודמי ההובלה של הנוסעים או של המטענים;
(8)
החכרת כלי השיט, כולו או מקצתו, למי שנקבע בהיתר, בתנאים ובתשלום שפורטו בו.
חכירה מכוח התקנות [3ב] [תיקון: תשל״ה, תשל״ז]
(א)
ניתנו הוראות לפי תקנה 2(7), רשאי השר להורות, הן באותן הוראות והן לאחר מכן, כי כלי השיט ייחשב לכל דבר כמוחכר למי שנאמר בהוראות האמורות ובתנאים ובתשלום שפורטו בהן, כאילו האדם שניתנה לו ההוראה להחכיר את כלי השיט מילא אחריה במלואה.
(ב)
קביעת דמי חכירה ומקדמות [תיקון: תשל״ז]
דמי חכירה או מחירי הובלה שניתן לקבוע אותם לפי תקנה 2, יכול שייקבעו בין לפני החכירה, ההפלגה או ההובלה, בין במהלכה, ובין לאחר סיומה, ורשאי השר לקבוע חובת תשלום מקדמות על חשבונם ואת אופן התשלום של המקדמות ומועדי תשלומן.
קביעת תנאי חכירה או הובלה [תיקון: תשל״ז]
ניתנה הוראה לפי תקנה 2(2א), (5) או (7) ולא נקבעו בה תנאי החכירה או ההובלה, ולא הגיעו הצדדים לידי הסכם על תנאי החכירה או ההובלה, כולם או מקצתם, עד מועד סיום ההובלה או החכירה שלפי ההוראה או עד מועד קצר מזה שנקבע בהוראה, יקבע אותם השר לפי בקשת אחד הצצדים.
מתן הוראות לחוכר כלי שיט זר [תיקון: תשל״ז]
השר רשאי, אם ראה צורך בכך מטעמים שבבטחון המדינה או שבקיום אספקה ושירותים חיוניים, ליתן הוראות לאזרח ישראלי או לתושב ישראל, שהוא חוכר של כלי שיט הרשום במדינת חוץ, על דרך הפעלת זכויותיו לפי שטר החכירה לצורך עשיית כל פעולה מהפעולות המפורטות בתקנה 2.
פטור ממילוי חיקוקים מסויימים [תיקון: תשל״ז]
(א)
השר רשאי, אם ראה צורך בכך ומטעמים שבבטחון המדינה או שבקיום אספקה ושירותים חיוניים, ליתן פטור כללי או מיוחד, בסייגים או שלא בסייגים, ממילוי הוראה שבכל חיקוק שהוא ממונה על ביצועו, הנוגעת לכלי שיט הנמצא בישראל או לכלי שיט שהוראות תקנות 2, 7(ג) או 7א חלות עליו באשר הוא, ובלבד ששוכנע שאין במתן הפטור כדי לסכן חיי אדם באופן ברור וגלוי.
(ב)
תקנה זו תחול במשך תקופה שיחליטו עליה שר הבטחון ושר התחבורה כאחד, אם ראו צורך בכך מטעמים שבבטחון המדינה או בקיום אספקה ושירותים חיוניים, ושלא תעלה כל פעם על ששה חדשים; ההחלטה אינה טעונה פרסום ברשומות ויכולה להיות כללית או מסוייגת בין לגבי חיקוקים מסויימים ובין לפי מבחנים אחרים ובין בקיום תנאים שייקבעו בה.
(ג)
על אף האמור בתקנה 22 ובכל דין אחר, סמכויות השרים לפי תקנת משנה (ב) אינן ניתנות לאצילה.
שינוי מבנה ומיתקנים [3ג] [תיקון: תשל״ה]
השר בהתייעצות עם שר הבטחון, רשאי, אם ראה צורך בכך לשם הגנת המדינה, ליתן הוראות לאזרח ישראלי או לתושב ישראל –
(1)
המחייבות למסור לשר פרטים ותכניות על כל כלי שיט, הנבנה או העומד להיבנות בשבילו, וכן על כל שינויים הנעשים או שעומדים לעשותם בכלי שיט הרשום על שמו או השייך לו;
(2)
המחייבות לשנות את מבנהו של כלי שיט הרשום על שמו או השייך לו, או להוסיף בו הוספות וחיזוקים בהתאם לתכניות ולמיפרטים שפורטו בהוראה;
(3)
המחייבות לצייד כלי שיט כאמור בפסקאות (1) או (2) במבנים, באבזרים, במיתקנים, במכשירים ובכלים שפורטו בהוראה ולהתקינם בהתאם לפירוט שבהוראה;
(4)
האוסרות את בנייתו או המשכת בנייתו של כלי שיט, אלא בקיום ההוראות שניתנו לפי תקנה זו;
(5)
האוסרות הפלגת כלי שיט אלא אם קויימו לגביו ההוראות שניתנו לפי תקנה זו.
הודעה על זכויות בלי שיט [3ד]
(א)
בתקנה זו –
”כלי שיט“ – כלי שיט שאין לתת לגביו הוראה לפי תקנה 2 ושתפוסתו ברוטו עולה על 50 טון;
”הממונה על הרישום“ – מי שהשר מינהו לכך.
(ב)
אזרח ישראלי, יחיד היושב בישראל או תאגיד ישראלי כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960, שנתקיימה בו אחת מאלה:
(1)
הוא בעל כלי שיט, לבדו או ביחד עם אחרים;
(2)
בידיו הבעלות במניה או בזכות אחרת בתאגיד שעל שמו רשומה הבעלות של כלי שיט או של חלק ממנו, או בידיו הזכות להורות במישרין או בעקיפין לתאגיד כאמור על הדרך להפעלת זכויות התאגיד בכלי שיט, –
יודיע בכתב על הבעלות או הזכות האחרת כאמור לממונה על הרישום תוך שלושים יום מיום שהיה לבעל או לבעל זכות כאמור, וכן ימסור פרטים וידיעות נוספים הנוגעים לכלי השיט לממונה על הרישום לפי דרישתו.
(ג)
ראה השר שהשליטה בכלי שיט אשר ניתנה עליו הודעה או חייבים ליתן עליו הודעה לפי תקנת משנה (ב) היא בידי האדם שנתן את ההודעה או שחייב לתיתה, רשאי הוא ליתן הוראות לפי תקנות אלה לאותו אדם, ואם קברניטו של כלי השיט הוא אזרח ישרלי או יושב בישראל – גם לקברניט.
(ד)
השר רשאי לפטור סוגים של כלי שיט מתחולתן של הוראות תקנה זו, כולן או מקצתן; סמכות זו אינה ניתנת לאצילה, על אף האמור בתקנה 22.
[תיקון: תשל״ג, תשס״ה]
(בוטלה).
סמכות הממונה על הנמלים ליתן הוראות [17] [תיקון: תשל״ז, תשס״ד]
(א)
הממונה על הנמלים כמשמעותו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971, רשאי בהוראות להסדיר, להגביל או לאסור בנמל ישראלי פעולות טעינה, פריקה, החסנה, טיפול במטענים או העברתם, הכנסתם לשטח הנמל או הוצאתם ממנו, אם הדבר דרוש לדעתו, מטעמים שבבטחון המדינה או שבקיום אספקה ושירותים חיוניים.
(ב)
(בוטלה).
אורות ומגדלורים [תיקון: ק״ת תשל״ד]
על אורות, מצופים, מגדלורים ועל מכשירים אחרים המשמשים בישראל לעזרת השיט, יחולו הוראות מיוחדות אלה:
(1)
שר התחבורה רשאי לקבוע בצו שלא יפסיק אדם להפעילם, לא יסירם ולא יכניס בהם שינויים אלא בהיתר ממנו;
(2)
שר התחבורה רשאי, במידה הנראית לו דרושה להגנת המדינה או לבטחון הציבור, לאסור או להגביל את הצגתם או הפעלתם, או לדרוש להסירם, להכניס בהם שינויים, להסתירם או להכניס שינויים בדרכי הצגתם או הפעלתם;
(3)
לא קויימה תקנה או הוראה על פיה, יהיה דינו של האחראי להחזקת האור, המצוף, המגדלור או המכשיר שבהם לא קויימה התקנה או ההוראה, כדין אשם בעבירה לפי תקנה 26.
תחולה על כלי שיט נוספים [תיקון: ק״ת תשל״ד]
סמכויות שר התחבורה לפי תקנות אלה יחולו גם על כלי שיט שאינם נמנים עם המפורטים ברישה לתקנה 2, בכל הנוגע לעשייתו של דבר בישראל, לרבות מימי החופים שלה, ולהימנעות מעשייתו שם.
סמכויות קברניט של כלי שיט צבאי המפליג במימי החופין [5א] [תיקון: תשס״ח]
(א)
היה לקברניט כלי שיט, לרבות כלי שיט שחלות עליו הוראות תקנה 7(ג), יסוד סביר להניח כי אדם עשה בכלי השיט, או עומד לעשות בו, מעשה המסכן או העשוי לסכן את בטחון כלי השיט או את בטחון בני האדם או הרכוש שבו, ואין כלי השיט נמצא אותה שעה בנמל ישראלי – רשאי הקברניט לנקוט אמצעי בטחון סבירים הדרושים, לדעתו, רבות מעצר וחיפוש, כדי להגן על בטחון כלי השיט ועל בטחון בני האדם או הרכוש שבו.
(ב)
הסמכויות הנתונות לקברניט כלי שיט בתקנת משנה (א) נתונות לו גם אם נראה לו שהשימוש בהן דרוש כדי למנוע כניסתו של אדם לכלי השיט שלא כדין או בריחתו ממשמורת חוקית בכלי השיט.
(ג)
הוראות תקנה זו יחולו רק על כלי שיט צבאי המפליג במימי החופים של ישראל; לעניין זה, ”כלי שיט צבאי“ – כהגדרתו בחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין־לאומי ומיתקנים ימיים), התשס״ח–2008.
סיוע של אנשי צוות [5ב] [תיקון: תשס״ח]
בנקיטת אמצעי בטחון לפי תקנה 9 חייב כל איש צוות לסייע לקברניט לפי דרישתו ולפעול לפי הוראות מחייבות אחרות, לרבות הוראות קבע, תוך ציות להוראות הקברניט.
הודעה על מעצר [5ג] [תיקון: תשס״ח]
על מעצר על פי תקנה 9 ועל סיבותיו יודיע קברניט כלי השיט, במהירות האפשרית, למשטרת ישראל או לנציג הדיפלומטי או הקונסולרי הקרוב ביותר של ישראל.
סמכויות הקברניט אחרי מעצר [5ד] [תיקון: תשס״ח]
(א)
קברניט שעצר אדם לפי תקנה 9 ינהג בו לפי הוראות שנתן לו קצין משטרת ישראל בדרגת פקד ומעלה או הנציג הדיפלומטי או הקונסולרי הקרוב היותר של ישראל, הכל לפי הענין, כל עוד לא ניתן לו צו של בית משפט ישראלי הקובע את תנאי המעצר ותקופתו; באין הוראות או צו כאמור, רשאי הוא להמשיך במעצר עד שכלי השיט יעגון בנמל ישראלי.
(ב)
נמסר העציר בישראל למשטרה, יחולו עליו הדינים החלים בישראל בעניני מעצר או הסגרה, לפי הענין.
סמכויות קברניט למסור עציר [5ה]
ראה הקברניט שקיימות נסיבות מיוחדות שבגללן אין להמשיך במעצרו של העציר בכלי השיט כאמור בתקנה 12 ולא ניתנו לו הוראות או צו כאמור באותה תקנה לענין המעצר, רשאי הוא למסור את העציר, בנמל שבו עוגן כלי השיט, לרשויות המוסמכות שבמקום, אם הן מסכימות לקבלו לידיהן.
שמירת סמכויות [5ו]
סמכויות הקברניט לפי תקנת אלה באות להוסיף על הסמכויות הניתנות לו לפי כל דין.
חסינות [5ז]
אופן נתינת ההוראות [4]
(א)
כל הוראה לפי תקנות אלה, מותר לתיתה בכל דרך שתיראה לשר, הן דרך פרסום ברבים והן דרך הודעה ליחיד, לרבות פרסום ברשומות, רדיו, טלוויזיה, רם־קול, מברק, מברק אלחוטי והודעה בכתב, והודעה בכתב מותר –
(1)
למסור ביד לבעל או לקברניט של כלי השיט או לאדם העובד אצל הבעל או הקברניט;
(2)
לשלוח בדואר במכתב רשום למקום המגורים או למקום העסקים של הבעל או של הקברניט;
(3)
להציג או להדביק במקום בולט על סיפון כלי השיט.
(ב)
כל הוראה לפי תקנות אלה די להפנותה אל הבעל או אל הקברניט או אל איש צוות של כלי השיט, ואין צורך לציין בה את שמו של האיש שאליו היא מופנית.
(ג)
משניתנה הוראה באחד האופנים הקבועים בתקנה זו, הרי כל אדם שההוראה נוגעת לו דינו כדין מי שידע את תכנה ובהתאם לכך עליו למלא אחריה.
סוגי ההוראות [13] [תיקון: תשל״ה]
הוראה לפי תקנות אלה יכולה להיות כללית או מסוייגת או לכלי שיט מסויים או לבעלו או לקברניטו או לאנשי הצוות שלו.
הוראות משלימות [14] [תיקון: תשל״ה, תשל״ז]
השר רשאי לתת הוראות משלימות בכל ענין הדרוש לשם ביצוע תקנות אלה, לרבות הוראות בדבר הודעות, הזמנות, טפסים, מתן פטור, היתר, אישור, תעודה, חידושם של אלה, התלייתם וביטולם והאגרות שישתלמו בעדם, ולרבות קביעת צופן למתן הוראות לפי תקנות אלה, הדרכים שבהן יובא הצופן לידיעת הנמענים ואמצעי הזהירות שינקטו בשמירה עליו ובשימוש בו.
תחילת הוראות [10] [תיקון: תשל״ה]
(א)
הוראה שפורסמה ברשומות – תחילתה ממועד הפרסום אם לא נקבע בה לכך מועד אחר.
(ב)
הוראה שפורסמה בעיתון יומי – תחילתה ביום הנקוב על גבי העיתון כיום צאת העיתון, אם לא נקבע בה לכך מועד אחר.
(ג)
הוראה שלא פורסמה לא ברשומות ולא בעיתון יומי – תחילתה כתום שתים עשרה שעות מיום פרסומה ברבים בכל דרך אחרת שהיא, אם לא נקבע בה לכך ממועד אחר.
(ד)
הוראה שלא פורסמה ברבים – תחילתה ביום מסירתה לנוגע בדבר, אם לא נקבע בה לכך מועד מאוחר יותר; הוראה שנשלחה בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הרגיל של הנוגע בדבר, או מקום מגוריו האחרון או מקום עסקיו הרגיל או מקום עסקיו האחרון, רואים אותה כאילו נמסרה כתום 48 שעות משעה שנמסרה לדואר למשלוח.
סמכויות להבטחת קיום ההוראות [5]
כל חייל, שוטר, או אדם שהשר הרשה לכך, רשאי –
(1)
להיכנס בכל עת לכל מקום ולעלות על כל כלי שיט כדי למסור, להציג או להדביק הוראה הניתנת לפי תקנות אלה;
(2)
לנקוט את כל האמצעים ולהשתמש באותה מידה של כוח אשר ייראו לו דרושים להבטחת קיומה של הוראה שניתנה לפי תקנות אלה.
הפרעת חיילים וכו׳ במילוי תפקידיהם [6]
לא ימנע אדם ולא יפריע בעד חייל, שוטר, קברניט או איש צוות, או אדם שהורשה לפי סעיף 20, מלמלא את תפקידו או להשתמש בסמכויותיו לפי תקנות אלה.
העברת סמכויות [7]
השר רשאי להעביר בכתב לאדם אחר את סמכויותיו לפי תקנות אלה.
עררים [15] [תיקון: תשל״ה, תשל״ז]
ניתנה הוראה לפי תקנות אלה לאדם פלוני או למספר בני אדם שפורשו אחד אחד בהוראה, פרט לקביעת דמי חכירה בנסיבות המפורטות בתקנה 25, רשאי כל הרואה עצמו נפגע על ידי ההוראה לערור עליה, תוך חמישה עשר ימים מהיום שההוראה הגיעה לידיעתו, לפני ועדת עררים שהוקמה על פי הפרק השלישי לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, ואותו פרק יחול על הוראה שעוררים עליה כאילו היתה צו אישי לפי החוק האמור.
הפסד שכר של אדם שהוחזר לעבודה [15א] [תיקון: תשל״ה]
הופסק שירותו של אדם עקב הוראה לפי פסקאות (8) או (9) לתקנה 2 וועדת העררים קיבלה את עררו, רשאית היא על פי בקשת העורר ומיד אחרי החלטת ביטול ההוראה, אם ראתה בנסיבות הענין לעשות כן, לחייב את המדינה לשלם לעורר דמי בטלה המגיעים לו למעשה עקב הפסקת השירות, מיום ההפסקה עד לביטול ההוראה.
ערר על קביעת דמי חכירה [16] [תיקון: תשל״ה, תשל״ז]
(א)
חייב השר, בהוראה לפי תקנה 2(7), אדם פלוני להחכיר כלי שיט, וקבע את דמי החכירה או תנאיה מכוח התקנה האמורה או מכוח תקנה 5ב, או קבע תשלום מקדמה או מועדו מכוח תקנה 5ב, רשאי כל מי שרואה עצמו נפגע על ידי קביעה כאמור לערור עליה לפני בית דין לעניני אניות שלפי סעיף 10 לפקודת הפיצויים (הגנה), 1940, ובית הדין האמור רשאי לאשר את הקביעה או לשנותה.
(ב)
בערר על קביעת דמי חכירה כאמור ינהג בית הדין פי הכללים שבפסקה (א) לסעיף 6(1) לפקודת הפיצויים (הגנה), 1940, וכן בפסקה (1) של התנאי המגביל לסעיף 6(1) האמור, כאילו כלי השיט נתפס מכוח סמכויות שעת חירום כמשמעותן בפקודה האמורה, וכאילו דמי החכירה המשתלמים מאת השוכר הם הפיצויים לפי הפקודה האמורה, הכל בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ג)
סעיפים 11, 11א, 12 ו־15 עד 18 לפקודת הפיצויים (הגנה), 1940, יחולו על ערר לפי תקנה זו, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ד)
שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין מיוחדים לדיון בעררים לפי תקנה זו.
עונשין [8] [תיקון: תשל״ה]
(א)
כל המפר, בעצמו או על ידי אחרים, תקנה מתקנות אלה או הוראה על פיהן, דינו – מאסר שנה אחת או קנס עשרים אלף לירות, ובית המשפט רשאי לצוות על חילוט כלי השיט שבו נעברה העבירה.
(ב)
אם הנאשם הוא תאגיד, יאשם בעבירה גם כל אדם שהיה בשעת עשייתה מנהל או פקיד אחראי של התאגיד, זולת אם הוכיח כי העבירה נעשתה בלי ידיעתו וכי הוא נקט את כל האמצעים למניעתה.
שיפוט [8] [תיקון: תשל״ה]
בית המשפט המחוזי ישפוט בעבירות לפי תקנות אלה.
תחום התחולה [9]
(א)
הוראות על פי תקנות אלה המטילות במפורש איסורים, הגבלות או חיובים או המרשות במפורש עשייתו של דבר, יקויימו בישראל והן בחוץ לארץ, אם אין כוונה אחרת משתמעת מגוף ההוראות.
(ב)
הוראות על פי תקנות אלה בדבר נקיטת אמצעי בטחון, זהירות וקשר, או האוסרות או המסדירות כל ענין הדרוש, לדעת השר, מטעמים שבבטחון המדינה – יכול שיינתנו לגבי כל כלי שיט, תהא לאומיותו אשר תהא, כל עוד כלי השיט נמצא במימי החופין או במים הפנימיים של ישראל ובמידה שהן נוגעות לעשיית דבר או להימנעות מעשייתו במימי החופין או במים הפנימיים.
סמכויות בתי המשפט [9א]
הוכחת היתר והצגתו [11] [תיקון: תשל״ה]
הטוען שיש בידו היתר, פטור או הקלה אחרת לפי תקנות אלה – עליו הראיה, והוא חייב להציגם לפי דרישת שוטר או מי שהשר הסמיכו לכך.
פגם, שיבוש או טעות [12] [תיקון: תשל״ה]
תקפה של הוראה לפי תקנות אלה לא ייפגע בשל אחד בלבד מאלה: פגם בנוסח, שיבוש בנקיבת השם של כלי שיט או סימן זיהוי אחר שלו, או בנקיבת שם הבעל או הקברניט, או טעות בנקיבת שם או סימן כאמור כשחל בהם שינוי או נתחלפו הבעל או הקברניט.
הגבלות בהתקשרות אינן הגנה [18]
הגבלות שהוגבל בהן אדם בכל מסמך או התקשרות, אין בהן משום הגנה מפני דרישה למלא הוראה שניתנה על פי תקנות אלה, ולא תישמע טענה שהתקשרות כאמור הופרה, אם אי־קיום ההתקשרות באה כתוצאה מקיום ההוראה בלבד.
תחולת פקודת הפיצויים (הגנה) [19]
סמכויות לפי תקנות אלה יראו אותן כסמכויות לשעת חירום לענין פקודת הפיצויים (הגנה), 1940.
השם [1]
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט), תש״ח–1948“.
נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י״ז בתמוז תשל״ג (16 ביולי 1973).
- יעקב ש׳ שפירא
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.