מצוה:שלא יגרש האונס את אנוסתו כל ימיו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שלא יגרש האונס את אנוסתו כל ימיו
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

כח כִּי יִמְצָא אִישׁ נער [נַעֲרָה] בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ. כט וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הנער [הַנַּעֲרָה] חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו. (דברים כב, כח-כט)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות נערה בתולה, פרק א
ספר המצוות לרמב"ם: לאו שנח    ספר החינוך: מצוה תקנח    ספר מצוות גדול: לאו פד

באחרונים
שולחן ערוך: טור אבן העזר, סימן קעז