מצוה:שישא האונס את אנוסתו וישלם לה קנס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שישא האונס את אנוסתו וישלם לה קנס
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

כח כִּי יִמְצָא אִישׁ נער [נַעֲרָה] בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ. כט וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הנער [הַנַּעֲרָה] חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו. (דברים כב, כח-כט)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות נערה בתולה, פרק א
ספר המצוות לרמב"ם: עשה ריח    ספר החינוך: מצוה תקנז    ספר מצוות גדול: עשה נד

באחרונים
שולחן ערוך: טור אבן העזר, סימן קעז