מצוה:להרוג בסייף את מי שנתחייב סייף בבית דין
• מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה •
וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ נָקֹם יִנָּקֵם.
(שמות כא, כ)
היא שצונו להרוג את העוברים על קצת המצוות בסייף. והוא אמרו יתברך נקם ינקם. והנה נרמוז במצות לא תעשה על המצות שחייבין עליהן התזת הראש בסייף.
וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת סנהדרין.
שנצטוינו להרוג העוברים על קצת מצוות התורה בסייף. וזה הדין נקרא לרבותינו 'הרג', והיא מיתה קלה, ומכל מקום חנק קלה יותר ממנה (סנהדרין מט:). ואחד מן המומתין במיתה זו: המכה עבדו אפילו כנעני, והוא שמת תחת ידו, שנאמר "נקום ינקם" (שמות כא, כ), ובא הפירוש (דף נב:) שיהרג מכהו בסייף. כבר כתבתי למעלה (מצוה מו) שהרמב"ן זכרונו לברכה לא ימנה ארבע מיתות בית דין לארבע מצוות כמו הרמב"ם זכרונו לברכה.
משורשי מצוה זו שרצה האל לעקור מתוך אומתו הקדושה רוע הלב והאכזריות הגדולה. ועל כן צוותה שכל מי שיגבר עליו כעס גדול כל כך שיכה הכאת מוות עבדו, שהוא בביתו ואין לו מושיע – שיומת העושה זה. אף על פי שהעבד קניין כספו ואיבד את ממונו במותו – אף על פי כן יהרג, אחר שהגביר כעסו על נפשו כל כך. ודין ראוי וכשר הוא, "משפטי יי אמת צדקו יחדו" (תהלים יט, י).
דיני המצוה כגון דין יום או יומים, ויתר פרטיה מבוארים בבבא קמא (דף צא.). והעובר עליה ולא עשה בו דין, אם יש כח בידו -- בטל עשה וענשו גדול, שגורם תקלות לבני אדם.
מצוות צט-קב: ארבע מיתות בית דין
הרג