מצוה:להקריב קורבן מוסף בשבת
• מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה •
ט וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ.
י עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ.
(במדבר כח, ט-י)
היא שצוה להקריב קרבן בכל שבת ושבת, מוסף על תמיד של כל יום ויום, והוא אמרו (במדבר כח, ט): "שְׁנֵי כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה". וכבר התבאר סדר הקרבתו בפרק שני מיומא ותמיד.
שנצטוו ישראל להקריב שני כבשים קרבן בכל יום שבת, מוסף על קרבן התמיד של כל יום, והוא הנקרא מוסף שבת, שנאמר (במדבר כח, ט): "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְּבָשִׂים".
משורשי מצוות המוספין של ימים טובים כבר כתבתי בסדר אמור אל הכהנים במוסף פסח עשה ח' (מצוה רצט) מה שנראה לי על צד הפשט, ומוסף שבת באשכול יתר המוספין תלוי גם הוא. והענין כדי שנקבע במחשבתנו עם מעשה הקורבן גודל היום ורוב קדושתו וכי ששת ימים עשה ה' את השמים וגו', כמו שכתוב שם.
ושם כתבתי גם כן מעט מדיני המוספין וכלל הענין כמנהגי.
הלכות מוספין