מצוה:להפריש מעשר מצמח הארץ ולתתו ללוי (מעשר ראשון)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


להפריש מעשר מצמח הארץ ולתתו ללוי (מעשר ראשון)

מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה

וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַיהוָה הוּא קֹדֶשׁ לַיהוָה. (ויקרא כז, ל)
וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. (במדבר יח, כא)
כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוָה תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה. (במדבר יח, כד)


בחז"ל
משנה: מסכת מעשרות, פרק א

בראשונים
משנה תורה: הלכות מעשרות, פרק א
ספר המצוות לרמב"ם: עשה קכז    ספר החינוך: מצוה שצה    ספר מצוות גדול: עשה קלה

באחרונים
שולחן ערוך: טור יורה דעה, סימן שלא