מצוה:להעניק לעבד העברי בצאתו לחופשי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


להעניק לעבד העברי בצאתו לחופשי

מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה

יד הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ. טו וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם. (דברים טו, יד-טו)

בחז"ל
תלמוד בבלי: מסכת קידושין, דף טז (עמ' ב)

בראשונים
משנה תורה: הלכות עבדים, פרק ג
ספר המצוות לרמב"ם: עשה קצו    ספר החינוך: מצוה תפב    ספר מצוות גדול: עשה פד