ספר המצוות עשה קצז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצות עשה קצז - להלוות לעני


היא שציוונו להלוות לעני, להקל לו מעניו ולהרחיב לו. וזה מצוה היותר חזקה ויותר מחוייבת מכל מצוות צדקה, כי מי שנתגלה ונתבזה לשאול מיד האנשים, אין צרת עניו כמו צרת המסתתר שירצה להעזר עד שלא יתגלה עניו ויתבזה.

והציווי במצוה זו הוא אמרו יתעלה "אם כסף תלוה את עמי". ולשון מכילתא כל "אם" שבתורה רשות, חוץ משלושה וזה אחד מהם. ואמרו אם כסף חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות. תלמוד לומר "העבט תעביטנו", חובה ולא רשות.

וכבר התבארו דיני מצוה זו בכתובות.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/ase197