מצוה:להיות שתי הבהמות קודש אם המיר אחת באחרת לקורבן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


להיות שתי הבהמות קודש אם המיר אחת באחרת לקורבן
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

ט וְאִם בְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיהוָה כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַיהוָה יִהְיֶה קֹּדֶשׁ. י לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב וְאִם הָמֵר יָמִיר בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ. (ויקרא כז, ט-י)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות תמורה, פרק א
ספר המצוות לרמב"ם: עשה פז    ספר החינוך: מצוה שנב    ספר מצוות גדול: עשה רכב