מצודות על תהלים קי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על תהלים · קי · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נאם ה' לאדוני" - ארז"ל כאשר נצח אברהם את אמרפל והמלכים אשר אתו שאלו מלכי העובדי כו"מ את אליעזר עבדו היאך במתי מספר נצח אברהם עם רב כזה והשיב להם ה' אמר לאדוני אברהם שב בבטחון לתשועת ימיני ולא אשקוט עד אשים אויביך מרמס לרגליך כהדום הזה

מצודת ציון

"הדום" - הוא שרפרף הכסא הנתון תחת רגלי היושב כמו והשתחוו להדום רגליו (לעיל צט)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מטה עוזך" - משען כחך

"ישלח ה' מציון" - ר"ל לא תנצחם בכחך כי אם בכח ה' השוכן עתה בציון

"רדה" - תמשול בקרב אויביך

מצודת ציון

"מטה" - ר"ל משען כמטה שנשענין עליה

"רדה" - ענין ממשלה כמו וירד מים עד ים (לעיל ע"ב)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מרחם" - מעת צאתך מרחם אמך אתה דרוש לי למלאות שאלתך

"לך טל ילדותך" - מה שהכרתני מעת הילדות יהיה לך לנייח נפש כטל הזה שהוא נוח לכל

"ביום חילך" - ביום המלחמה אשר תלחם בכח ואמצות הלב

"בהדרי קודש" - והוא בגמול על שאתה מהודר בקדושה

"עמך נדבות" - העם אשר יבאו עמך במלחמה הנה יבואו בנדבת לבם ולא בעבור קבלת שכר מה והם אנשי ענר אשכול וממרא

מצודת ציון

"חילך" - מלשון חיל וכח

"משחר" - ענין דרישה כמו משחרי לטרף (איוב כד)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על דברתי" - על ענין מלכי צדק ר"ל כמו מלכי צדק שנאמר בו ומלכי צדק וגו' והוא כהן (בראשית יד)

"אתה כהן" - השבועה היתה אשר ממך תצא הכהונה

"ולא ינחם" - לחזור משבועתו ולחשוב מחשבה אחרת

מצודת ציון

"על דברתי" - על ענין כמו על דברת בני אדם (קהלת ג') והיו"ד יתירה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ה' על ימינך" - כאלו אל מול אברהם ידבר לומר על כי היה ה' על ימינך לזה מחץ והכה ביום הראות אפו ותגרת מלחמתו את המלכים האלה ולא בכח הזרוע

מצודת ציון

"מחץ" - ענין הכאה ופציעה כמו מחצתי ואני ארפא (דברים לב)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מחץ ראש" - הוא הכה ראש כ"א על ארץ הכאה רבה עד לא יוסיף לקום

"ידין בגוים" - ה' הוא עשה דין ומשפט בהגוים ההם עד שמקום המלחמה היה מלא גויות מפגרים מתים

מצודת ציון

"גויות" - גופות בני אדם כמו ושבט לגו כסילים (משלי כו)

"רבה" - גדולה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על כן" - על כי מן השמים הפקירו לו דמם לכן היה מרים ראש לנצח אותם אבל לא בכח ידיו התגבר עליהם

"מנחל בדרך ישתה" - היה שבע מדם הרוגיהם כמו השותה מים די שבעו מנחל השוטף בדרך שבני אדם הולכים שאין מי ימחה בידו כי מימיו מרובים והוא במקום המופקר לכל כן מן השמים הפקירו לו דמם והרבה להכות בהם