מצודות על צפניה א יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על צפניהפרק א' • פסוק י"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


צפניה א', י"ז:

וַהֲצֵרֹ֣תִי לָאָדָ֗ם וְהָֽלְכוּ֙ כַּֽעִוְרִ֔ים כִּ֥י לַֽיהֹוָ֖ה חָטָ֑אוּ וְשֻׁפַּ֤ךְ דָּמָם֙ כֶּעָפָ֔ר וּלְחֻמָ֖ם כַּגְּלָלִֽים׃


 

מצודת דוד

"והצרותי לאדם" - אביא צרה על יושבי ארץ ישראל וילכו כעורים מבלי דעת אנה ימצאו הצלה

"כעפר" - כמו העפר הנשפך בכל הארץ ובשרם יושלך בכל המקומות כגללי הצואה 

מצודת ציון

"והצרותי" - מלשון צרה

"ולחומם" - כן יקרא גם הבשר כמו כי לחמם לנפשם (הושע ט)

"כגללים" - כצואה כמו כגללו לנצח יאבד (איוב כ)