מצודות על עובדיה א ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על עובדיהפרק א' • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


עובדיה א', ט':

וְחַתּ֥וּ גִבּוֹרֶ֖יךָ תֵּימָ֑ן לְמַ֧עַן יִכָּֽרֶת־אִ֛ישׁ מֵהַ֥ר עֵשָׂ֖ו מִקָּֽטֶל׃


 

מצודת דוד

"מקטל" - ר"ל הכריתה תהיה מן ההרג שיעשו בהם ולא שימותו על מטתם

"למען יכרת" - באופן שיכרת איש מאותם שמקום מושבם הוא בהר שעיר ר"ל לא ישאר מהם איש

"וחתו גבוריך תימן" - אתה שמקור מחצבתך מאדום היושבת בדרומה של א"י הנה וישברו במלחמה 

מצודת ציון

"וחתו" - ענין שבירה כמו והחתתי את עילם (ירמיהו מט)

"תימן" - הוא אדום היושב בהר שעיר בדרומה של ארץ ישראל

"מקטל" - ענין הרג כמו הן יקטלני (איוב יג)