מצודות על עובדיה א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על עובדיהפרק א' • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


עובדיה א', ג':

זְד֤וֹן לִבְּךָ֙ הִשִּׁיאֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֥י בְחַגְוֵי־סֶ֖לַע מְר֣וֹם שִׁבְתּ֑וֹ אֹמֵ֣ר בְּלִבּ֔וֹ מִ֥י יוֹרִדֵ֖נִי אָֽרֶץ׃


 

מצודת דוד

"שוכני" - כאלו אתה שוכן בבקעי הסלע עד שלא יוכל מי לקרוב אליך וכאלו היה מקום מושבו במקום מרום ונשא

"אומר בלבו" - לכן חושב בלבו מי הוא אשר יוכל להוריד אותי בשפל הארץ

"זדון לבך השיאך" - כאומר הנה עתה שנתגדלת למשול ממשל רב כאשר באת אל הר שעיר וגו' לכן זדון לבך הסית אותך להתגאות יותר מדאי 

מצודת ציון

"השיאך" - ענין הסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג)

"שוכני" - היו"ד יתירה

"בחגוי" - ענין בקוע וחריץ כמו יונתי בחגוי הסלע (שיר השירים ב)