מצודות על עובדיה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


מצודות על עובדיה · א

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וציר" - ר"ל כאשר שמענו כן הוא כי כל העכו"ם התעוררו לבוא עליה למלחמה ושלחו שלוחיהם זה לזה לאמר קומו אתם ונקומה גם אנו ללכת עליה למלחמה

"שמועה שמענו" - ר"ל אני ושאר נביאים שמענו שמועה מאת ה' כי הרבה נביאים התנבאו על חורבן אדום

"לאדום" - על אדום

"חזון עובדיה" - זהו מראה הנבואה של עובדיה

מצודת ציון

"וציר" - ענין שליח כמו וציר אמונים (משלי יג)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה קטן נתתיך" - בתחילת ממשלתך בארץ שעיר הנה אז היית קטן בעכו"ם ומבוזה מאד ביניהם כי היתה ממלכה שפלה

מצודת ציון

"בזוי" - מבוזה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שוכני" - כאלו אתה שוכן בבקעי הסלע עד שלא יוכל מי לקרוב אליך וכאלו היה מקום מושבו במקום מרום ונשא

"אומר בלבו" - לכן חושב בלבו מי הוא אשר יוכל להוריד אותי בשפל הארץ

"זדון לבך השיאך" - כאומר הנה עתה שנתגדלת למשול ממשל רב כאשר באת אל הר שעיר וגו' לכן זדון לבך הסית אותך להתגאות יותר מדאי

מצודת ציון

"השיאך" - ענין הסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג)

"שוכני" - היו"ד יתירה

"בחגוי" - ענין בקוע וחריץ כמו יונתי בחגוי הסלע (שיר השירים ב)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם תגביה כנשר" - אפי' אם תגביה לשבת כנשר העושה מדורו במקום גבוה ואם תשים מדורך בין הכוכבים משם אורידך לארץ ותהיה נמסר ביד העכו"ם

מצודת ציון

"קנך" - מלשון קן והוא מדור העופות

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הלא ישאירו עוללות" - ומדוע לא השאירו לך מאומה

"אם בוצרים" - אם על כרמיך באו בוצרים

"איך נדמיתה" - איך נכרתה מכל וכל ואף כי תהיה באחרית הימים (אמר בלשון עבר כדרך הרבה מן הנבואות כי הנביא ראה כאלו כבר נעשתה)

"הלא יגנבו דים" - ר"ל הלוא אין דרכם לגנוב אלא די ספוקם ויניחו המותר ומדוע א"כ נכרתה מכל וכל מבלי שארית

"שודדי לילה" - הם המתפחדים לגזול ביום וגוזלים בלילה

"באו לך" - באו עליך

מצודת ציון

"שודדי" - ענין גזל ועושק

"נדמיתה" - ענין כריתה ואבדון כמו ער מואב נדמה (ישעיהו טו)

"דים" - די הספוק כמו והמלאכה היתה דים (שמות לו)

"בוצרים" - כן יקראו תולשי ענבי כרם כמו כי תבצור כרמך (דברים כד)

"עוללות" - הם הענבים הקטנים הגרועים כמו לא תעולל (שם)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איך נחפשו עשו" - איך נחפשו בתי עשו לקחת הכל ואיך נתבקשו ונדרשו מקומות מסתרים שלו לקחת כל הנמצא והוא כפל ענין במ"ש

מצודת ציון

"נחפשו" - מלשון חפוש וחקירה כמו משם אחפש (עמוס ט)

"נבעו" - ענין דרישה וחפוש ודומה לו אם תבעיון בעיו (ישעיהו כא)שהוא ענין דרישת שאלה וכמו שמלת בקשה הונח לדרישת שאלה ולחפוש כן מלת בעה הונח לשניהם

"מצפוניו" - מלשון צפון ונסתר

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לחמך" - אוכלי לחמך הלוקחים פרס ממך הם ישימו מכה תחתיך ר"ל במקומך הכינו לך כליון ואבדון כי ייעצו עליך רעה ואין בו תבונה להרגיש בדבר להיות נשמר מהם

"השיאוך" - האנשים שהיית עמהם בשלום הם הסיתו אותך ללכת למלחמה ויכלו לך כי שמעת להם והלכת

"עד הגבול וגו'" - כשיצא למלחמה מול העכו"ם ליוו אותו כל אנשי בריתו שהיה לו עמהם כריתת ברית הם ליוו אותו עד קצה גבול ארצו ומשם חזרו ולא הלכו למלחמה להיות לו לעזרה והטעו אותו כי הבטיחו ללכת עמו

מצודת ציון

"שלחוך" - ענין לויה כמו ואברהם הולך עמם לשלחם (בראשית יח)

"השיאך" - ענין הסתה

"יכלו" - מלשון יכולת ונצחון

"לחמך" - ר"ל אוכלי לחמך

"מזור" - ענין מכה ותקרא כן ע"ש שזורים עליה אבק מסממנים המרפאים וכן ולא יגהה מכם מזור (הושע ה)

"תחתיך" - במקומך

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותבונה וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"מהר עשו" - ר"ל מאותם שמקור מחצבם הוא מהר עשו כי משם באו ונתפשטו בארצות ובכרך הגדול

"והאבדתי חכמים" - לא יתחכמו בתחבולות המלחמה להציל נפשם

"ביום ההוא" - ביום בוא הפורעניות

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מקטל" - ר"ל הכריתה תהיה מן ההרג שיעשו בהם ולא שימותו על מטתם

"למען יכרת" - באופן שיכרת איש מאותם שמקום מושבם הוא בהר שעיר ר"ל לא ישאר מהם איש

"וחתו גבוריך תימן" - אתה שמקור מחצבתך מאדום היושבת בדרומה של א"י הנה וישברו במלחמה

מצודת ציון

"וחתו" - ענין שבירה כמו והחתתי את עילם (ירמיהו מט)

"תימן" - הוא אדום היושב בהר שעיר בדרומה של ארץ ישראל

"מקטל" - ענין הרג כמו הן יקטלני (איוב יג)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מחמס אחיך יעקב" - בעבור החמס שעשית לאחיך יעקב תכסה אותך הבושה ותהיה נכרת עד עולם ולא תוסיף לקום

מצודת ציון

"מחמס" - ענין עושק

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם אתה" - ר"ל הואיל ועמדת מנגד ולא עזרת לישראל מעלה אני עליך כאלו היית גם אתה כאחד מן הנלחמים והשוללים וזהו החמס

"ידו גורל" - השליכו גורל וחלקו ביניהם לחלקים

"שעריו" - של יעקב

"ביום עמדך מנגד" - עתה יפרש מהו החמס שעשה ואמר הנה ביום שעמדת מנגד בעת ששבו הזרים העושר של יעקב ועל נ"נ יאמר המחריב הבית הראשון והוא ראה זה ועמד מנגד ולא עזר ליעקב אחיו

מצודת ציון

"מנגד" - ממרחק

"שבות" - מלשון שבי

"זרים" - מלשון זר ונכרי

"חילו" - ענין עושר כמו ועזבו לאחרים חילם (תהלים מט)

"ידו" - ענין השלכה והפלה כמו ידו אליה (ירמיהו נ)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואל תגדל פיך" - כ"ש שלא היה לך להגדיל פה ולהטיח דברי לעג ביום בוא להם הצרה וכאומר הנה באמת את כל אלה עשית ותחשב א"כ לחמס

"ואל תשמח" - ר"ל וכ"ש שלא היה לך לשמוח על בני יהודה בעת שנאבדו ונשמדו

"ואל תרא" - לא היה ראוי לך לראות ביום צרת אחיך בעת שנתנכר מארצו ונתגרש ממנו וכאומר ואם לא מצאה ידך לעזור לו עכ"פ היה לך לשבת בית ולא להסתכל בבשתו להכלימו

מצודת ציון

"נכרו" - מלשון נכר וזר

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואל תשלחנה" - וכ"ש שלא היה לך לשלוח ידך בעשרו לשללו לעצמך ביום שבא עליו האיד

"אל תרא גם אתה" - זה יאמר על בני עכו"ם היושבים בהר שעיר שכיני ישראל כי ביום שכבשו את ירושלים באו גם המה ושלחו ידם לשלול שלל ולבוז בז כמוזכר ביוסיפון ולזה אמר ואל תרא גם אתה וגו' ר"ל כמו שלא היה ראוי לבוא בשעריו לכבשם כן גם אתה היושב בשעיר לא היה ראוי לך לראות ברעת ישראל ביום שבא עליו האיד כי אין מהראוי להסתכל בבשתו להכלימו

"אל תבוא" - וכ"ש שלא היה לך לבוא בשער ערי עמי ביום שבא עליהם אידם ר"ל לא היה מהראוי לך שתבוא בשערי הערים לכבוש אותם כאשר עשית בחורבן הבית השני

מצודת ציון

"אידם" - ענין צער ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב לא)

"בחילו" - בעשרו

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואל תסגר" - לא היה לך לסגור במאסר ביום צרה את הנשארים ר"ל במשך ימי הגולה לא היה לך לאסרם במאסר כאשר עשית בכל דור ודור

"ואל תעמוד על הפרק" - זה יאמר על אנשי טיטוס שהגלו את ישראל ואמר עכ"פ לא היה לך לעמוד ולהתחזק על השבר להכרית את פליטיו ר"ל עכ"פ בהיותו בגולה לא היה לך לאבד ולהכרית את יתר הפליטה כאשר האבדת והכרת בכל דור ודור

מצודת ציון

"תעמוד" - ענינו התחזקות על הדבר וההשתדלות עליו ודומה לו אך יונתן וגו' עמדו על זאת (עזרא י)

"הפרק" - ענין שבירה כמו ופרסיהן יפרק (זכריה יא)

"פליטיו" - ענין שארית כמו פליט ושריד (איכה ב)

"תסגר" - ר"ל מסגר המאסר

"שרידיו" - ענין שארית

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גמולך" - הגמול הראוי לך ישוב בראשך

"כי קרוב יום ה'" - ר"ל היה לך לחשוב אשר יום התשלומין מה' המיועד להביא על כל העכו"ם שהרעו לישראל הוא קרוב ומזומן לפניו להביא וכאשר עשית אתה לישראל כן יעשה לך

מצודת ציון

"קרוב" - ר"ל נכון ומזומן לפניו וכן כי קרוב יום אידם (דברים לב)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיו כלוא היו" - ר"ל יהיו כלים כאלו לא היו מעולם

"ושתו ולעו" - וכאשר ישתו את הכוס יהיו נשחתים ומבולבלים והוא ענין מליצה ור"ל יהיו מבולבלים מן הפורעניות כאלו שתו כוס משקה המטמטם ומבלבל

"כי כאשר שתיתם" - אל מול יהודה יאמר כמו שאתם שתיתם על הר קדשי מכוס התרעלה כן כל העכו"ם שהרעו לכם ישתו תמיד את כוס התרעלה עד אשר יתמו

מצודת ציון

"ולעו" - ענין השחתה ובלבול וכן על כן דברי לעו (איוב ו)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את מורשיהם" - את העכו"ם שירשו אותם מאז

"והיה קדש" - כי לא יוסיף לבוא בה טמא

"ובהר ציון" - אבל בהר ציון תהיה פליטה ושארית ר"ל אנשיה ישארו

מצודת ציון

"מורשיהם" - מלשון ירושה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי ה' דבר" - ובודאי כן יהיה

"ודלקו בהם" - ישראל ידליקו את בית עשו וישרפם ר"ל הם יגמרו בהם הכליון ולא יהיה שארית להם

"לקש" - העכו"ם יהיו דומים לקש הנשרף מהר

"אש" - ישרפו כמו אש

"ובית יוסף להבה" - הוא כפל ענין במ"ש

מצודת ציון

"להבה" - שלהבת

"לקש" - הוא תבן הדק

"ודלקו" - ענין שרפה והבערה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובנימין את הגלעד" - בנימין יירש את ארץ הגלעד (וזהו מלבד חלק רצועה הניתן לו בא"י בעבר הירדן המערבי כמ"ש בסוף יחזקאל ובני מנשה יושבי הגלעד יעמדו על נחלתם בעבר הירדן המערבי עם כל השבטים כמ"ש שם)

"ואת שדה שומרון" - במלכים א' ט"ז נאמר שעמרי מלך ישראל קנה את ההר שומרון ואמר שלעתיד יירשו הכל ואף השדות

"את שדה אפרים" - כי בימי יהושוע לא ירשו כ"א הר אפרים ולא יכלו להוריש את העמק כי רכב ברזל לו כמ"ש שם ולכן אמר שיירשו גם שדות העמק

"והשפלה" - גם ירשו את השפלה וחוזר ומפרש את פלשתים כי ארץ פלשתים היתה בשפלה

"וירשו הנגב" - בית יעקב הנזכר במקרא שלפניו הם ירשו את הנגב וחוזר ומפרש את הר עשו שהיא בדרומה של א"י

מצודת ציון

"והשפלה" - העמק

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וגלות החל הזה וגו'" - במקרא שלפניו נאמר שבית יעקב ירשו הנגב וגו' ויפרש עתה מי ומי מהם יהיו היורשים ואמר בני הגולה של החיל הזה של בני ישראל אשר ישבו עם הכנענים שברחו מארצם בימי יהושוע אשר מקום מושבם עד צרפת וגם בני הגולה של ירושלים אשר ישבו בספרד הם יירשו את ערי הנגב הוא הר עשו ארץ אדום (אבל ארץ פלשתים ושדות אפרים ושומרון המה בתוך גבולי א"י ויחולק אח"כ כמ"ש בסוף יחזקאל)

מצודת ציון

"החל" - כמו החיל ונפלה היו"ד

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועלו מושיעים" - ר"ל המושיעים שבהר ציון הם מלך המשיח ושריו כאשר יעלו בהר שעיר לעשות בהם משפט על מה שהרעו לישראל אז תהיה לה' המלוכה ר"ל אז הכל יודו במלכותו ויקבלוהו