מצודות על משלי א ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על משליפרק א' • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי א', ט':

כִּ֤י ׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ
  וַ֝עֲנָקִ֗ים לְגַרְגְּרֹתֶֽךָ׃


 

מצודת דוד

"כי לוית חן" - המוסר והלמוד הזה הם לראשך חבור של חן, ועדי ענקים סביב לצואריך

מצודת ציון

"לוית" - ענין חבור ודבוק, כמו (בראשית כט): "הפעם ילוה אישי".

"וענקים" - ענינו עדי הצואר, כמו (שופטים ח): "ולבד מן הענקות".

"לגרגרותך" - מלשון גרון וצואר.