לדלג לתוכן

מצודות על מלכים ב יז כו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מצודות על מלכים בפרק י"ז • פסוק כ"ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כו • כז • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • מ • מא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים ב י"ז, כ"ו:

וַיֹּאמְר֗וּ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁוּר֮ לֵאמֹר֒ הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר הִגְלִ֙יתָ֙ וַתּ֙וֹשֶׁב֙ בְּעָרֵ֣י שֹׁמְר֔וֹן לֹ֣א יָֽדְע֔וּ אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיְשַׁלַּח־בָּ֣ם אֶת־הָאֲרָי֗וֹת וְהִנָּם֙ מְמִיתִ֣ים אוֹתָ֔ם כַּאֲשֶׁר֙ אֵינָ֣ם יֹדְעִ֔ים אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֥י הָאָֽרֶץ׃


 

מצודת דוד

"וישלח" - ולזה שלח בהם את האריות בעוד כאשר אינם יודעים משפט וגו' אבל כאשר ידעו לא שלח בהם עוד (ואף כי מאז היו בארצם לא ידעו משפט ה' מכל מקום לא הקפיד על העבודת גלולים כי אם בהיותם בארצו המקודש ולא בארץ העובדי גלולים)

"אשר הגלית" - מבבל ומכותה וגו'

"את משפט" - חוק האלהים השוכן בהארץ ההיא

"ויאמרו" - עבדי המלך