מצודות על מלכים ב יז כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על מלכים בפרק י"ז • פסוק כ"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כו • כז • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • מ • מא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים ב י"ז, כ"א:

כִּֽי־קָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל מֵעַל֙ בֵּ֣ית דָּוִ֔ד וַיַּמְלִ֖יכוּ אֶת־יָרׇבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט וידא וַיַּדַּ֨ח יָרׇבְעָ֤ם אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְהֶחֱטִיאָ֖ם חֲטָאָ֥ה גְדוֹלָֽה׃


 

מצודת דוד

"וידח ירבעם" - וזה היתה סיבה שהדיחם ירבעם בעגלי הזהב כי בראותו שמרדו במלכות בית דוד חשש פן גם בו ימרדו כאשר יבואו לירושלים ולזה עשה העגלים למנעם מללכת לירושלים כמו שנאמר במלכים א' (יב כו כח) אבל אם היו שואלים בדבר ה' ומלך על פיו לא היה בא לכלל זה

"כי קרע ישראל" - רצה לומר וזהו בעבור אשר כל ישראל התחילו בעבירה כי הם מעצמם קרעו ונפרדו ממלכות בית דוד ופי ה' לא שאלו