לדלג לתוכן

מ"ג מלכים ב יז כא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
כי קרע ישראל מעל בית דוד וימליכו את ירבעם בן נבט וידא וידח ירבעם את ישראל מאחרי יהוה והחטיאם חטאה גדולה.

מנוקד:
כִּי קָרַע יִשְׂרָאֵל מֵעַל בֵּית דָּוִד וַיַּמְלִיכוּ אֶת יָרׇבְעָם בֶּן נְבָט וידא וַיַּדַּח יָרׇבְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי יְהֹוָה וְהֶחֱטִיאָם חֲטָאָה גְדוֹלָה.

עם טעמים:
כִּֽי־קָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל מֵעַל֙ בֵּ֣ית דָּוִ֔ד וַיַּמְלִ֖יכוּ אֶת־יָרׇבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט וידא וַיַּדַּ֨ח יָרׇבְעָ֤ם אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְהֶחֱטִיאָ֖ם חֲטָאָ֥ה גְדוֹלָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

 

מצודת דוד

"וידח ירבעם" - וזה היתה סיבה שהדיחם ירבעם בעגלי הזהב כי בראותו שמרדו במלכות בית דוד חשש פן גם בו ימרדו כאשר יבואו לירושלים ולזה עשה העגלים למנעם מללכת לירושלים כמו שנאמר במלכים א' (יב כו כח) אבל אם היו שואלים בדבר ה' ומלך על פיו לא היה בא לכלל זה

"כי קרע ישראל" - רצה לומר וזהו בעבור אשר כל ישראל התחילו בעבירה כי הם מעצמם קרעו ונפרדו ממלכות בית דוד ופי ה' לא שאלו

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"כי קרע". באר הטעם שהשליך זרע ישראל לבדו ולא גם יהודה עמהם, א] כי ישראל היו המתחילים בחטא שהם קרעו א"ע "מעל בית דוד", והיו נדחים מירבעם, והחטא הזה נמשך אצלם כל משך ימי מלכי ישראל, וז"ש "וילכו בני ישראל בכל חטאות ירבעם לא סרו ממנה", כי הגם שעבודת הבעל נשבת בימי יהוא ובניו, העגלים עמדו עד סוף ימי מלכותם כי היה להם סבה חזקה מצד שקרעו מעל בית דוד, ולא יכלו לעלות לירושלים ששם מלכי ב"ד: