מ"ג מלכים ב יז כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי קרע ישראל מעל בית דוד וימליכו את ירבעם בן נבט וידא [וידח] ירבעם את ישראל מאחרי יהוה והחטיאם חטאה גדולה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי קָרַע יִשְׂרָאֵל מֵעַל בֵּית דָּוִד וַיַּמְלִיכוּ אֶת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וידא [וַיַּדַּח] יָרָבְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי יְהוָה וְהֶחֱטֵיאָם חֲטָאָה גְדוֹלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־קָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל מֵעַל֙ בֵּ֣ית דָּוִ֔ד וַיַּמְלִ֖יכוּ אֶת־יָרׇבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט וידא וַיַּדַּ֨ח יָרׇבְעָ֤ם אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְהֶחֱטִיאָ֖ם חֲטָאָ֥ה גְדוֹלָֽה׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וידח ירבעם" - וזה היתה סיבה שהדיחם ירבעם בעגלי הזהב כי בראותו שמרדו במלכות בית דוד חשש פן גם בו ימרדו כאשר יבואו לירושלים ולזה עשה העגלים למנעם מללכת לירושלים כמו שנאמר במלכים א' (יב כו כח) אבל אם היו שואלים בדבר ה' ומלך על פיו לא היה בא לכלל זה

"כי קרע ישראל" - רצה לומר וזהו בעבור אשר כל ישראל התחילו בעבירה כי הם מעצמם קרעו ונפרדו ממלכות בית דוד ופי ה' לא שאלו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כי קרע". באר הטעם שהשליך זרע ישראל לבדו ולא גם יהודה עמהם, א] כי ישראל היו המתחילים בחטא שהם קרעו א"ע "מעל בית דוד", והיו נדחים מירבעם, והחטא הזה נמשך אצלם כל משך ימי מלכי ישראל, וז"ש "וילכו בני ישראל בכל חטאות ירבעם לא סרו ממנה", כי הגם שעבודת הבעל נשבת בימי יהוא ובניו, העגלים עמדו עד סוף ימי מלכותם כי היה להם סבה חזקה מצד שקרעו מעל בית דוד, ולא יכלו לעלות לירושלים ששם מלכי ב"ד: