מצודות על מלכים ב יז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על מלכים בפרק י"ז • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כו • כז • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • מ • מא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים ב י"ז, ז':

וַיְהִ֗י כִּֽי־חָטְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם הַמַּעֲלֶ֤ה אֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִתַּ֕חַת יַ֖ד פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיִּֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃


 

מצודת דוד

"ויהי כי חטאו וגו'" - רצה לומר הגלות הזה היתה על שחטאו בני ישראל כי עד לא מלך הושע היו קצת אנוסים כי המלכים החטיאום ולא הניחום לעלות לירושלים אבל הושע בטל השומרים ונתן הברירה ועם כל זאת לא עלו לירושלים ועבדו עגלי הזהב אם כן החטא להם יחשב