מצודות על מלכים א א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על מלכים אפרק א' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מה • מז • מח • נ • נא • נב • נג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים א א', ד':

וְהַֽנַּעֲרָ֖ה יָפָ֣ה עַד־מְאֹ֑ד וַתְּהִ֨י לַמֶּ֤לֶךְ סֹכֶ֙נֶת֙ וַתְּשָׁ֣רְתֵ֔הוּ וְהַמֶּ֖לֶךְ לֹ֥א יְדָעָֽהּ׃


 

מצודת דוד

"ותשרתהו" - בדבר החמום

"לא ידעה" - כי הבעולה לא תחמם עוד כבתולה ורבותינו ז"ל אמרו (סנהדרין כב א) שהיתה אסורה עליו משום שנאמר (דברים יז יז) לא ירבה לו נשים 

מצודת ציון

"ידעה" - הוא כינוי למשכב