מצודות על ישעיהו י טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ישעיהופרק י' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו י', ט"ז:

לָ֠כֵן יְשַׁלַּ֨ח הָאָד֜וֹן יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת בְּמִשְׁמַנָּ֖יו רָז֑וֹן וְתַ֧חַת כְּבֹד֛וֹ יֵקַ֥ד יְקֹ֖ד כִּיק֥וֹד אֵֽשׁ׃


 

מצודת דוד

"ותחת כבודו" - ובמקום שהיה מתכבד בעצמו לתלות הדבר בכח זרועו במקום זה יהיה ללעג וקלס כי תבער הבערה כתבערת אש רצה לומר כל אנשיו ימותו על ידי המלאך המכה בהם כאלו נשרפו באש וכן נאמר בו והיתה לשרפה מאכולת אש (לעיל ט)

"לכן" - בעבור גודל לבבו

"במשמניו רזון" - ירזה את השמנים שבעמו רצה לומר יאבדו מן העולם 

מצודת ציון

"במשמניו" - מלשון שמן

"רזון" - הוא ענין כחשות

"ותחת" - במקום

"יקד" - ענין הבער כמו על מוקדה (ויקרא ו)