מצודות על ירמיהו יז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק י"ז • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו י"ז, ד':

וְשָׁמַטְתָּ֗ה וּבְךָ֙ מִנַּחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַעֲבַדְתִּ֙יךָ֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדָ֑עְתָּ כִּֽי־אֵ֛שׁ קְדַחְתֶּ֥ם בְּאַפִּ֖י עַד־עוֹלָ֥ם תּוּקָֽד׃


 

מצודת דוד

"כי אש" - הבערתם חמתי ותשרוף עד עולם ר"ל אכעס עליכם זמן מרובה

"והעבדתיך" - ר"ל אבל אתה תעבוד אדמת האויב בארץ אשר לא ידעת מאז

"ובך" - ר"ל לא מרצונך תעזוב עבודתה אלא בך תהיה העזיבה כי תהיה נעזב מנחלתך וגו' ולא תהיה שמה לעבדה וזה בגמול שלא שמטו בשביעית

"ושמטתה" - תעזוב את האדמה מלעבדה בחרישה וזריעה 

מצודת ציון

"ושמטתה" - מלשון השמטה ועזיבה כמו שמוט כל בעל משה ידו (דברים טו)

"קדחתם תוקד" - ענין הבערה ושריפה כמו אש קדחה באפי עליכם תוקד (לעיל טו)