מצודות על יחזקאל לא יב
<< | מצודות על יחזקאל • פרק ל"א • פסוק י"ב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּכְרְתֻ֧הוּ זָרִ֛ים עָרִיצֵ֥י גוֹיִ֖ם וַֽיִּטְּשֻׁ֑הוּ אֶל־הֶ֠הָרִ֠ים וּבְכׇל־גֵּ֨אָי֜וֹת נָפְל֣וּ דָלִיּוֹתָ֗יו וַתִּשָּׁבַ֤רְנָה פֹֽרֹאתָיו֙ בְּכֹל֙ אֲפִיקֵ֣י הָאָ֔רֶץ וַיֵּרְד֧וּ מִצִּלּ֛וֹ כׇּל־עַמֵּ֥י הָאָ֖רֶץ וַֽיִּטְּשֻֽׁהוּ׃
מצודת דוד
"וירדו" - לא ישבו עוד בצלו ועזבו אותו
"אל ההרים" - על ההרים ובכל העמקים נפלו ענפיו ותהיינה שבורות בכל אפיקי הארץ במקום נפלם כי היו דרוסות ברגלי אדם
"ויכרתוהו" - עמים נכרים חזקים שבעובדי כוכבים הם כרתו אותו ופזרו ענפיו
מצודת ציון
"ויטשוהו" - ענין פזור כמו וינטשו בלחי (שופטים טו)
"גאיות" - מלשון גיא ועמק
"אפיקי" - כן יקראו המקומות הנגרים שם המים בחוזק כמו כאפיקים בנגב (תהלים קכו)
"ויטשוהו" - ענין עזיבה כמו והנה נטש אביך (שמואל א י)