מצודות על יחזקאל לא טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< מצודות על יחזקאל • פרק לא >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • 


מצודת דוד

"עליו עולפה" - בעבור מפלתו נתעלפה כל אחת מהעצים לגודל החרדה ולפי שהמשילו לארז אמר שעצי הלבנון התאבלו עליו ורצה לומר כל שריו וגבוריו התאבלו על מפלתו

"ואקדיר" - עצי הלבנון נשחרו על מפלתו

"ויכלאו וגו'" - מי התהום נכלאו במקומם ולא יצאו עוד

"ביום רדתו" - ביום שהורדתי את אשור אל בור הקבר האבלתי עליו האנשים והתהום שהיה רגיל להשקותו כסתי עליו שק להתאבל עליו והוא על דרך משל

"ואמנע" - נהרות התהום שהיו משקות אותו מנעתי אותם לבל ימשכו הואיל ואין עוד צורך להם

מצודת ציון

"שאולה" - בור הקבר

"האבלתי" - מלשון אבלות

"ויכלאו" - ענין מאסר וכן כלוא ולא אצא (תהלים פח)

"ואקדיר" - ענין שחרות כמו שמש וירח קדרו (יואל ב)

"עולפה" - ענין העדר הרגשה וחלשות כמו בניך עלפו (ישעיהו נא)