מ"ג יחזקאל לא יב
<< · מ"ג יחזקאל · לא · יב · >>
כתיב:
ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פראתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל עמי הארץ ויטשהו.
מנוקד:
וַיִּכְרְתֻהוּ זָרִים עָרִיצֵי גוֹיִם וַיִּטְּשֻׁהוּ אֶל הֶהָרִים וּבְכׇל גֵּאָיוֹת נָפְלוּ דָלִיּוֹתָיו וַתִּשָּׁבַרְנָה פֹרֹאתָיו בְּכֹל אֲפִיקֵי הָאָרֶץ וַיֵּרְדוּ מִצִּלּוֹ כׇּל עַמֵּי הָאָרֶץ וַיִּטְּשֻׁהוּ.
עם טעמים:
וַיִּכְרְתֻ֧הוּ זָרִ֛ים עָרִיצֵ֥י גוֹיִ֖ם וַֽיִּטְּשֻׁ֑הוּ אֶל־הֶ֠הָרִ֠ים וּבְכׇל־גֵּ֨אָי֜וֹת נָפְל֣וּ דָלִיּוֹתָ֗יו וַתִּשָּׁבַ֤רְנָה פֹֽרֹאתָיו֙ בְּכֹל֙ אֲפִיקֵ֣י הָאָ֔רֶץ וַיֵּרְד֧וּ מִצִּלּ֛וֹ כׇּל־עַמֵּ֥י הָאָ֖רֶץ וַֽיִּטְּשֻֽׁהוּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ויטשוהו" - ענין פזור כמו וינטשו בלחי (שופטים טו)
"גאיות" - מלשון גיא ועמק
"אפיקי" - כן יקראו המקומות הנגרים שם המים בחוזק כמו כאפיקים בנגב (תהלים קכו)
"ויטשוהו" - ענין עזיבה כמו והנה נטש אביך (שמואל א י)
מצודת דוד
"וירדו" - לא ישבו עוד בצלו ועזבו אותו
"אל ההרים" - על ההרים ובכל העמקים נפלו ענפיו ותהיינה שבורות בכל אפיקי הארץ במקום נפלם כי היו דרוסות ברגלי אדם
"ויכרתוהו" - עמים נכרים חזקים שבעובדי כוכבים הם כרתו אותו ופזרו ענפיומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"הדליות" הארוכים "יפלו על ההרים" ר"ל חילו וגדודיו יפלו בהרים במלחמה "והפארות יפלו אל האפיקים" ר"ל עשיריו ועמו יתפזרו באפיקים בגולה, "ועמי הארץ" שהיו חוסים בצלו "ירדו מצלו ויטשוהו":
<< · מ"ג יחזקאל · לא · יב · >>