מצודות על יחזקאל יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על יחזקאל · יג · >>

תוכן עניינים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל נביאי ישראל" - על נביאי השקר יאמר

"לנביאי מלבם" - לאלו המתנבאים לבדות מלבם לאמור שמעו דבר ה' כאלו ה' שלחם

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הוי" - יש להתאונן על הנביאים האלה הנבלים אשר הולכים אחר רצונם לומר מה שיש עם רצונם ומה שלא ראו בנבואה

מצודת ציון

"הוי" - הוא ענין לשון יללה

"הנבלים" - הפחותים ונבזים כמו ונבל נבלה ידבר (שם לב)

"רוחם" - ענין רצון

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כשועלים בחרבות" - כמו השועלים כשהם בחרבות כשאדם בא בפרצת החורבה אין מי עומד למולו לעכבו מליכנס שמה אבל כלם יברחו דרך פרצה אחרת וכמו השועלים ההם כן היו נביאיך אתה ישראל וכאשר יפרש במקרא שלאחריו

מצודת ציון

"כשועלים" - שם חיה מה

"בחרבות" - מלשון חורבה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לעמוד" - למען יכלו עמוד במלחמה מול האויב בעת בוא מה' תשלום גמול העון

"ותגדרו" - מלת לא משמשת בשתים לומר לא גדרתם גדר במקום הפרצה ר"ל לא החזרתם את ישראל למוטב לעשות תשובה

"לא עליתם בפרצות" - אתם הנביאים הנבלים לא עמדתם בפרצות לעכב על האויב לבל יבוא ר"ל לא עמדתם בתפלה לעכב הפורעניות

מצודת ציון

"בפרצות" - מלשון פרצה ושבר

"ותגדרו גדר" - ענין בנין כותל

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויחלו" - ר"ל ואיך א"כ מבטיחים תוחלת אל העם שיתקיים הדבר שאומרים

"האומרים" - בדבריהם אמרו נאום ה' ולא כן הוא כי ה' לא שלחם

"חזו שוא" - בשוא נבאו ובכזב קסמו כי גם הקוסם לא ידעהו

מצודת ציון

"ויחלו" - מלשון תוחלת ותקוה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומקסם כזב" - ר"ל אף הקסם לא ידעתם

"מחזה" - נבואת שוא נבאתם כי לא היתה נבואה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנני" - הנה אני אלחם אתכם

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יבאו" - בתוך הבאים בזמן הגאולה

"כי אני ה'" - הנאמן לשלם גמול

"ובכתב וגו'" - להיות נכתב עמהם להחיות בעולם הנצחי כמ"ש כל הכתוב לחיים בירושלים (ישעיהו ד)

"בסוד" - לא יהיו בקבוצת עמי להכנס יחד עמהם להחשב עם ה' כמותם

"ידי" - מכת ידי

מצודת ציון

"בסוד" - ענין קבוץ ואסיפה כמו בסוד משחקים (ירמיהו ט)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואין שלום" - ר"ל ובשקר הבטיחו השלום כי אין שלום מיועד להם

"והוא בונה חיץ" - כל אחד מהנביאים ההם היה בונה חיץ שהוא כותל לבנים גרועה וחלושה והיא הנבואה שהיו אומרים

"והנם" - והנה הם טחים על הכותל טיח תפל שאינו מתוקן כהלכתו ליפות הכותל ולהחליקו ר"ל מייפים הנבואה במליצה נאותה ומזויפת להיות מקובל על הלב

"הטעו את עמי" - היו מטעים אותם לאמר שלום יהיה לכם ובעבור זה אחזו בדרכם ולא עשו תשובה

"יען וביען" - הכפל לחזק ולומר בעבור זה העון לבד ראוים הם לגמול העונש הזה

מצודת ציון

"הטעו" - מלשון הטעה ומתעה

"חיץ" - הוא מלשון מחיצה המוזכר בדרז"ל

"טחים" - ענין מריחה לסתום הנקב וכן וטח את הבית (ויקרא יד)

"תפל" - כל דבר שאינו מתוקן כל צרכו קרוי תפל וכן היאכל תפל מבלי מלח (איוב ו)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"היה גשם שוטף" - הנה אם יהיה גשם שוטף וכן אם אתן אני אבני אלגביש שתפולנה עליה וגם רוח סערה שתבקע את הקיר ר"ל אם יבוא אויב חזק יהיה א"כ נראה לכל בטול הנבואה

"אמור וגו' ויפול" - ר"ל אמור על טחי התפל למה אתה טחים הבנין הלא תדעו שיפול ולא יתקיים כלומר מה תועלת מיופי המליצה הלא אין ממש בנבואה

מצודת ציון

"היה" - כמו יהיה

"שוטף" - יורד בחוזק

"ואתנה" - כמו ואתן

"אלגביש" - הוא כמו שתי מלות אל גביש ור"ל אבני ברד דומות אל גביש והוא אבן יקר כמו ראמות וגביש (שם כח)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והנה נפל הקיר" - כשיפול הקיר הלא יאמר מה תועלת היה בטיח ר"ל כשתבוטל הנבואה הלא יאמר מה תועלת ביופי המליצה ומיטב הדבור

מצודת ציון

"הקיר" - הכותל והוא החיץ שזכר

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובקעתי" - ר"ל כן אעשה ואבקע את הקיר בחמתי ע"י רוח סערה ובאפי יהיה עליה גשם שוטף ואבני אלגביש אוריד עליה בחמה לכלותה ר"ל אביא אויב חזק ותבוטל הנבואה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אני ה'" - הנאמן לשלם גמול

"ונפלה" - כאשר תפול הקיר אז גם אתם טחי התפל תכלו בתוכה רוצה לומר כשיבוא האויב ותבוטל הנבואה אז יכלו הנביאים ההם

"והגעתיהו" - את הקיר אגיע עד הארץ כי תפול למטה

"ונגלה יסודו" - על כי תפול הכותל ממעל שעל היסוד יהיה א"כ נראה היסוד

מצודת ציון

"והרסתי" - מלשון הריסה ונתיצה

"ונגלה" - מלשון גלוי

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואומר לכם" - אז אומר לכם אין הקיר ר"ל הנה לא נתקיימה הנבואה ואין תקומה אל הטחים אותו הם הנביאים ההם כי אז יכלו גם המה

"ובטחים" - ר"ל בהנביאים המייפים נבואת השקר במליצה נאותה ומזויפת

"וכליתי" - אשלים את חמתי בקיר ר"ל אבטל את כל דברי הנבואה

מצודת ציון

"וכליתי" - ענין השלמה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חזון שלום" - נבואה מהבטחת שלום

"ואין שלום" - ר"ל ובשקר יבטיחו כי אין שלום מיועד להם

"נביאי ישראל" - יפרש אמריו לומר הבונים והטחים הם נביאי ישראל וגו'

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המתנבאות מלבהן" - אשר בודות מלב ואומרות בנבואה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנפשות" - וכי מהראוי לצודד נפשות של עמי להחטיאם בעון הקסם ולהחיות בזה נפש עצמיכן לקחת על זה שכר להתפרנס בה וכי הגון הדבר שבעבור השכר תחטיאו אנשים

"לצודד נפשות" - ר"ל לרמות אותם להביא עליהם עון אשמה במה שמאמינים בקסמים

"ועושות המספחות" - כעין מטפחות היו עושות לקסום קסמים להשימם על ראש כל קומה ר"ל על ראש כל אדם מהבאים לשאול קסמים (ויקרא האדם קומה על כי הוא לבד הולך בקומה זקופה ולא כן שאר הבריות)

"על כל וגו'" - של הנשאלין

"הוי למתפרות כסתות" - יש להתאונן על המתפרות כסתות וגו' כן היה דרכם לתפור כסתות קטנות והיו תולות להנשאלין על אצילי ידיהם ובאותן כסתות היו קוסמות ולמי שחפצות אומרות קסם טוב ולמי שחפצות אומרות קסם רע

מצודת ציון

"למתפרות" - מלשון תפירה

"כסתות" - כעין כרים העשוים למצעות המטה ובדרז"ל ובא למעטה בכרים ובכסתות (סוכה ג)

"אצילי" - הם בתי השחי תחת הזרועות וכן תחת אצילות ידיך (ירמיהו לח)

"ידי" - כמו ידים ונפלה המ"ם וכן וקרע לו חלוני (שם כב)

"המספחות" - הוא כמו מטפחות והוא כעין צעיף כמו והמטפחות והחריטים (ישעיהו ג)ולפי שהן נדבקות ונצמדות על הראש אמר מספחות מלשון ספחני נא (שמואל א ב)

"לצודד" - מלשון צדיה ולכידה

"לכנה" - שלכן

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בכזבכם" - ר"ל הדברים האלה תאמרו ותשפטו בעת תכזבו אל עמי השומעים כזב ומאמינים לה

"להמית נפשות" - לקסום שוא לשפוט מיתה על נפשות אשר באמת לא תמותנה ולשפוט החיים על נפשות אשר באמת לא תחיינה ולא יהיה א"כ כדבריכן

"ותחללנה" - אתן מחללים אותי בפני עמי להסיר מלבם בטחון ה' ולפנות אל הקסם ואת זה תעשו בשכר מלא אגרוף שעורים ובחתיכות לחם

מצודת ציון

"ותחללנה" - מלשון חלול ובזיון

"בשעלי" - כן יקרא האגרוף וכן מי מדד בשעלו מים (ישעיהו מ)

"ובפתותי" - ענין חתיכות ופריסות כמו פתות אותה פתים (ויקרא ב)

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את נפשים לפורחות" - אמר לתוספת ביאור את הנפשות הנצדות בידכן להוציאן ולהפריחן מן הגוף להיות אבודות בעוונם אותם אשלח חפשי

"ושלחתי" - אז אשלח חפשי את הנפשות אשר אתם מצודדות ר"ל אז לא תוכלו עוד לרמות ולהחטיא

"וקרעתי" - כי אקרע אותם מעל הזרועות אשר שמתן עליהם אותם הכסתות ר"ל שתחרב ירושלים ותתבטל כל התחבולות והכזבים כאלו יקרעו מעל הזרועות והיו כלא היו

"הנני" - הנה אני אפנה אל הכסתות שלכן אשר אתן מצודדות עמהם את הנפשות להחטיא אנשים להוציא ולהפריח מהם נפשותם

מצודת ציון

"שם" - ר"ל בהם

"לפורחות" - מלשון הפרחה ועפיפה

"ושלחתי" - כן יאמר על דבר הנעזב לרצון עצמו וכן קן משולח (ישעיהו טז)

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אני ה'" - שהכל בידי

"וקרעתי וגו'" - ר"ל גם התחבולה של המטפחות תתבטל כאלו אקרעם והיו כלא היו

"והצלתי וגו'" - לבל יהיו נלכדים בידכן להכשילם בעון הקסם ולתוספת ביאור אמר ולא יהיו עוד בידכן להיות נצודים

מצודת ציון

"למצדה" - מלשון צדיה ולכידה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולחזק" - והיו עוסקות לחזק ידי רשע להבטיחו על השלום והיה זה סבה לבלתי ישוב מדרכו הרע להשיג החיים ע"י התשובה וא"כ עשו רעה גם לצדיק גם לרשע

"יען" - בעבור שהיו משברות לב צדיק לצערו באמרי שקר שאמרו לו מות תמות

"ואני" - אבל אני לא הכאבתי לבו כי לא גזרתי עליו המיתה

מצודת ציון

"הכאות" - ענין שבירה כמו ונכאה לבב (תהלים קט)

"הכאבתיו" - מלשון מכאוב וחלי

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אני ה'" - שהכל בידי

"והצלתי וגו'" - לבל יהיו נלכדים בידכן

"וקסם וגו'" - מוסב על שוא לומר וקסם שוא לא תקסמנה

"לא תחזינה" - לא תנבאו עוד שוא