מצודות על יהושע יד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יהושעפרק י"ד • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יהושע י"ד, ד':

כִּֽי־הָי֧וּ בְנֵֽי־יוֹסֵ֛ף שְׁנֵ֥י מַטּ֖וֹת מְנַשֶּׁ֣ה וְאֶפְרָ֑יִם וְלֹֽא־נָתְנוּ֩ חֵ֨לֶק לַלְוִיִּ֜ם בָּאָ֗רֶץ כִּ֤י אִם־עָרִים֙ לָשֶׁ֔בֶת וּמִ֨גְרְשֵׁיהֶ֔ם לְמִקְנֵיהֶ֖ם וּלְקִנְיָנָֽם׃


 

מצודת דוד

"לשבת" - רצה לומר לבד לדור בהם ולא להיות שלהם לגמרי

"כי היו" - רצה לומר לפי שבני יוסף נחלקו לשתי מטות והיו אם כן תשעה וחצי לבד הלוים אבל ללוים לא נתנו נחלה לא משה ולא יהושוע 

מצודת ציון

"ומגרשיהם" - הם הבנינים הסמוכים להעיר מחוץ לחומה וכאלו נגרשו ממנה

"למקניהם" - הם בהמות גסות

"ולקנינם" - הם בהמות דקות